דוד גולומב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד גולומב
דוד גולומב, 2017
דוד גולומב, 2017
לידה 4 בפברואר 1933 (גיל: 91)
תל אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
סיעה המערך (הראשון והשני), העבודה, ד"ש, התנועה לשינוי ויוזמה
חבר הכנסת
9 בדצמבר 196817 בנובמבר 1969
(49 שבועות ויום)
כנסות 6
13 ביוני 197720 ביולי 1981
(4 שנים ו־5 שבועות)
כנסות 9

דוד גולומב (נולד ב-4 בפברואר 1933) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם המערך והתנועה הדמוקרטית לשינוי.

ביוגרפיה

גולומב נולד בתל אביב לאליהו גולומב ולעדה לבית שרת (אחותו של ראש ממשלת ישראל השני, משה שרת). למד כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ועבד ככלכלן בבנק ישראל.

בשנים 19611965 היה מנהל המכון למחקר כלכלי של הוועד הפועל של ההסתדרות, והיה אחראי על קביעת תוספת היוקר מצד ההסתדרות[1][2][3].

בשנת 1966 הקים את המרכז לתכנון של חברת העובדים[4]. במקביל לניהול מרכז התכנון הקים בסוף 1967 את מופ"ת, שבמהלך 1968 הייתה לחברה בשותפות עם הממשלה, להשקעה בתעשיות עתירות ידע[5]. בשנת 1969 הציע להקים גוף מרכזי למחקר ותכנון[6] וכשהגוף הוקם הועמד בראשו. אולם בפברואר 1970 התפטר גולומב מהתפקיד[7] והתמנה למנהל החטיבה לתעשיות עתירות מדע וחבר ההנהלה של "כור תעשיות"[8]. במאי 1970 התמנה לראש אגף התכנון של כור וצורף להנהלה המצומצמת של החברה[9]. בשנת 1972 היה ראש האגף לתכנון ופיתוח בהנהלת כור והמליץ להאט את קצב הגידול של הקונצרן, בגלל עלויות האשראי[10] ולהתמקד בביסוס המפעלים הקיימים[11]. בעת הארגון מחדש של כור בשנת 1976 יועד לו התפקיד של ראש אגף הכספים והתכנון[12]. בשנים 1977-1981 בעת היותו חבר כנסת, היה בחופשה מכור. לאחר מכן שב לכור כראש אגף תכנון ופיתוח[13] ובאוקטובר 1982 צורף מחדש להנהלת כור[14].

בשנת 1986 התמנה ליו"ר אליאנס[15] ולשליח של כור בארצות הברית[16]. כשבני גאון הקים את "כור נכסים" מונה גולומב למנכ"לה[17], תפקיד בו כיהן עד נובמבר 1997[18], עת מונה למבקר הפנים של כור[19], עד פרישתו מהקונצרן ב-1998[20].

בשנת 1967 כיהן בוועדה לבחינת הסיבות לגרעון בקואפרטיב דן[21] ובשנת 1976 עמד בראש ועדה לבחינת הגרעונות באגד[22]. בשנת 2002, עת הפכה לחברה, מונה גולומב לדירקטור בדן חברה לתחבורה ציבורית[23].

גולומב היה נשוי למרים, ממנה התאלמן ב-2002. לזוג נולדו שלושה ילדים.

פוליטיקה

בשנת 1965 השתלב גולומב בפעילות במפא"י במסגרת קבוצת צעירים של המפלגה ואף השתתף בכתיבת המצע של המפלגה בהסתדרות[24]. גולומב תמך בדמוקרטיזציה של האיגודים המקצועיים ברמה הארצית, תוך שמירה על קביעה מרוכזת של השכר כדי למנוע תחרות בין האיגודים השונים[2]. לקראת הבחירות לכנסת השישית נבחר גולומב כמועמד הרביעי של מחוז תל אביב של מפא"י, לאחר דבורה נצר, מנחם כהן וארי אנקוריון[25] והוא הוצב במקום ה-49 ברשימה לכנסת, מקום אחד לפני ארי אנקוריון[26].

גולומב החל לכהן כחבר הכנסת השישית ב-9 בדצמבר 1968 לאחר שפרש ממנה דב סדן והיה חבר בה עד סיום כהונתה בנובמבר 1969. הוא לא שולב ברשימה לכנסת השביעית ככל הנראה בגלל שהטיל ביקורת בלוי אשכול, דרש בחירות חשאיות למזכירות המפלגה[27] ותמך באיחוד עם רפ"י[28].

בינואר 1977 חבר למאיר עמית שהודיע על הצטרפותו לד"ש[29]. הוא נבחר לכנסת התשיעית, מטעם מפלגת ד"ש ובמרץ 1978 נבחר למזכירות ד"ש במקום מאיר זורע[30]. באוגוסט 1978 פרש עם קבוצתו של מאיר עמית מד"ש וחבר עם קבוצת עמית למפלגת שינוי, להקמת סיעת התנועה לשינוי ויוזמה. ב-1980 חזר עם עמית למפלגת העבודה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד גולומב, ההבטחה ותשלום תוספת היוקר, דבר, 27 באפריל 1962
  2. ^ 2.0 2.1 אליהו אגרס, הם אינם הולכים בתלם, דבר, 8 באוגוסט 1965
  3. ^ נציגי ההסתדרות והתעשיינים, דבר, 21 ביולי 1964
  4. ^ אושר מרכז התכנון של חברת העובדים, דבר, 14 ביולי 1966
    דוד ליפקין, המרכז לתיכנון של חברת העובדים, דבר, 24 באוגוסט 1966
  5. ^ דוד ליפקין, מופ"ת תשקוד על פיתוח תעשיות המדע, דבר, 28 באוגוסט 1968
  6. ^ מחלוקת סביב ארגון, דבר, 6 בינואר 1970
  7. ^ דוד ליפקין, דוד גולומב התפטר, דבר, 13 בפברואר 1970
  8. ^ ד. גולומב - מנהל החטיבה לתעשיות עתירות מדע בכור, דבר, 15 בפברואר 1970
  9. ^ ד' גולומב עומד להתמנות מנהל התיכנון בכור, מעריב, 4 במאי 1970
  10. ^ גולומב: כור חייב להאיט, דבר, 17 ביולי 1972
  11. ^ המפעלים עתירי המדע של כור יגיעו השנה לאיזון, דבר, 29 במרץ 1973
  12. ^ דוד ליפקין, מבנה כור ישונה בחודשים הקרובים, דבר, 14 בספטמבר 1976
  13. ^ חטיבת האלקטרוניקה בכור, דבר, 14 ביולי 1981
  14. ^ מינויים ראשונים של המנכ"ל החדש, מעריב, 19 באוקטובר 1982
  15. ^ אנשים, מעריב, 18 ביוני 1986
  16. ^ עודד שורר, דוד גולומב יהיה נציב עליון של קונצרן כור בארצות הברית, מעריב, 15 בספטמבר 1986
  17. ^ אלעזר לוין, ‏כור מחסלת את כור נכסים שהקים גאון: הנדל"ן נמכר והעובדים מפוטרים, באתר גלובס, 2 בינואר 2001
  18. ^ הליקום תשלם לכור 8 דולר למ"ר ביקנעם, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1997
  19. ^ שי שלו, ‏החברה שחישמלה את קונצרן כור, באתר גלובס, 28 באפריל 1998
  20. ^ מעריב, ‏לקראת חילופי תפקידים בכור: קולבר ערך סבב פגישות אישיות עם בכירי הקונצרן, באתר גלובס, 1 באפריל 1998
  21. ^ לוי יצחק הירושלמי, השכר העודף והעונש המצטבר, מעריב, 10 בפברואר 1967
  22. ^ חגי קולטון, מסקנות ועדת גולומב, דבר, 24 באוגוסט 1976
  23. ^ בן ציון ציטרין, קיסר הוצא מרשימת המועמדים לדירקטוריון דן, באתר הארץ, 10 במרץ 2002
  24. ^ פעולות מרכזיות של המערך לידי אנשי הדור הצעיר, דבר, 4 באוגוסט 1965
  25. ^ מועצות מפא"י בתל אביב וחיפה בחרו מועמדיהן, דבר, 3 בספטמבר 1965
  26. ^ הוגשו 18 רשימות לכנסת, דבר, 8 בספטמבר 1965
  27. ^ דוד גולומב, דיוקם של דברים, מעריב, 29 בספטמבר 1969
  28. ^ מנחם תלמי, דוד גולומב: הצעיר שהורד ממסלול המירוצים, מעריב, 3 באוקטובר 1969
  29. ^ עמית עומד להודיע על כניסתו לחיים הפוליטיים, דבר, 30 בינואר 1977
  30. ^ ידין: לא הוחלט על הקמת ערים בשומרון, דבר, 2 במרץ 1978
Knesset.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0