דוד ישעיהו זילברבוש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד ישעיהו זילברבוש

דוד ישעיהו זִילבֶּרבּוּשכתיב יידי: זילבערבוש; David Yeshaya Silberbusch;‏ 22 בנובמבר 18541 במרץ 1936) היה סופר ועיתונאי עברי ויידי יליד גליציה המזרחית.

ביוגרפיה

זילברבוש נולד בשנת 1854 בזאלשצ'יקי (Zaleszczyki) שבגליציה המזרחית, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום Заліщики, באוקראינה). בשנת 1866 ירד אביו צבי מנכסיו, ולכן למד זילברבוש לבדו ב"קלויז" הסדיגורווי. בהיותו בן 20 עבר להתגורר בביתו של חוכר עשיר, במטרה להיות חתן לבתו, שם גם רכש את השכלתו בגרמנית ועברית.

בשנת 1876 חזר לעיר הולדתו בעקבות פטירת אשתו, ומקץ חצי שנה נשא אשה שנייה ועבר להתגורר בקולומיאה.

את יצירתו הראשונה, "תמה אהבה", פרסם בשנת 1878 ב"המביט" של פרץ סמולנסקין. לאחר מכן פרסם מאמרים אחדים בנושאי תעשיית המשי וקופי אדם. בה בעת פרסם סקירה כללית על "היהודים בגליציה", בעיתון "השחר".

זילברבוש היה עוזרו של אברהם גינצלר בעיתון "התור" בקולומיאה (שם כתב בשם העט "איש יהודי"), ובשנת 1881 עבר לבירה וינה, שם עבד במהלך הקיץ כעוזר למגיה ועורך מכתבי עורך המערכת ב"השחר".

בתחילת תרמ"ב ייסד ברומניה את הירחון "האור", יחד עם צבי אלעזר טלר. מעל במה זו פרסם את סיפורו "מוציא אסירים". בשלהי תרמ"ג קיבל על עצמו את משרת מורה הדת היהודית בבית הספר בקולומיאה, ומילא אותה במשך עשור. בתקופת ההוראה פרסם מסיפוריו, "זכרונות" (תרמ"ה), מקבץ ספורים "חדשים גם ישנים" (תרמ"ח) ושימש כעוזר בעיתון "השמש". ב-1891 ערך את העיתון היידי "פאָלקסבלאַט".

במהלך השנים פרסם מאמרים וציורים בעיתונים "המליץ", הצפירה, "המגיד הקראקובאי ו"היהדות". כן פרסם את סיפוריו "נפש אחת מישראל" (תרנ"ד), ומבחר מכתביו תחת "מחזות ושברי מחזות" (תר"ס), וכן ב"ספר השנה" של נחום סוקולוב.

בשנת 1906 עבר ללבוב (לֶמבֶּרג), והיה חבר במערכת "נייעס לעמבערגער טאגעבלאַטט" ו"העת". ב-1914 חזר לווינה, והתגורר בה עד 1918. בשנת 1920, עם תום מלחמת העולם הראשונה, הוציא את הכרך הראשון של "כתבים נבחרים", את הסיפור "מעשה באשה אחת" (תרפ"ג)[1] ואת ספריו ביידיש: "שטרעכאלעך פון דער מלחמה צייט: תרע"ד–תרע"ו", ו"סקיצען און הומארעסקען" ('סקיצות והומורסקות') בהוצאת "חובבי הספרות".

זילברבוש היה הראשון שפרסם בעתונות את התחדיש "סביבון": הפרסום הופיע בעיתון "הצפירה" ביום 24 בדצמבר 1897, במאמר שבו ייחס לעצמו את החידוש הלשונאי:

יש קונה עולמו במילה אחת או בהברה אחת ואפילו באות אחת שנזרקה לו מפי תומו... הנה מתנה טובה שיש לי בבית גנזי... סביבון שמה. הוא השם שאני קורא בעברית במשקל שפיפון לכלי צעצועים של הילדים בחנוכה שקורין 'דראדיל' בלע"ז.[2]

בשנת 1934 עלה לארץ ישראל. בארץ פרסם מציוריו ופרקי זכרונות בעיתונות והרבה בכתיבת נקרולוגים על אודות הוגים, סופרים ומחנכים, בהם שמשון רוזנבאום, מיכאל ברקוביץ ונתן בירנבוים.

ביובל השמונים לחייו נוסד ועד להוצאת כתביו, ובשנת 1936 יצא הקובץ "מפנקס זכרונותי". כחודש לאחר מכן ב-1 במרץ, חלה ונפטר. נקבר בבית הקברות הישן של תל אביב.

כתביו

  • מוציא אסירים: או, אהבה שאינה תלויה בדבר, לבוב: דפוס A. Wajdowicz, תרמ"ב 1882.
  • זכרונות: ספור, לבוב: דפוס Wajdowicz, תרמ"ה 1885.
  • חדשים גם ישנים : או תמונות וספורים, קרקוב: דפוס י’ פישער, תרמ"ח 1888.
  • דמעת עשקים: או, היהודים ברומניה, קרקוב: דפוס י’ פישער, תר"ן 1890.
  • נפש אחת מישראל, ורשה: בן אביגדור, תרנ"ד 1894.
  • מחזות ושברי מחזות, קרקוב: דפוס פישר, תר"ס 1900.
  • מחזות וספורים, קרקוב: (הוצאת המחבר), תרס"ה 1905.
    • א. מחזות עתיקים:
      • 1) ערבה חבוטה
      • 2) צאן קדשים
    • ב. נער זקן
    • ג. נפש אחת מישראל
    • ד. מדחי אל דחי
  • שטרעכאלעך פון דער מלחמה צייט: תרע"ד–תרע"ו, וינה: הוצאת המחבר, 1916. (ביידיש)
  • כתבים נבחרים, וינה: חובבי הספרות, תר"פ 1920.
  • סקיצען און הומארעסקען, וינה: ליטעראטור פריינד, 1921. (ביידיש)
  • מעשה באשה אחת: ספור, וינה: חובבי הספרות, תרפ"ג, 1923.
  • מענשען[!] און געשעהנישען, וינה: ליטעראטור פריינד, ?193. (ביידיש)
    • I. זכרונות פון מיין יוגענד-צייט
    • II. בלעטער פון מיין פנקס
  • מפנקס זכרונותי, תל אביב: דפוס הפועל הצעיר, תרצ"ו 1936.

בעריכתו

  • האור: יאיר אור על דרכי עמנו מיום היותם עד היום הזה (ירחון, יחד עם צבי אלעזר טלר), בוטושאן: דפוס פרעסבורג לאווי ואלקאלאי-לעמבערג אננא וואידאוויט, תרמ"ב–תרמ"ג 1882.
  • העם: מכתב עתי לחדשות והליכות עולם, לספרות ומדעים, קולומיאה: [חמו"ל], תרנ"ב 1892.

תרגם

  • אדולף קוהוט, פתח תקווה: רשומות בדברי ימי היהודים, ורשה: מערכת הצפירה, תרנ"ז 1897.

לקריאה נוספת

  • ש' שטרייט, 'דוד ישעיהו זילברבוש – למלאת שנה למותו', מאזנים תרצ"ז, חוברת ב.

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0