ישיבת כנסת חזקיהו

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת כנסת חזקיהו
Knesset hezekiah.jpg
היכל הישיבה
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תש"ט
השתייכות ישיבה ליטאית
מייסדים הרב נח שימנוביץ
מנהל הרב חיים אריה מישקובסקי (נשיא)
ראש הישיבה הרב יהושע מן
מיקום רכסים
קואורדינטות 32°44′52″N 35°05′57″E / 32.747877°N 35.099044°E / 32.747877; 35.099044
מראה כללי של אולם בית המדרש
ארון הקודש בבית המדרש
הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי - ציור שמן על בד
הרב רפאל אליהו מישקובסקי
הנחת אבן הפינה לישיבה

ישיבת כנסת חזקיהו היא ישיבה חרדית ליטאית שנוסדה בשנת תש"ט על ידי רבי נח שימנוביץ בזכרון יעקב. בשנת תשט"ו עברה לכפר חסידים ובהמשך סופח שטחה ליישוב רכסים. בראשה עמדו רבי אליהו אליעזר מישקובסקי ורבי דוד יצחק מן. כמנהלים רוחניים כיהנו בה רבי אליהו לופיאן ורבי דב יפה. כיום עומד בראשה הרב יהושע מן.

הקמת הישיבה

הישיבה הוקמה בשנת תש"ט על ידי רבי נח שימנוביץ, לזכר חותנו רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי - רבה של העיירה קריניק שבפולין ונקראה על שמו "כנסת חזקיהו". להקמה התלווה בנו של הרב מישקובסקי, הרב דוד, שגם עסק בניהול הישיבה, מהקמתה עד לפטירתו בשנת תשס"ו. מנהלה הרוחני היה הרב יצחק גרינברג, בוגר ישיבת חברון. דמות מפתח נוספת בישיבה הייתה הרבנית חנה, אשת ראש הישיבה, שהייתה אחראית על הצרכים הגשמיים. בשנת תשי"ב הצטרף המנהל הרוחני רבי אליהו לופיאן.

עד הקמתה התרכזו הישיבות בעיקר בירושלים ובבני ברק ולפי עצת החזון איש הוקמה הישיבה בצפון הארץ.

משכנה הראשון של הישיבה היה בבית הכנסת המרכזי שבמושבה זכרון יעקב, בתקווה שהנוף, האוויר הצלול והשקט יתרמו לאיכות לימודם של התלמידים. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה בתנאים קשים ובמיעוט אמצעים. התלמידים התגוררו במבנה ישן ששימש בעבר מועדון צבאי.

בין שלושת התלמידים הראשונים היה הרב דוד צבי אליאך, מנהל רוחני בישיבות "נחלת דוד" ו"איתרי". שנה לאחר מכן מנתה הישיבה כ-30 תלמידים.

המעבר לכפר חסידים

כיוון שהישיבה שכנה בבית הכנסת בזכרון יעקב ששימש גם את תושבי המקום, נוצרו חיכוכים בין התושבים ללומדים. הנהלת הישיבה, שמלכתחילה רצתה לרכוש שטח משלה במקום, גנזה את הרעיון והחליטה להעתיק את משכנה ליישוב אחר. קבוצת עסקנים מכפר חסידים הציעה להעביר לשם את הישיבה ואף לסייע בהעברה. רבני הישיבה פנו לחזון איש לשאול בעצתו, והוא בירכם בברכת הצלחה, ואף תרם לישיבה סכום כסף לבניית מבנים.

הרב נח שימנוביץ רכש גבעה בת עשרה דונם בפאתי כפר חסידים. בתוך חורשת עצי נוי ואקליפטוסים, נבנו חמישה צריפים מתוצרת שוודיה ששימשו לבית מדרש ולמגורי הבחורים והרבנים.

לאחר המעבר לכפר חסידים בחודש אייר תשט"ו, נקבע יום ל"ג בעומר (י"ח באייר) ליום הפתיחה וחנוכת הבית, אך ביום ה' באייר תשט"ו, לקה הרב נח בהתקף לב ונפטר.

הרב מישקובסקי כראש ישיבה

הרב אליהו לופיאן מינה את גיסו של הרב נח שימנוביץ, הרב אליהו אליעזר מישקובסקי, שהיה באותה עת רבה של כפר חסידים - לראש הישיבה החדש. מינוי זה גרם לעלייתה המחודשת של הישיבה. שנותיו של הרב מישקובסקי בראשות הישיבה, יחד עם מנהלה הרוחני רבי אליהו לופיאן, עיצבו את דמותה וטבעו את אופיו של ה"כפר-חַסִידִימְנִיק", עם אווירת לימוד המוסר והדגשת המידות ש"בין אדם לחברו".

הרב מישקובסקי היה אחד הבודדים בתקופתו שגם הרביץ תורה לתלמידים ונחשב "ממעתיקי השמועה" מרבותיו, וגם עסק בפסיקת הלכה - עד שאף החזון איש סמך על פסקיו[דרוש מקור] והפנה אליו שואלים.

הישיבה בבניינה הנוכחי

בחודש סיון ה'תשכ"ד הונחה אבן הפינה לבניין הישיבה הנוכחי. חלק מבוגרי הישיבה התיישבו ביישוב רכסים הסמוך, שהתרחב בהמשך עד למתחם הישיבה ששכנה בפאתי כפר חסידים, עד שהיא סופחה אליו מבחינה מוניציפלית. את בניין הישיבה הנוכחי תכנן האדריכל ישראל קומט[1].

מנהל הישיבה במשך למעלה מיובל שנים היה הרב דוד מישקובסקי, שנפטר בתשס"ו. כיום מנהל הישיבה הוא בנו הרב חיים אריה מישקובסקי. בשנות ה-תש"ך התמנה כמשגיח הרב דב יפה, לצדו של הרב אליהו לופיאן. באלול תש"ל, לאחר פטירת הרב לופיאן, התמנה הרב יפה תחתיו למנהלה הרוחני של הישיבה.

במשך השנים מסר הרב יעקב ניסן רוזנטל שהיה אב בית הדין בחיפה שיעורים בישיבה מדי שבוע, ואחר כך הרב ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל.

בשנת תשל"ז הצטרף להנהגת הישיבה הרב שמואל דוד ורשבצ'יק, ראש ישיבת "רבנו יעקב יוסף" בארצות הברית, לאחר שנישא בזיווג שני לחנה, אלמנת רבי נח. הרב ורשבצ'יק נפטר בתשמ"ח.

כשנישא הרב דוד יצחק מן, אביו של ראש הישיבה הנוכחי, לבתו של הרב מישקובסקי, הצטרף לכולל. לאחר מכן החל לומר שיעורים בישיבה. לאחר פטירת הרב מישקובסקי, בשנת תשמ"א, התמנה לראש הישיבה. בשנת תשע"ב נפטר הרב מן, ועל פי צוואתו מונה במקומו בנו, הרב יהושע, שכיהן עד אז כר"מ. יחד עם הרב מן כיהן כראש הישיבה רבי יצחק ברנשטיין, אחיינו של הרב מישקובסקי. לאחר שנפטר בשנת תשע"ה ממלא את מקומו חתנו, הרב דוד שטרן.

מנהג מילוי הנטלה

הישיבה התפרסמה במנהג שנפוץ בה בהשראתו של המשגיח הרב לופיאן. בני הישיבה מורגלים למלא את ספל המים לאחר נטילת ידיים עבור הבחור הבא. המשגיח הסביר זאת בכך שעדיף שהפעולה שעושה האדם תהיה עבור חברו ולא עבור עצמו, כך אפשר למצוא הזדמנות נוספת להיטיב עם הזולת.

כולל אברכים

הישיבה מחזיקה כולל אברכים הנחלק לשתי קבוצות עיקריות תחת הנהגתם של שני רבנים:

  • קבוצת הרב צבי גרינהויז - קבוצה המונה כ-50 אברכים, הלומדים מסכתות שונות בעיון ישיבתי וכן בעיון הלכתי.
  • קבוצת הרב מרדכי חייקין - קבוצה צעירה המונה כ-35 אברכים, הלומדים את המסכת הנלמדת בישיבה.

רבני הישיבה

הרבנים בעבר

קובץ:הקפות שניות.jpg
רבני הישיבה בהקפות שניות תשע"ח

רבני הישיבה כיום

בוגרים ידועים

הערות שוליים

  1. מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין ישיבת כנסת חזקיהו ברכסים, באתר 'חלון אחורי', 2.10.13
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0