אגד
ערך זה עוסק בחברה המפעילה תחבורה ציבורית בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |
| סוג | חברה בע"מ |
|---|---|
| מוטו | "טוב שההגה בידיים של אגד" |
| תקופת הפעילות | 1933–הווה (כ־90 שנה) |
| חברות בנות |
|
| משרד ראשי | שדרות מנחם בגין 5, "פארקטק", בית דגן |
| ענפי תעשייה | תחבורה ציבורית |
| מנכ"ל | אבי פרידמן, רפי מיוחס, אבי מכלוף |
| עובדים | כ-9,100 |
| www.egged.co.il | |
"אגד חברה לתחבורה בע"מ" (לשעבר: "אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ") המוכרת בשמה "אגד" היא חברה המפעילה תחבורה ציבורית בישראל, בייחוד אוטובוסים. אגד היא מפעילת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל. בעבר סיפקה אגד שירותי תחבורה ציבורית כמעט בכל רחבי הארץ (למעט גוש דן ואזורים גאוגרפים מצומצמים) והייתה במעמד של מונופול, אך החל משלהי המאה ה-20 החליטה ממשלת ישראל לפתוח את שוק התחבורה הציבורית לתחרות, ולהקטין את חלקה של אגד בו. אגד הגיע לנתח שוק של כ-75% בשיא תקופת המונופול. ב-2021 הגיע נתח השוק של החברה ל-32% נתח שוק (במונחי מרחק נסיעה). בשנת 2021 היו לחברה 4,000 אוטובוסים והועסקו בה כ-9,100 עובדים, מתוכם כ-6,700 נהגים. לפי נתונים אלו אגד נחשבה לחברת האוטובוסים החמישית בגודלה בעולם באותה השנה[1]. ב-2018 הוערך כי אגד הסיעה כ-900,000 נוסעים מדי יום[2].
היסטוריה
לאחר מלחמת העולם הראשונה רכשו מספר צעירים יהודים מבני היישוב היהודי בארץ ישראל משאיות מעודפי הצבא הבריטי. בארגזי המשאיות התקינו ספסלי ישיבה, שהסבו אותן לאוטובוסים מאולתרים להסעת נוסעים בתשלום. הדרכים באותה תקופה היו משובשות, והנסיעה הייתה מסוכנת בשל ריבוי כנופיות ערביות שהתנכלו לנוסעים בדרכים. חלוצי האוטובוסים החליטו להתאגד לשיתוף פעולה שיסייע להם להתמודד במאורגן עם הקשיים. בתחילה התאגדו מפעילי האוטובוסים בקבוצות קטנות, אשר בהמשך התאגדו לקבוצות גדולות.
"אגד" נוסדה כקואופרטיב ב-1 בינואר 1933 כתוצאת מיזוג של ארבע חברות תחבורה ציבורית קטנות במרכז הארץ: (המהיר, הגה, קדימה והתאחדות הנהגים)[3]. את השם "אגד" הציע המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. באותה תקופה מנתה אגד 963 חברים ו-20 שכירים אשר הפעילו 338 אוטובוסים בקווים קבועים בין ירושלים, תל אביב וחיפה וכמו כן קווים אל סוריה, לבנון, עבר הירדן, מצרים ועיראק.
נהגי אגד המשיכו בעבודתם הסדירה בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, על אף קשיי ההתמודדות עם מארבי הערבים וסכנת החיים שנסיעה בינעירונית הייתה כרוכה בה. בתקופת מלחמת העצמאות שולבו נהגי אגד בשיירות שהעבירו בהצלחה אספקה ותגבורת לירושלים הנצורה דרך שער הגיא.
_-_A_Mechanic_for_Egged.jpg)
ב-9 במאי 1939 מוזג לתוך אגד שירות תחבורה בשם "הצפון" שמנה 7 נהגים והפעיל קו מחיפה לטבריה דרך עפולה. בשנת 1940 מוזג לתוך אגד שירות אוטובוסים בשם "אקספרס הגליל" שהפעיל קווים מצפת לטבריה ולחיפה. באותה שנה נמנו 42 סניפי אגד בכל הארץ[4]. ב-27 במרץ 1941 מוזג לתוך אגד שירות תחבורה "שירות עמק הירדן" שמנה 5 נהגים והפעיל קווים מעמק הירדן לטבריה ולחיפה. ב-1942 מוזג לתוך אגד שירות התחבורה של יוסף רשל שהפעיל קווים מטבריה ליבנאל ולאל חמה. ב-1 ביולי 1947 מוזג לתוך אגד "שירות החולה" שהפעיל קווי תחבורה בין מטולה, צפת וטבריה.
מיד לאחר קום המדינה הציע שר התחבורה הראשון דוד רמז לאחד את כל מפעילי התחבורה הציבורית בארץ לקואופרטיב אחד. פרט לאגד פעלו בארץ עוד מספר קואופרטיבים. הגדולים בהם קואופרטיב דרום יהודה, שנוסד בשנת 1931 מאיחוד של קואופרטיב "דרום" וקואופרטיב "יהודה", ושח"ר (שירותי חיפה רבתי), תאגיד שנוצר בדצמבר 1947 מאיחוד של קואופרטיב "חבר" וקואופרטיב "משמר המפרץ" שפעלו באזור חיפה. לאחר דיונים רבים וישיבות סוערות של הממשלה הוחלט ב-1 בנובמבר 1951 לאחד את הקואופרטיבים לתחבורה "שחר" (צפון הארץ), אגד (מרכז הארץ) ו-"דרום יהודה" (דרום הארץ) לקואופרטיב בשם א.ש.ד. (א – אגד, ש – שחר, ד – דרום יהודה)[5]. מספר חודשים לאחר האיחוד החליטה ההנהלה של אש"ד לשוב לשם המקורי אותו הציע ביאליק, הלא הוא אגד.
בינואר 1967 אוחד אל תוך אגד גם קואופרטיב התחבורה הירושלמי – המקשר. לאחר מיזוג זה היו לאגד באותה עת 2,200 אוטובוסים ו-7,000 נהגים[6].
בשנות ה-90 החליטה הממשלה להגביר את התחרות בתחבורה הציבורית, ולשם כך הוציאה למכרז רבים מקווי התחבורה הציבורית, ובמכרזים זכו חברות שונות, בהן כאלה שקודם לכן לא פעלו בישראל. עקב כך הצטמצמה הפעילות של אגד, והיא נאלצה לפטר נהגים ועובדים נוספים ולצמצם הוצאות בדרכים שונות. מאז עוסקת אגד בהסעות הפרטיות, וכן בתחומים משיקים כגון: שירותי מוסך לאוטובוסים, הפעלת תחנות מרכזיות, הוראת נהיגה באוטובוסים ועוד. כך משמשת אגד קבלן משנה של חלק מחברות האוטובוסים האחרות המתחרות בה במכרזים ובהסעות פרטיות.
בשנת 2006 רכש הקואופרטיב 51 אחוזים ממניות חברת התחבורה הבולגרית "טראנסטריומף", והפך לבעל השליטה בחברה.
מקואופרטיב לחברה בע"מ
בשנת 2019 הפך אגד מקואופרטיב לחברה בערבון מוגבל עקב הסכמה גורפת של חברי הקואופרטיב על מהלך זה לשם התאמה לעידן המכרזים ושם הקואופרטיב שונה ל"אגד חברה לתחבורה בע"מ"[7].
שתי חברות רכב החלו להתמודד על רכישת נתח מחברת אגד בשנת 2021: קרסו מוטורס (יחד עם קרן אלומה וקבוצת מגדל)[8] וקבוצת כלמוביל (יחד עם קרן פורטיסימו קפיטל); שתיהן עלו לשלב הסופי ברכישה בתחילת 2022. בעלי מניות אגד העלו תלונות נגד יו"ר אגד על שינויים בתנאי הרכישה "בניגוד מוחלט לאינטרס של אגד" לטענתם: זכות הכרעה בדירקטוריון, ביטול סעיף אי-תחרות באגד, ובשנתיים הראשונות קבלת זכאות לקבל 100% מהדיבידנד (במקום 20% למשקיע ו-80% שיושקעו חזרה באגד), העלאת אחוז הבעלות מ-50% ל-60%, ואפשרות הנפקה בבורסה באישור של 51% מבעלי המניות[9].
ייבוא אוטובוסים
החל משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, ייבאה חברת אגד אוטובוסים מחברת ליילנד הבריטית, רובם מדגמי טייגר השונים, שהורכבו בישראל על ידי חברות הארגז ומרכבים בגרסאות שונות. החל משנת 1963 הורכבו גם שלדות האוטובוסים בישראל, במפעל "ליילנד אשדוד"[10][11]:
- אוטובוסים לנסיעות עירוניות בעלי 3 פתחים, 2 אנשי צוות: נהג מקדימה וכרטיסן מאחור.
- אוטובוסים לנסיעות עירוניות ובינעירוניות בעלי 2 פתחים כאשר הנהג משמש ככרטיסן בעצמו.
- אוטובוסים לטיולים בעלי חלונות פנורמיים בגג ודלת שלישית לפתיחה ידנית במרכז החלק השמאלי של האוטובוס.
לקראת אמצע שנות ה-60 הובאו לישראל אוטובוסי ליילנד בגרסה התיירותית הכוללים מושבים בעלי יכולת הטיה, תא מטען בעל 2 דלתות העמסה מאחור, לצד מנשא גג ומזגן עילי אחורי מתוצרת יוונית. ייבוא נוסף של אוטובוסים לתיירות נערך לקראת סוף שנות ה-60 עת הובאו לראשונה אוטובוסים מתוצרת ליילנד בהרכבה של מפעל ואן הול (אנ') הבלגי. האוטובוסים היו בעלי מרכב גבוה, חלונות גדולים במיוחד, מושבי תיירות ללא אפשרות הטיה, מיזוג אוויר תחתי אחורי, תא מטען אחורי לצד מנשא גג וכיסא מדריך. אוטובוסים אלו הובאו גם עבור החברות הפרטיות: יונייטד טורס (חלק מדן של היום) ותור נוף מתל אביב. אוטובוסים אלו שימשו לתיירות עד ייבוא האוטובוסים מדגמי סקאניה השוודית, בהמשך עברו לשרת בקווי הדרום וסיני, בסוף שנות ה-70 פעלו בנסיעות מקומיות, חלקם באזור חיפה והצפון ולקראת אמצע שנות ה-80 הוצאו מהשירות. בחברות הפרטיות הייתה לדלת האמצעית של האוטובוס סגירה ידנית, בניגוד לדלת הקדמית ולכל דלתות האוטובוסים של אגד שפתיחתן וסגירתן הייתה ועודנה על ידי אוויר דחוס. יבוא קטן של מידיבוסים היה מחברת פיאט האיטלקית. מידיבוסים אלו נבחרו לשרת בירושלים בקו העובר בסמטאות העיר העתיקה ברחובותיה הצרים.
בשנת 1973 ביוזמת יוסק'ה הררי חתמה חברת אגד עם חברת סקאניה על ייבוא שלדות אוטובוסים מתוצרתה להרכבה מקומית בישראל. סה"כ יובאו כמה מאות מרכבים רובם למערך הבינעירוני והתיירותי. סה"כ הורכבו בישראל 3 דגמי אוטובוסים מתוצרת סקאניה:
- אוטובוס בינעירוני בעל 51 מושבים בעלי משענת גב 1/2 גבוהה, תאי מטען מתחת למושבי הנוסעים, שלרוב לא נפתחו, ללא מנשא גג למזוודות, מערכת אוורור מאולץ עם פתח אישי לכל נוסע ומנוע אחורי מה שגרם למדרגת עלייה לשורת המושבים מאחור. אוטובוסים אלו שירותו בעיקר בקווי השירות הבינעירוניים ולטיולים (ליד הנהג הייתה אפשרות להוספת כיסא מדריך).
- אוטובוס עירוני בעל 51 מושבים בעלי משענת גב גבוהה, בעל 2 דלתות: אחת מקדימה והשנייה מאחור. מדגם זה היו 3 אוטובוסים בסך הכל שפעלו באזור חיפה ונודעו בזכות צורתם המלבנית.
- אוטובוס תיירותי בעל 51 מושבים בעלי משענת גב גבוהה שאינה ניתנת להטיה, תאי מטען בתחתית האוטובוס ובחלק מהדגמים גם מנשא גג, מיזוג אוויר אחורי עם פתחים אישיים לכל נוסע ואפשרות לכיסא מדריך. אוטובוסים אלו שימשו בעיקר לתיירות, בקווי הדרום ומאוחר יותר גם בנסיעות בינעירוניות.
מנועי האוטובוסים סבלו קשות מבעיית התחממות וכתוצאה מכך, נאלצו בחברת אגד להחליף חלק ניכר מהם למנועי דאף מהולנד שהובאו לישראל ובמיוחד באוטובוסים הבינעירוניים הציבוריים. במהלך שנות ה-70 יובאו לישראל מנועים מתוצרת חברת דאף ההולנדית שהורכבו בארץ על דגם חדש של אוטובוס בהרכבה מקומית של מפעל הארגז (דומה לאוטובוסים של חברת ליילנד מאותה התקופה) שבדומה לסקאניה כלל מערכת אוורור מאולץ ושימש בעיקר בנסיעות הבינעירוניות הקצרות ובמיוחד בקווי חיפה. בשנות ה-70 החלה חברת אגד את התקשרותה עם חברת מרצדס-בנץ הגרמנית.
בתחילה הובאו 3 דגמי אוטובוסים:
- אוטובוסים עירוניים מדגם 305, בעלי דלתות רחבות הן מקדימה והן מאחור לנסיעות עירוניות שפעלו בקווי ירושלים.
- אוטובוסים תיירותיים מדגם 302 שפעלו בקווים לאילת וכללו מיזוג אוויר אישי לכל נוסע ותאי מטען תחתיים.
- לקראת סוף שנות ה-70 יובאו שלדות מוארכות של אוטובוסים מדגם 305 שהורכבו בישראל ושימשו בעיקר בקווי המרכז לחולון ובת ים.
ב-1978 ייבאה אגד אוטובוס מרצדס מדגם 303 לניסיון. האוטובוס היה מדגם תיירותי, בעל 50 מקומות וכיסא מדריך, 2 דלתות: האחת מקדימה והשנייה מאחור וכלל מושבי נוסעים רחבים במיוחד בעלי יכולת הטיה לאחור וכן יכולת הרחקה של מושב ממשנהו. כתוצאה מכך, שורת המושבים האחרונה של האוטובוס הכילה 4 מושבים בלבד לרוחב, במקום ה-5 המקובלים. האוטובוס צויד במזגן עילי אחורי ותאי מטען בתחתית האוטובוס. האוטובוס שימש בעיקר בנסיעות בינעירוניות משך כל שנות ה-80 ועד לאמצע שנות ה-90. במהלך שנים אלו פורקו המושבים המיוחדים של האוטובוס והורכבו עליו מושבים מקומיים.
בשנת 1980 נחתם הסכם בין חברת אגד לחברת מרצדס הגרמנית לייבוא אוטובוסים מתוצרתה ובהמשך על אספקת מרכבים מתוצרתה להרכבה בישראל. להלן דגמי האוטובוסים שיובאו:
- אוטובוס עירוניים מדגם 305 בעל 43 מושבים לנסיעות עירוניות, בעל דלתות רחבות מקדימה ובמרכז מתוצרת מרצדס גרמניה משנת 1980. החל משנת 1981, הובאו שלדות של דגם זה, שהורכבו בישראל ולקראת סוף שנות ה-80 קיבלו מיזוג אוויר במסגרת התוכנית "מיזוג אוויר בעיר".
- אוטובוס רב-תכליתי, מרצדס מדגם 303, בעל 51 מושבים לנסיעות בינעירוניות, בעיקר קצרות, בעל דלתות רחבות מקדימה ובמרכז מתוצרת מרצדס מהשנים 1980–1981, מערכת של אוורור מאולץ ותאי מטען תחתיים.
בשנת 1981 הובאו שלדות של דגם זה להרכבה מקומית ולקראת סוף שנות ה-80 קיבלו מיזוג אוויר על בסיס תשתית האוורור המאולץ שהייתה קיימת בהם.
- אוטובוס בינעירוני, דגם 303, בעל 55 מושבים עם אפשרות לכיסא מדריך, לנסיעות בינעירוניות בקווי השירות הרגילים ולטיולים. האוטובוס כלל מיזוג אוויר – מזגן עילי במרכז האוטובוס עם פתחי מיזוג אישיים לנוסע ותאי מטען תחתיים.
משנת 1982 הובאו שלדות של דגם זה להרכבה מקומית. בהרכבה מקומית עמד מספר המושבים על 51 בלבד. המזגנים היו בעלי הספק חלשים ופתחיהם לא הותאמו לשורת המושבים הקרובה למעבר, המושבים לא נוחים ואיכות הגימור ירודה.
- אוטובוס תיירותי, דגם 303, בעל 51 מושבים וכיסא מדריך לתיירות. מיזוג אוויר אישי לנוסע, תאי מטען תחתיים, מושבים רגילים ללא אפשרות הטיה. לדגם זה לא הייתה הרכבה מקומית.
שלדות של מרצדס יובאו עד שנת 1985 ואחר כך הופסק היבוא לחברת אגד.
טענתה המרכזית של אגד כלפי חברות ההרכבה המקומיות, הארגז ומרכבים, הייתה איכות ההרכבה הירודה שלהן.
החל משנת 1988 החל ייבוא חדש של שלדות מדגם 303, הפעם ברמת גימור גבוהה בהרבה, עם מזגנים חדשים וחזקים במיוחד וכן נעילה חשמלית של תאי המטען התחתיים נשלטת על ידי נהג האוטובוס.
בשנת 1990 הובאו מספר אוטובוסים מדגם 303 מתוצרת גרמנית לתיירות.
באותה שנה נרכש מחברת מרצדס דגם 404 ניסיוני שפעל בעיקר בקווים הבינעירוניים ובהמשך בקו תל אביב–רמלה.
אוטובוס זה שירת באגד 15 שנה ונמכר לבסוף לחברה פרטית – אסיה טורס מפרדס חנה.
על בסיס אוטובוס זה, נרכשו מחברת מרצדס שלדות גבוהות של דגם 404 להרכבה בישראל.
בשנת 1999 רכשה לראשונה אוטובוסים מחברת איריזר (אנ') הספרדית (דגם חללית) עם מנוע מתוצרת מאן הגרמנית, הנפוץ בחברות ההסעה הפרטיות ובדן-יונייטד[12]. לאוטובוס 51 מושבים וכיסא מדריך מתקפל. סה"כ נרכשו כ-50 אוטובוסים ב-2 רכישות בעלי מרכב גבוה ובשונה מהחברות הפרטיות, היו לאוטובוסים דלת ירידה מרכזית ולא מאחור ומושבים בהרכבה מקומית של חברת פלטכניקה, המספקת כיום מושבים לחברות ההרכבה המקומיות: הארגז, מרכבים ורכבת ישראל. נכון לשנת 2019, אוטובוסים אלו יצאו מהשירות.
בשנים 2000–2016 נכנסו לשימוש באגד בעיקר אוטובוסים המורכבים בארץ על שלדות ומנועים שהובאו מאירופה.
בשנת 2017 החלה אגד לייבא אוטובוסים מסין, לאחר שקלטה מספר אוטובוסים לבחינות וניסיון, ובמקביל נקלטו מאות אוטובוסים מסין בחברות התחבורה הציבורית הפרטיות. בסוף אותה שנה, הופעלו בשירות אגד כ-280 אוטובוסים מתוצרת סין. הייבוא מתבצע משלוש חברות – יוטונג, גולדן דרגון ו-BYD. משתי האחרונות מיובאים מספר אוטובוסים חשמליים, שנכון ל-2018 מופעלים בחיפה והקריות. ב-2019 אוטובוסים חשמליים אלה החלו להיות מופעלים גם בקווים מסוימים בירושלים. מחיר כל אוטובוס המיובא מסין נמוך בכ-30% מאוטובוס המיוצר באירופה/מורכב בישראל על מנוע אירופאי[13]. במקביל נרכשים אוטובוסים חדשים גם ממפעלי מרכבים והארגז הישראלים[14]. כמו כן מייבאת אגד אוטובוסים עירוניים ממפעל סולאריס (אנ') בפולין[15].
היסטוריה של פיגועים
אוטובוסי אגד ונוסעיהם היו פעמים לא מעטות קורבנות של מעשי טרור, ובהם:
- ההתקפה על אוטובוס 2094 – 30 בנובמבר 1947: התקפה על אוטובוס שנסע מנתניה לירושלים, שבה נהרגו חמישה מנוסעי האוטובוס.
- טבח מעלה עקרבים – 17 במרץ 1954: פיגוע ירי בו נרצחו 11 נוסעים של אוטובוס אגד במעלה עקרבים.
- פיגוע כביש החוף – 11 במרץ 1978: מחבלים השתלטו על אוטובוס אגד, ובסופו של קרב בין המחבלים למשטרה נרצחו 35 מנוסעי האוטובוס.
- הפיגוע בקו 405 – 6 ביולי 1989: מחבל דרדר את אוטובוס אגד בקו 405 לתהום ליד קריית יערים. 16 הרוגים.
- הפיגוע בקו 37 – 5 במרץ 2003: פיגוע התאבדות בידי מחבל מהחמאס בשדרות מוריה בשכונת אחוזה בחיפה. בפיגוע נרצחו 17 אנשים.
- האינתיפאדה השנייה: אמצעי טרור מרכזי באינתיפאדה השנייה היה פיגועי התאבדות באוטובוסים, שהביאו למאות הרוגים.
חברות בנות
לאגד מספר חברות בנות:
- אגד תעבורה – הוקמה בשנת 2006 בשיתוף עם "קבוצת תעבורה" (50% לכל אחת) כדי להתחרות במכרזים על קווי שירות שמפרסמת הממשלה. . בנוסף החברה מפעילה שלא על ידי מכרז שירות בפרוורי ירושלים: שירות בין ירושלים לבין חניון שפירים, שירות ליישובי מטה בנימין, השומרון, גוש עציון והר חברון, מעלה אדומים, מבשרת ציון וגבעת זאב. החברה מפעילה שירותים ייחודיים באוטובוסים זעירים (טרנזיטים) ומפעילה מוניות מיוחדות במרכזית חוף הכרמל בחיפה, במתחם נמל התעופה בן-גוריון ובירושלים. החברה הפעילה את הקווים העירוניים בנתניה עד 7 בינואר 2022. החברה נמכרה לקבוצת אלקטרה בראשית 2021[16].
- אגד הסעים, תיור ונופש – (עד 2016 – אגד תיור ונופש) עוסקת בכל מגוון נושאי התיירות, כולל הסעות, אירוח והדרכה.
- אגד החזקות – עוסקת באיתור ופיתוח מקורות תעסוקה נוספים לקווי השירות והיא שותפה במספר חברות:
- שותפות 20% בקבוצת MTS אשר זכתה בהקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן.
- שותפות 65% בחברה הבולגרית "טראנסטריומף" המפעילה תחבורה ציבורית בעיר רוסה.
- בעלות על חברת "מוביליס" הפולנית.
- בעלות על חברת "אגדה" המפעילה מוניות שירות.
- שותפות 51% בחברת "אגד ליסינג" המספקת שירותי ליסינג למוניות.
- שותפות 25% בחברת "אגד שיווק לרכב" המפיצה צמיגים.
- בעלות על חברת "אגד BG" אשר מפתחת את עסקי אגד בבולגריה.
- אגד אירופה – אגד החלה לפעול באירופה בשנת 2007 וכיום פועלת בהולנד ובפולין במספר ערים. צי הרכבים שלה כולל בין היתר אוטובוסים חשמליים ובעתיד יכלול גם אוטובוסים המונעים בגז[17].
קווים מיוחדים
קווי מהדרין
ערך מורחב – קו מהדרין
בשנים 2000–2011 הפעילה אגד קווים מיוחדים בשם המסחרי "קווים ייעודיים" המכונים "קווי מהדרין", לשירות הציבור החרדי אשר נסעו במסלולים עירוניים ובינעירוניים. בקווים הייתה נהוגה הפרדה מגדרית במקומות הישיבה, כאשר הנשים יושבות באחורי האוטובוס. בינואר 2011 אימץ בג"ץ את מסקנות הוועדה שהקים משרד התחבורה, וקבע כי הפרדה כפויה בין נשים לגברים ב"קווי המהדרין" אינה חוקית, וכי הטרדת נוסעות בעניין, כמו גם לגבי לבושן, עשויה להיות עבירה פלילית, אולם התיר את המשך ההסדר של העלאת נוסעים ונוסעות מהדלת האחורית כדי לאפשר הפרדה מרצון. כמו כן נפסק כי הנהגים יחויבו לוודא את אכיפת ההחלטה, וכי אגד תחויב לפרסם את ביטול הסדר המהדרין בעיתונות הכללית ובעיתונות של המגזר החרדי, ולהציב שילוט בכלל הקווים המודיע כי: "כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שיבחר (למעט המקומות המסומנים לאנשים עם מוגבלויות), הטרדת נוסע בעניין זה עלולה להיות עבירה פלילית".
ביולי 2019 מנע נהג של "אגד" כניסת נשים לאוטובוס בירושלים, בנימוק "יש מקום רק לגברים, הם נוסעים בהפרדה". בעקבות תלונה של נוסעת שנמנעה נסיעתה הוגש כתב אישום נגד "אגד" והנהג, ובהסדר טיעון נפסק ש"אגד" תפצה את הנוסעת באלפיים ש"ח ותשלם קנס של 18 אלף ש"ח, הנהג יפצה את הנוסעת ב-2,500 ש"ח, ויוטל עליו קנס של 20 אלף ש"ח אם יעבור עבירה נוספת בתוך שלוש שנים[18].
קווי לילה
- ערך מורחב – קווי לילה
בשנים האחרונות החלה אגד להפעיל קווי לילה המיועדים בעיקר לבליינים במטרופולינים ירושלים וחיפה, ומתל אביב למספר ערים בגוש דן (כחלק ממערכת רחבה יותר של קווים מסוג זה, המופעלים על ידי חברות נוספות הפועלות בגוש דן).
קווי הלילה במטרופולין חיפה נבדלים מהשאר בכך שהם פועלים גם בליל שבת.
קווים שכונתיים
במחצית 2006 ביטלה אגד כניסת קווים רגילים לחלק משכונות הכרמל בחיפה ובמקומם החלה אגד להפעיל[19], תחת השם "שכונתית" קווי שירות שנסעו במסלול מאחד ממרכזי העיר לשכונות הסמוכות. בהתחלה הופעלו הקווים על ידי מיניבוסים[20], הקווים נסעו בתדירות גבוהה יותר מאשר הקווים הרגילים ואף נוספו מעט תחנות על מנת להקטין את המרחק מתחנה לתחנה. ב-1 בינואר 2009 הופעל שלב ב' של התוכנית, נוספו מספר קווים[21] והמיניבוסים הוחלפו באוטובוסים רגילים. כיום הקווים מופעלים על ידי מיניבוסים מתוצרת מרכבים על שלדת מרצדס-בנץ ספרינטר. תדירותם היא פעם בחצי שעה.
קווים מהירים
אגד מפעילה במטרופולינים ירושלים וגוש דן קווים מהירים הנוסעים ככל הניתן על נתיבי תחבורה ציבורית. קווים אלו המכונים גם BRT (אך באופן רשמי אינם עונים להגדרה זו) מתבצעים באוטובוסים מפרקיים להם בין 3 ל-5 דלתות, והחל מ-2015 נכנס בהדרגה שירות כניסה מכל הדלתות וכרטוס אוטומטי ללא התערבות הנהג. הקווים המהירים קיבלו עדיפות בכניסת השירות מבין כל קווי אגד במטרופולינים[22]. בירושלים פועלים החל מ-2010 כמה קווים במתכונת זו המכונים "מהיר בעיר": 71, 72, 74, 75, 77 ו-78. בגוש דן פועלים קווים 171 ו-271 בין חולון לאוניברסיטה דרך תל אביב.
תיקתק
בפברואר 2019 הוכרז על שיתוף פעולה בין אגד לבין חברת Via, לפיו אגד תפעיל צי מיניבוסים שמשתמש בטכנולוגיה שפיתחה Via. השירות בשם תיקתק החל לפעול במרץ 2020, בחיפה[23]. בספטמבר 2020 החל השירות לפעול גם בירושלים[24].
קווים בינלאומיים
- ערך מורחב – קו 100 לקהיר
בשנת 1982 החלה אגד להפעיל את קו 100, במקביל לקו של החברה המצרית "איסט דלתא", אשר נסע מתל אביב לקהיר, בירת מצרים, באמצעות אוטובוס מרצדס 303 מיוחד בו הותקן תא שירותים. הקו דעך בהדרגה בגלל חוסר רווחיות, עד שסיים את פעילותו בשנת 1996.
גלריה
אוטובוס של חברת אגד בעפולה.
אוטובוסים של חברת אגד.
קו תיור מיוחד של אגד שפעל בעבר בירושלים.
מרצדס-בנץ O303 בשירות אגד תיור.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוזיאון אגד |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגד |
- גלריית האוטובוסים של אגד, תמונות של דגמי אוטובוסים
- מוזיאון אגד
- אתר נוסטלגי של "המקשר"
- ירון אדרי, אגד: בזבוז כספי משלם המסים, באתר וואלה!, 17 במאי 2011
- מיכאל יעקובסון, תחנה סופית: האם ישראל מוכנה לוותר על התחנות המרכזיות?, 14.2.13, Xnet
- חיים ביאור, צ'קים שנעלמו, מעקבים ומכות - בוועד של אגד כבר אין חברים, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2015
- ארכיון היסטורי אגד, באתר "אז", רשת ארכיוני ישראל
חגיגת פתיחת תחנת אגד בחדרה, 1939, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- גולן חזני, אגד מוכרת 50% מהחברה וחושפת את פעילותה, באתר כלכליסט, 1 באוגוסט 2021
הערות שוליים
- ^ גולן חזני, אגד מוכרת 50% מהחברה וחושפת את פעילותה, באתר כלכליסט, 1 באוגוסט 2021
- ^ הרפורמה בתחבורה הציבורית נמשכת: השר כץ אישר עקרונות הסכם הפעלה חדש עם אגד לעשור הקרוב, באתר gov.il, 6 ביוני 2018
- ^ יעקב בניאלי, התחבורה הבינעירונית לנוסעים, דבר, 14 במאי 1940
- ^ "אגד" מקשר את צפת לישוב, דואר היום, 26 בינואר 1940
- ^ להחליף שלושה אוטובוסים ליעד:..., באתר ישראל היום
- ^ "אגד" ו"המקשר" היו לאחד, על המשמר, 2 בינואר 1967
- ^ לא רק אוטובוסים: כל מה שלא ידעתם על אגד, באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2021
- ^ אביב לוי, אורי יוגב: "בהנפקה קיבלנו אמון מהמוסדיים שהבינו מי אנחנו. נגיע לקרן של מיליארדי שקלים", באתר גלובס, 26 בדצמבר 2021
- ^ גולן חזני, בעלי מניות נגד יו"ר אגד: "שינה תנאים במכרז לריצוי המשקיעים", באתר כלכליסט, 24 בפברואר 2022
- ^ מפעלי ליילנד מקור תעסוקה חושב לאשדוד, על המשמר, 26 בינואר 1964
- ^ ייצור 900 כלי רכב ב-35 מיליון ל"י - סיכום "ליילנד אשדוד" ב־1965, הצופה, 8 בפברואר 1966
- ^ אגד מצטייד באוטובוסים של מאן, באתר גלובס, 2 בפברואר 1999
- ^ http://www.egged.co.il/מאמר-13786-אגד-החלה-לקלוט-עליה-מסין.aspx, www.egged.co.il
- ^ http://www.egged.co.il/מאמר-14400,87-בקרוב-בשירות-70-אוטובוסים-עירוניים-חדשים-מתוצרת-וולוו.aspx, www.egged.co.il
- ^ http://www.egged.co.il/מאמר-10440-אוטובוסים-עירוניים-פולנים-נכנס.aspx, www.egged.co.il
- ^ גולן חזני, מתרחבת בתחבורה: אלקטרה רוכשת את אגד תעבורה ב-200 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 4 במאי 2021
- ^ אודי עציון, אגד מתרחבת באירופה: תפעיל תחבורה ציבורית חשמלית והיברידית בהאג, הולנד, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2019
- ^ יעל פרידסון, "יש מקום רק לגברים": הנהג סירב לעלות אישה לאוטובוס, אגד תשלם 20 אלף שקלים, באתר וואלה!, 8 במרץ 2022
- ^ חיפה: פרויקט "השכונתית" יצא לדרך, מיניבוסים שכונתיים מחליפים אוטובוסים בשבע שכונות בעיר.
- ^ אגד שכונתית - תחבורה ציבורית עד הבית.
- ^ שכונתית בחיפה, שלב ב'.
- ^ http://www.egged.co.il/מאמר-6221-.aspx, www.egged.co.il
- ^ ""תיק תק" ולעבודה: מיניבוסים שנוסעים לפי הזמנה החלו לפעול גם בחיפה". TheMarker. נבדק ב-2020-11-12.
- ^ חדש בירושלים: שירות "אגד תיק תק" יוצא לדרך, באתר "סרוגים", 14 בספטמבר 2020
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
