דימוס (ירח)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דימוס
תמונת צבע משופרת של דימוס שצולמה על ידי מכשיר HiRISE של המקפת לסקר מאדים ב־21 בפברואר 2009
תמונת צבע משופרת של דימוס שצולמה על ידי מכשיר HiRISE של המקפת לסקר מאדים ב־21 בפברואר 2009
גילוי
מגלה אסף הול
תאריך גילוי 12 באוגוסט 1877
מאפיינים מסלוליים
חצי ציר גדול 23,460 ק"מ
אקסצנטריות 0.0002
זמן הקפה 30 שעות ו־18.7 דקות
1.262 ימים
נטיית מסלול 0.93°
ירח של מאדים
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע 12.6 ק"מ
שטח הפנים 495.1548 קמ"ר
מסה ‎2.244×1015ק"ג
צפיפות ממוצעת 1.47[1] גרם/סמ"ק
כוח משיכה 0.0039 מ/ש2
זמן סיבוב עצמי 1.262 ימים
אלבדו 0.068
לחץ אטמוספירי אין אטמוספירה
מהירות מילוט 0.0056 ק"מ/שנייה
בהירות 12.4
טמפרטורה ~233 K

דֵימוֹס (Deimos) הוא הירח הקטן והחיצוני מבין שני ירחי מאדים. הוא קרוי על שם אליל יווני בשם דימוס.

גילוי

הבעייתיות בגילוי הירחים הייתה שחישובים הראו שמסלולם צריך להיות מאד קרוב למאדים, אחרת הכוחות הפועלים עליהם יגרמו להם להסחף ולא להשאר כירח. ב-1877 מאדים היה במרחק יחסי מאד קרוב לכדור הארץ, והדבר אפשר תצפות וחיפוש אחר הירחים.

ב-11 באוגוסט 1877 האסטרונום האמריקאי אסף הול גילה את פובוס, ולאחר מספר ימים את ירחו השני של מאדים, דימוס.[2][3][4]

את שמותיהם הציע הנרי מדאן, מתוך הספר ה־15 של האיליאדה, בו ארס מזמן את הפחד (דימוס) והאימה (פובוס).

מאפיינים

דימוס הוא ככל הנראה אסטרואיד שהוסט על ידי צדק למסלול שאיפשר למאדים "ללכדו". לדימוס מבנה בלתי מעוגל למדי, בדומה לגופים בעלי מסה דומה, וגודלו עומד על 15×12×10 ק"מ לערך.

דימוס מורכב מקרח ומסלעים עשירים בפחמן. על פניו מופיעים מכתשים רבים, אך הוא עדיין חלק יותר מאשר הירח פובוס. לשני המכתשים הגדולים ניתנו שמות: מכתש סוויפט ומכתש וולטר.

במבט מדימוס אל מאדים, נראה כוכב לכת זה גדול פי 1,000 ובהיר פי 400 מהירח בליל ירח מלא.

במבט ממאדים אל דימוס, לדימוס קוטר זוויתי של 2.5 דקות המעלה בלבד, ועל כן עין בלתי מזוינת רואה אותו ככוכב. במצבו הבהיר ביותר ("ירח מלא") הוא בהיר כמו נוגה, כפי שזו נראית מפני כדור הארץ; ברבע הראשון והשלישי הוא בהיר כמו וגה. כאשר דימוס חולף על פני השמש, קוטרו הזוויתי גדול רק פי 2.5 מזה של נוגה (בתצפית מכדור־הארץ, בעת שחולף על פני השמש).

זמן ההקפה של דימוס סביב מאדים (30.5 שעות) עולה על הזמן בו מאדים סובב סביב צירו (24.5 שעות) כך שהקפה אחת של דימוס סביב מאדים אורכת למעשה 2.7 ימים (עבור צופה בקו המשווה).

מכיוון שמסלולו של דימוס עובר קרוב מאד לפני השטח של מאדים, ונטייתו קטנה, לא ניתן לצפות בו מקווי רוחב העולים על 82.7°.

דימוס חולף על פני השמש, כפי שצולם על ידי הגשושית אופורטוניטי

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דימוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הרצאות נאס"א על פובוס ודימוס, הרצאה מס' 1 14.9.15
  2. ^ "Notes: The Satellites of Mars". The Observatory. 1 (6): 181–185. 20 בספטמבר 1877. Bibcode:1877Obs.....1..181. נבדק ב-4 בפברואר 2009. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Hall, Asaph (17 באוקטובר 1877). "Observations of the Satellites of Mars". Astronomische Nachrichten (Signed 21 September 1877). 91 (2161): 11/12–13/14. Bibcode:1877AN.....91...11H. doi:10.1002/asna.18780910103. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Morley, Trevor A. (בפברואר 1989). "A Catalogue of Ground-Based Astrometric Observations of the Martian Satellites, 1877–1982". Astronomy and Astrophysics Supplement Series. 77 (2): 209–226. Bibcode:1989A&AS...77..209M. {{cite journal}}: (עזרה) (Table II, p. 220: first observation of Phobos on 18 August 1877.38498)


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0