דובסרי

דובסרי
Dubăsari
	פסל של לנין בחזית בניין ממשלתי
מדינה	מולדובה
מחוז	דובסרי
ראש העיר	יאן וורשצ'ק
תאריך ייסוד	1795
גובה	38 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	25,700 (2010)
קואורדינטות	47°16′00″N 29°10′00″E / 47.2666666666667°N 29.1666666666667°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.dubossary.ru
	(למפת מולדובה רגילה) קישינב טירספול בלץ טיגינה ריבניצה קאחול אונגני סורוקה אורחיי אוקראינה רומניה דובסרי

דובסרי (ברומנית: Dubăsari, ברוסית: Дубоссары, דוּבּוֹסָארי, ביידיש: דובאסאר) היא עיר במולדובה, בחבל טרנסניסטריה, על הגדה השמאלית של הדניסטר, בירת מחוז דובסרי.

שם המקום הוא שיבוש של המילה הטאטארית Tembosary, שפירושה "גבעות צהובות".

לפי מפקד שנערך בשנת 1989 חיו במקום 35,800 תושבים, 43% מתוכם מולדובנים (רומנים), אך לאחר פרישת החבל ממולדובה הצטמצמה האוכלוסייה, ובשנת 2004 נפקדו במקום 23,650 תושבים.

במקום פועלת תחנת כוח הידרואלקטרית, הגדולה ביותר במולדובה.

תולדות היישוב

היישוב נכלל בתחומי האימפריה הרוסית החל משנת 1791. בשנת 1795 קיבל היישוב זכויות עיר. לאחר פירוק האימפריה הרוסית, העיר נכללה בתחומי הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.

בשנת 1924 העיר וסביבותיה הועברו לתחום הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית המולדבית שהוקמה מעבר לדניסטר, והחל מאוגוסט 1940 נכללו ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית. עם התפרקות ברית המועצות העיר נכללה בשטח הישות המדינית הקרויה טרנסניסטריה, בחסות רוסיה.

יהודי דובסרי

בראשית המאה ה-20 נמנו בדובסרי כ-8,000 יהודים, כ-80% מתושביה. בתקופה הסובייטית עזבו את העיר יהודים רבים.

באמצע יולי 1941 נכבשה דובסרי בידי הגרמנים והרומנים. כ-400 פליטים יהודים שניסו להגיע אליה, נורו בכניסה אליה. בסוף אוגוסט 1941 רוכזו כ-6,000 יהודי העיר בגטו סגור שהוקם במרכזה, אשר הוקף בגדרות חשמליות. מעת לעת נערכו בגטו הוצאות להורג של יהודים.

ב-1 בספטמבר הועברה העיר לשלטון רומניה, במחוז טרנסניסטריה. יום למחרת עוד הספיקו הגרמנים, בסיוע אוקראינים, לשרוף בחיים כ-600 יהודים מהעיר שריכזו במספר בתי כנסת בה.

ב-11 בספטמבר נערכה בגטו בעיר אקציה, בה הובלו יהודי הגטו לבית חרושת מקומי, וממנו נלקחו ליישוב הסמוך בולשיה פונטני (Bolshie Fontany), ונרצחו בו. באוקטובר 1941 הושלם רצח כל יהודי גטו דובסרי.

עד סוף שנת 1943 שימש הגטו בעיר כמקום ריכוז ליהודי בסרביה ובוקובינה טרם לקיחתם לאתרי ההרג, ומספר הנרצחים בעיר ובסביבתה הגיע לכ-18,500 יהודים.

כיום קיימת בעיר קהילה יהודית קטנה. בהנהגת השליח הרב זלמן אבלסקי, הרב הראשי למולדובה, הוקם מרכז גמילות חסדים לרווחת הקהילה.