דוד הנשקה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
דוד הֶנְשְקֶה הוא חוקר תלמוד ומשמש פרופסור מן המניין במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן; לשעבר מגיד שיעור כללי בישיבת מעלה אדומים וכותב ערכים לאנציקלופדיה התלמודית.
ביוגרפיה
נולד בחיפה לשמחה ולצפורה הנשקה. אמו הייתה בתו של פרופ' שמשון ברויאר (נכדו של רש"ר הירש, אחיו של יצחק ברויאר) ואחותו של הרב מרדכי ברויאר[1]. גדל בקהילתו של הרב בנימין זאב בנדיקט בשכונת אחוזה בחיפה[2].
בשנים תשל"ד-תשל"ט למד בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים בראשות הרב אליהו מישקובסקי, ובישיבת הכותל בירושלים[3], תוך שילוב שירות צבאי (תותחן טנק) במסגרת ה'הסדר'. בשנות לימודיו בירושלים השתתף בקביעות בשיעוריו של הרב שלמה פישר,[4] ותקופה מסוימת למד אצל הרב ישראל זאב גוסטמן בישיבתו 'נצח ישראל'.
בשנים תש"מ-תשמ"א שימש מגיד שיעור כללי בישיבת ברכת משה במעלה אדומים, וכן לימד במשך השנים בישיבה הגבוהה 'מקור חיים', בישיבת שיח, מת"ן, טורו קולג', בית מורשה, המכללה האקדמית הרצוג והמכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.
בשנים תשמ"ב-תשמ"ט עסק בכתיבת ערכים עבור האנציקלופדיה התלמודית[5], ובמקביל למד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. בשנת תשמ"ו זיכתה אותו עבודתו "סוגיות בדיני שומרים: ניתוח מקורות תנאיים ואמוראיים" בתואר שני בהצטיינות, ובשנת תשנ"א זכתה עבודת הדוקטור שלו "לתלמודם של התנאים: ניתוח סוגיות בדיני שומרים", שנכתבה בהנחיית פרופ' צבי אריה שטיינפלד, בציון מעולה.
פרסם מאמרים אידאולוגיים בעיתון נקודה[6]. כשבנו נכלא על סירוב להשתתף כחייל בתוכנית ההתנתקות, כתב בעיתון מקור ראשון מאמר שבו בירך אותו על הסירוב[7]. שימש חבר בוועדה המייעצת של המכון לאסטרטגיה ציונית[8].
הנשקה משמש פרופסור מן המניין במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן וחבר מערכת דיני ישראל של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עומד בראש מרכז נפתל לחקר התורה שבעל-פה ומשמש מופקד הקתדרה ע"ש מילן רובן לחקר ההלכה. שימש עורכו של כתב העת סידרא לחקר ספרות התורה שבעל-פה בשנים תשס"ג-תשע"ז.
עד כה פרסם שלושה ספרים ולמעלה ממאה מאמרי מחקר, העוסקים בתולדות ההלכה, ספרות חז"ל והספרות הרבנית. ספרו השני זכה בשנת תשס"ט בפרס ללימודים מתקדמים ע"ש קולאץ', ואחד ממאמריו זכה בשנת תשע"ב בפרס תיגר למאמר מצטיין במשפט עברי; בעקבות ספרו השלישי זכה בשנת תשע"ז ב'פרס הרקטור לחדשנות מדעית' מטעם אוניברסיטת בר-אילן. בשנת תשע"א זכה הנשקה בפרס לחקר התלמוד ע"ש פרופ' א"ש רוזנטל מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
באייר תשע"ט התפטר הנשקה מן הסנט של אוניברסיטת בר-אילן בשל החלטת הסנט להתיר הוראה שלא בעברית בכל התוכניות האקדמיות בלא כל מגבלות.
הנשקה נשוי ליהודית הנשקה, פרופסור מן המניין במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר אילן, ולהם חמישה ילדים.
ספריו
- משנה ראשונה בתלמודם של תנאים אחרונים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ז 1997. מסת"ב 9652261866. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- שמחת הרגל בתלמודם של תנאים, הוצאת מאגנס, תשס"ז 2007.מסת"ב 9789654932989.
- מה נשתנה? ליל הפסח בתלמודם של חכמים, הוצאת מאגנס, תשע"ו 2016. מסת"ב 9789654938709[9]
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של דוד הנשקה באתר רמב"י
- "גמרא של קלף", מוסף שבת בעיתון מקור ראשון, כ"ח שבט תשע"ג, 8.2.2013
- דוד הנשקה, "יהודים, מילים וכישלון מהדהד", השילוח גיליון 3, פברואר 2017
- מידע על דוד הנשקה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ראו "לדרכי לימוד המקרא לאור פרשת עבודת יום הכיפורים: חליפת מכתבים בין הרב מרדכי ברויאר (ז"ל) ודוד הנשקה", מגדים מז (תשס"ח), עמ' 9–33.
- ^ ראו ד' הנשקה, מת שאין לו מנחמים - לדמותו של מו"ר הרב ר' בנימין זאב בנדיקט ז"ל, צהר, גיליון 13 (תשס"ג), עמ' 14-7.
- ^ ראו https://youtu.be/f0kcii5PWns
- ^ ראו ההקדשה בראש המאמר: ד' הנשקה, "'ויוציאנו ד' ממצרים': לביאורה של פסקה ממדרש ההגדה של פסח", המעין, ניסן תשע"ב, עמ' 24
- ^ ראו למשל, מחבּרי ערך 'יום הכפורים', בראש המחזור ליום הכיפורים של האנציקלופדיה התלמודית, ירושלים תשס"ח
- ^ ראו, לדוגמה, ד' הנשקה, "ללא עבר, ללא עתיד - על 'הזמן הצהוב', נקודה, 115, חשוון תשמ"ח
- ^ מכתב לִבְני בכלא, באתר ערוץ 7. וראו עוד ד' הנשקה, "על ההתנתקות מן האנושיות", אקדמות, כו (תשע"א), עמ' 185-171; הנ"ל, "על מוסר ועל פסידו-מוסר", אקדמות, כז (תשע"ב), עמ' 247-231.
- ^ ועדה מייעצת, המכון לאסטרטגיה ציונית
- ^ הלל גרשוני, חכם מה הוא אומר, באתר מוסף 'שבת' מקור ראשון, ז' ניסן תשע"ו, 15.4.2016
