הרב שלמה פישר

מתוך המכלול
(הופנה מהדף שלמה פישר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שלמה פישר
FISHER.JPG
הרב שלמה פישר (מימין) עם בנו הרב מאיר פישר
לידה כ"ט בשבט תרצ"ב
ירושלים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות ליטאים
תחומי עיסוק ראש ישיבת איתרי והנגב ואב"ד בבית הדין הרבני בירושלים
רבותיו הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב מרדכי שרעבי
תלמידיו הרב יצחק יוסף הרב אריאב עוזר, הרב דוד חי אבוחצירא, הרב שג"ר, פרופ' דוד הנשקה
חיבוריו בית ישי - דרשות על התורה, בית ישי - חידושים וביאורי סוגיות, פירוש "אהלי שם" על כתבי הגר"א

הרב שלמה יהונתן יהודה פישר (נולד ב-כ"ט בשבט ה'תרצ"ב) הוא ראש ישיבת איתרי, לשעבר דיין ואב"ד בבית הדין הרבני בירושלים. זוכה פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשמ"ח,[1] וזוכה פרס ירושלים לספרות תורנית על ספרו "דרשות בית ישי" לשנת תשס"א.[2]

ביוגרפיה

נולד בירושלים לאהרן פישר ולדבורה. אביו היה מאנשי ה"פרושים" בירושלים. נפוצו שמועות כי אביו ירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במאורעות תרפ"ט[3], יש עדות של בנו הרב אליעזר משה שזוכר שאמו סיפרה לו בילדות על המקרה ושאבא שכב במיטה כשבועיים מרוב פחד[4]. אביו היה בן למשפחה רבנית, הסב רבי שלמה פישר היה רב קהילת הסטטוס קוו אנטה של קרלסבורג ותלמידם של הכתב סופר ורבי יצחק דב במברגר.

התייתם מאב בגיל צעיר. בהקדמה לספריו הוא מציין לטובה את הרב יחיאל מתתיהו דיוויס שגידל אותו ואת אחיו וטיפל בהם במסירות.[5] למד בישיבת מיר בירושלים, אצל הרב אליעזר יהודה פינקל. על פי עדותו,[דרוש מקור] הרב פינקל ביקש ממנו לומר דברי תורה בפניו מדי יום שישי.

כיהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים באותו הרכב עם הרב זלמן נחמיה גולדברג. כמו כן כיהן כר"מ בישיבת לפלגות ראובן. בשנות ה-70 מינה אותו הרב מרדכי אליפנט, מייסד ישיבת איתרי, לר"מ בישיבה. בשנת 2000 פרש מתפקידו כדיין ומונה לראש ישיבה. הוא מתגורר במשך השבוע בישיבה ומגיע לביתו רק לימי שישי ושבת. במשך רוב שעות היום והלילה הוא לומד בחברותא עם בחורים ואברכים מתלמידי הישיבה, וכן עם אנשים מחוצה לה.

שיטת לימודו

דרכו מבוססת על בירור של מושגי יסוד, על בקיאות רחבה ועל ביקורתיות. הוא ממליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים. הוא מרבה לעסוק בספרי בעל קצות החושן ורבי עקיבא איגר, ואף מוסר בביתו שיעור שבועי בספריהם. הוא גם בקיא בפילוסופיה היהודית, וההדיר את ספרו של רבי חסדאי קרשקש, "אור ה'".

דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו הוא מלבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות מגוונים, לרבות תורת הקבלה, שאותה למד מפי הרב מרדכי שרעבי. בדרשותיו ניכרות ידיעותיו בפילוסופיה, בתולדות עם ישראל ובהיסטוריה כללית. הרב פישר התבטא על סגנונו זה, שהוא על פי דרך הדרש שבתורה.

משפחתו

בשנת 1953 נשא לאישה את לאה, בת הרב אליעזר דוד ברנד, מחברי מערכת אוצר הפוסקים ומראשי מפעל הש"ס. לזוג נולדו שמונה ילדים. אחד מבניו הוא הרב מאיר פישר, פעיל בהוראת יהדות בתל אביב[דרושה הבהרה]. חתנו הוא הרב חיים קוק, ראש ישיבת "תורת רפאל" בירושלים. בתו חנה קהת היא מייסדת ארגון קולך.

אשתו הרבנית לאה נפטרה בב' טבת תשע"ז.

אחיו: אחיו הבכור היה הרב מאיר צבי פישר רב קהילה בהר-נוף שבירושלים. רבי ישראל יעקב פישר, שהיה הראב"ד של העדה החרדית בירושלים. אח נוסף היה הרב אליעזר משה פישר, שהיה ראש ישיבה בירושלים ורב שכונות בתי ברוידא וכנסת.

תלמידיו

על תלמידיו נמנים רבי רפאל שמואלביץ מראשי ישיבת מיר ומעורכי האנציקלופדיה תלמודית, רבי יצחק גולדשטיין עורך ש"ס שוטנשטיין ואנציקלופדיה תלמודית ומרבני ישיבת איתרי, הרב אריאב עוזר מראשי ישיבת איתרי, הרב שג"ר, פרופ' דוד הנשקה ועוד.

אף שמוגדר כרב חרדי, בשיעוריו משתתפים רבים מהמגזר הדתי והחרדי-לאומי.

ספריו

  • בית ישי - דרשות על התורה, ירושלים, תשס"ד, מהדורה חדשה תשע"ז
  • בית ישי - חידושים וביאורי סוגיות, ירושלים, תשס"ה
  • עריכת הספרים "קובץ ביאורים" ו"קובץ שמועות" (בתוך: קובץ שיעורים חלק ב') משיעורי הרב אלחנן וסרמן (תחת הכינוי ישי"ש)
  • ההדרת ספר "אור ה'" של רבי חסדאי קרשקש
  • פירוש "אהלי שם" על כתבי הגר"א בענייני סדר המזלות ותורת הקבלה, בתוך הספר "ליקוטי הגר"א"
  • ההדרת "ביאור הגר"א לסיפרא דצניעותא" (מהדורה שונה מהדפוס הרגיל)
  • ההדרת "ביאור הגר"א על תורת כהנים"
  • עריכת הספר "מתת מלך" מהרב יחיאל מתתיהו דיוויס
  • עריכת הספר "נחלת יצחק" מהרב יצחק (זיידל) סמיאטיצקי
  • כמו כן יוצא מדי שנה ביום השנה לפטירת אשתו קובץ מתורתו בשם אהל לאה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הזוכים בפרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית עד כה, באתר עיריית תל אביב-יפו
  2. זוכי פרס ירושלים לספרות תורנית לשנת התשס"א, באתר עיריית ירושלים
  3. "האיש על החומה", מאת ש"ז זוננפלד, כרך ג' עמודים 316-315
  4. הלל כהן, תרפ"ט - שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, ירושלים: הוצאת כתר, 2013
  5. בית ישי - דרשות, עמוד 8.