רבי אברהם דוב כהנא שפירא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דבר אברהם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אברהם דוב כהנא-שפירא
Avraham Duber Kahana Shapiro in USA.jpg
רבי אברהם דוב כהנא שפירא בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה
לידה י"א בתשרי תרל"א
פטירה כ"ג באדר א' תש"ג (בגיל 72)
מקום פעילות סמולוביץ', קובנה
השתייכות רבני ליטא
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, פסיקה
רבותיו הנצי"ב, הרב חיים מבריסק
חיבוריו שו"ת "דבר אברהם", דרשות "דבר אברהם", חידושים על התלמוד הבבלי
הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920
הרב כהנא-שפירא מקובנה

רבי אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים. נפטר ממחלה בגטו קובנה. מוכר בעולם התורני על שם ספרו שו"ת דבר אברהם.[1]

חייו

הרב כהנא-שפירא היה בנו של הרב זלמן סנדר כהנא שפירא ומצאצאי הרב חיים מוולוז'ין והרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא בעל יסוד ושורש העבודה[2]. בגיל 21 נשא את רחל, בתו של הרב ירוחם יהודה ליב פרלמן, מחבר ספר "אור גדול", שכונה "הגדול ממינסק". בגיל 26 מונה לרבה של סמולוביץ', ובגיל 43 מונה לרבה של קובנה, העיר היהודית השנייה בחשיבותה בליטא. בתקופה שבין שתי המלחמות העולם בין השנים 1939-1920, הייתה קובנה לעיר הבירה של ליטא העצמאית, ורבי אברהם דוב שימש כיו"ר "אגודת הרבנים דליטא", וכסגנו שימש רבי אברהם אריה גרוסברד[3] רבה של שירווינט, ומחשובי הרבנים בה היה רבי אריה ליב רובין[4] רבה של וילקומיר.

בהיותו תלמיד בישיבת וולוז'ין היה פעיל בתנועה סודית של חובבי ציון בשם "נצח ישראל". התעניין כל חייו בנעשה בארץ ישראל. השתתף בתרע"ט בוועידת היסוד של תנועת אגודת ישראל העולמית. ניסה רבות לפעול לשיתוף פעולה בין "האגודה" להסתדרות הציונית העולמית.

היה שותף למשלחת לארצות הברית בתרפ"ד לצורך גיוס תרומות לעולם הישיבות יחד עם הראי"ה קוק שעמד בראש המשלחת והרב משה מרדכי אפשטיין.

בזמן פרוץ מלחמת העולם השנייה, שהה בשווייץ לצורך החלמה ממחלה קשה. בנו ירוחם, שגר בניו יורק, הפציר בו שיעזוב את אירופה לטובת ניו-יורק עד סיום המלחמה, אבל הוא חזר משווייץ לקובנה, וסירב להפקיר את קהילתו בשעותיה הקשות.[5] לכל אורך תקופת המלחמה ניסה בנו להוציא אותו מאירופה לניו-יורק, ללא הצלחה.

בזמן שהותו בגיטו הקפיד מאוד לא לגעת בזקנו ולדברי בנו היה היחיד שהקפיד על כך באותם ימים בגיטו ואף היה מוכן להיהרג על כך.

נפטר בגטו קובנה בכ"ב באדר א' תש"ג לאחר מחלה. זכה להיקבר בלוויה עם קהל רב, עניין שנחשב לסכנת נפשות חמורה באותם ימים. אשתו רחל, בנם הד"ר חיים נחמן, כלתו רעיה, ונכדו, איתמר, בן הארבע עשרה, הוצאו להורג במהלך חודש כסלו תש"ד.

מקום קבורתו בבית העלמין בקובנא. ליד האהל של הרב ברוך הורוביץ ראש ישיבת סלבודקה ורבה של אלקסוט שבקובנה. בהקדמה לספרו דבר אברהם חלק שלישי כותב בנו כי סיבת מותו היתה שברון לב " הרועה הנאמן לצאן מרעיתו, לא יכל לראות בעני קהלתו ובהתעללות הצר הצורר בבני עמו, ובשבת קודש כ"ב אדר א' תש"ג, נשבר לבבו ויצאה נשמתו הקדושה בטהרה."

ילדיו

חיבוריו

  • שאלות ותשובות דבר אברהם - כולל שו"ת, חידושי הלכות וביאורי סוגיות והערות של אביו בשם "מסגרת זהב". החלק הראשון יצא לראשונה בוורשה תרס"ו, השני בפיוטרקוב תרע"ג והשלישי בניו יורק תש"ו. החלק הראשון יצא במהדורה שנייה עם תיקונים והוספות בתר"ץ. דפוסי צילום הודפסו בדפוס ליטו אופסט ליון, תל אביב תשכ"א (דפוס צילום מוקטן); בדפוס י' מונזסון, ירושלים תשכ"ט (בשני כרכים); וב"דפוס אופסט פאר", ירושלים תשל"ו (דפוס צילום מוקטן בשני כרכים). מהדורה חדשה בת ארבעה כרכים (שני כרכים לחלק ראשון) הכוללת עריכה מחדש, גופן מרובע והוספת מפתחות, יצאה לאור בהוצאת "מכון משמחי לב", ירושלים תשנ"ט, ובה הקדמה מבנו על אביו.
  • דבר אברהם: חלק הדרוש, "דפוס האחים שולזינגר", ניו-יורק תש"ט (דרשות על שבתות מיוחדות ומועדי ישראל)
  • טהרת המשפחה - הרצאה שנשא בקובנה בחנוכה תרצ"ו, נדפסה במהדורות אחדות ביידיש וזכתה לתפוצה רבה. בשנת ת"ש נדפסה בקיידן שבליטא בתרגום לעברית של ד' שברץ. עיבוד מתומצת של ההרצאה נערך על ידי י' זקס וח' רבינוביץ בשם בין איש לאשתו: במובן הרוחני, ויצא לאור לראשונה בהוצאת "ציון", ירושלים תש"ח. מהדורה שנייה בשם בין איש לאשתו (ללא ההמשך) יצאה בהוצאת "המרכז הארצי למען טהרת המשפחה", ירושלים תשל"ח והודפסה שוב ב"מדריך לכלה", הוצאת "תפוצה", תשמ"ה (מלקט: נ' גרינבוים), עמ' קצ"ג-רס"ה.
  • חידושים שלו (וגם של אביו) על הש"ס מופיעים בסדרת תורת ראשי הישיבות בהוצאת "מפעל תורת ראשי הישיבות" בירושלים. על מסכתות סוכה, מכות וקידושין.

מתלמידיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דבר אברהם, באתר HebrewBooks
  2. ^ שער ספר נאות יעקב בו מפורט הייחוס המשפחתי
  3. ^ בנו של רבי ברוך גרוסברד רבה של פיליפאווא ואחיינו של רבי יהודה ליב גרוסברד רבה של גאוורי וטאבריג, מחשובי הרבנים בליטא
  4. ^ חותנם של רבי אשר קלמן בארון ראש ישיבת פוניבז' בליטא ומגדולי קלם, ורבי יוסף שלמה כהנמן אב"ד ור"מ פוניבז' בליטא ובישראל
  5. ^ ראה 'אנציקלופדיה שמע ישראל : לתיעוד ולהנצחת מעשים של מסירות נפש בשנות הזעם תרצ"ט-תש"ה 1945-1939 בגטאות, במחנות העבודה, במחנות הריכוז ובמחנות ההשמדה', מכון 'שמע ישראל' שע"י מרכז קאליב העולמי, כרך ב', עמ' 295.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0