המבשר (יומון)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Internet-news-reader.svg הַמְבַשֵר
250px
לוגו העיתון
תדירות עיתון יומי
סוגה חדשות
פורמט ברלינר
בעלים בשורת תשס"ט ש.י. בע"מ (משפחת פרוש מחזיקה
בכ-30% מהבעלות, השאר מתחלק בין מספר משקיעים)
עורך יום טוב רובין, בנימין ליפקין
נוסד 2009
שפה עברית
מערכת ביתר עילית
מדינה ישראל
ISSN {{#property:P236}}
שגיאת לואה ביחידה יחידה:PropertyLink בשורה 208: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל. העיתון יוצא לאור החל מ-14 בינואר 2009 (י"ח בטבת תשס"ט) על ידי חבר הכנסת מאיר פרוש, שהקימו עם אביו, מנחם פרוש.

הסיסמה של העיתון היא: "העיתון של היהדות הנאמנה".

מערכת העיתון שוכנת בביתר עילית. הוא נדפס בפורמט ברלינר.

ביולי 2012 הוחל, במקביל להפצת העיתון המודפס למנויים, בהפצת העיתון - ללא המוספים - בימים ראשון עד חמישי, ללא תמורה, בדואר אלקטרוני. זהו מהלך תקדימי בעיתונות החרדית.

הרקע להקמת העיתון

קובץ:המבשר2.jpg
עמוד השער של הגיליון הראשון של "המבשר"

סיעת שלומי אמונים באגודת ישראל, בראשה עמד ח"כ מנחם פרוש, ייצגה בעבר את הסניף הירושלמי של מפלגת אגודת ישראל, עליו נמנו נאמני אגודת ישראל מקרב היישוב הישן, וכן יוצאי הישיבות ליטאיות בירושלים, ישיבות חברון, מיר, קול תורה, ועוד. ב-1988 כאשר התפלגה מפלגת דגל התורה הליטאית מאגודת ישראל נותר מנחם פרוש במסגרת אגודת ישראל ומאז נחשבת למייצג של רוב החסידויות הקשורות לאגודת ישראל, למעט החסידויות הגדולות (גור, בעלז וויזניץ) המייצגות את עצמן.

בשנת 1948 (תש"ט) הקים מנחם פרוש, יומון בשם 'המבשר' ושימש כעורכו. העיתון ייצג את הסניף הירושלמי של אגודת ישראל. כעבור כשנה וחצי, בשלהי תש"י, הגיע להסכמות עם הפלג המרכזי על הקמת עיתון משותף, וביום י"א באלול ה'תש"י, בישר העיתון בכותרתו הראשית על הופעתו של עיתון המודיע, החל מהשבוע הבא (י"ט אלול תש"י). 'המודיע', שעורכו הראשון היה יהודה לייב לוין, בנו של השר יצחק מאיר לוין, שימש במשך עשרות שנים שופרה של מפלגת אגודת ישראל על מרכיביה, עד לייסודו בשנת תשמ"ה של היומון יתד נאמן, שייצג את הציבור הליטאי. ברבות השנים העמיקה אחיזת חסידות גור בעיתון המודיע. במקביל, החל משנות ה-80 של המאה ה-20, הידרדרו יחסי חסידות גור ומשפחת פרוש. אחד משיאי המשבר היה כאשר ב-1984 הכו בחורי ישיבת שפת אמת את חבר הכנסת מנחם פרוש ובני משפחתו במלון המרכז שהיה בבעלות המשפחה.

רעיון הקמת עיתון עלה לאחר הבחירות לראשות עיריית ירושלים, שנערכו ב-11 בנובמבר 2008. בבחירות התמודד מאיר פרוש והפסיד לניר ברקת, בין היתר בשל התגייסות חסידות גור עבור ברקת[1]. אנשי סיעת שלומי אמוני ישראל טענו שהעיתון המודיע מצוי בפועל בשליטת חסידות גור ולכן לא תמך במועמדותו של פרוש. הקרע העמיק על רקע מאבק השליטה בין הפלגים החרדיים על מערכת החינוך העצמאי החרדית, שנפתח לאחר מותו של מנכ"ל החינוך העצמאי, מאיר לוריא.

בעת ההיא צוטט אחד מבכירי שלומי אמונים כאומר כי "לא ייתכן כי מסע הבחירות לראשות העיר ירושלים לא קיבל רוח גבית מהיומונים החרדיים. העובדה כי היומונים, ובפרט 'המודיע', לא דיווחו כמעט על מערכת הבחירות לראשות העיר, ייקרה את מסע הבחירות עשרות מונים. בשביל להגיע עם המסרים שלנו לציבור הרחב נאלצנו להשקיע הון רב. כל זה שכנע אותנו כי אין לנו אפשרות לסמוך על היומונים המפלגתיים הקיימים"[2].

העיתון תומך במאמרי המערכת ובכתבות באידאולוגיה המזוהה עם הימין. מודגשים בו דברי גדולי החסידות בשבח המגורים בארץ ישראל והאיסור למסור שטחים ממנה.

העיתון עורך מדי שנה בקיץ יריד גדול של ספרי חסידות בירושלים ובני ברק, ובו גם רב שיח בנושאי חסידות או ספרים.

תפוצה

על פי סקר TGI משנת 2016, שיעור חשיפה של העיתון עומד על 10.2% בעיתוני אמצע השבוע ו-8.8% בסוף השבוע[3].

מבנה העיתון

מלבד העיתון היומי (שבו בין ארבעה לשמונה עמודים בימי חול, וכעשרים עמודים בימי שישי) מצורפים לעיתון בימי חול מוספים:

  • ביום שלישי: קהילות - חדשות וכתבות על הנעשה בקהילות החרדיות בארץ ובעולם, תוך דגש על חצרות חסידיות ועל אגודת ישראל בהווה ובעבר.
  • ביום רביעי: כלכלי - בנושאי כלכלה
  • ביום חמישי: לבית - תוספת לנשים - בעריכת הסופרת טובי וינברג

לגיליון ערב שבת מצורפים:

  • שבועי - בנושאי פוליטיקה. צבא וביטחון. תחקירים. ומדור בריאות. בעריכת בנימין ליפקין
  • תורני - בעריכת אלחנן קלאר
  • נקודות - תוספת לילדים ונוער, בעריכת ברכה הלר

צוות העיתון

  • עורך אחראי: יום טוב רובין
  • עורך: בנימין ליפקין
  • מנכ"ל העיתון: משה פרוש (בנו של מאיר פרוש)
  • המנהל המקצועי: אברהם רכטשפר
  • ועדת רבנים: הרב משה מאיר הייזלר, סגן יו"ר אגודת ישראל, והרב אריה פוזן
  • כתבים ועורכים: אברהם בנמלך (מנחם כהנא), מאיר ברגר, אלחנן קלאר, אברהם לוריא ("שלמה גרין"), אליעזר פרידמן, משה אהרן אויש ("אהרן פקשר"), מרדכי גולדמן ("מנחם ברגמן"), חיים לוריא (חיים מרגליות), אשר קליין ("א. למל", י. אהרנסון, א. חסיד), יעקב אליעזר לוסטיגמן ("אליעזר פרידמן", "מאיר קליין"). בעבר כתבו גם אשר מדינה, אליהו זלמנוביץ ("יצחק שטיינר") ומנדי ריזל ("מנחם בן-ישראל").

עורכי העיתון בעבר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין