דן ברעם
 | |
| דן ברעם | |
| לידה |
18 בינואר 1931 זאגרב, ממלכת יוגוסלביה  |
|---|---|
| פטירה |
18 בספטמבר 2009 (בגיל 78) ירושלים, ישראל  |
| תאריך עלייה | 1949 |
| השתייכות |
 משטרת ישראל |
| תקופת הפעילות | 1974–1988 (כ־14 שנים) |
| דרגה | תת ניצב |
| תפקידים בשירות | |
| סגן מפקד המשמר האזרחי | |
דן ברעם (18 בינואר 1931, זאגרב, ממלכת יוגוסלביה - 18 בספטמבר 2009, ירושלים, ישראל) היה תת-ניצב במשטרת ישראל, אשר כיהן כסגן מפקד המשמר האזרחי.
קורות חייו
נולד בזאגרב כמיליבוי פוקס (בסרבו-קרואטית: Milivoj Fuchs) למירוסלאב ולארנה לבית גרוס. רכש השכלה יסודית בעיר הולדתו. בתקופת מלחמת העולם השנייה לאחר הפלישה ליוגוסלביה וכינון מדינת קרואטיה העצמאית נעצרו הוא ומשפחתו על ידי שלטונות האוסטאשה. אלזה אחותו של אביו הייתה נשואה בנישואי תערובת לאיש עסקים קתולי המקורב לחוגי הכנסייה הקתולית, ובזכות קשרים אלו עלה בידם לקבל מסמכים מזויפים על כך שהוטבלו לנצרות בשם המשפחה ראדיצ'ביץ', והמשפחה שוחררה ממעצרה והועמדה תחת חסותו של אלויזיה סטפינאץ. פוקס ומשפחתו נשלחו לכפר שצ'יטארייבו (בקרואטית: Šćitarjevo) והתגוררו עם הכומר ד"ר דראגוטין יסיך (בקרואטית: Dragutin Jesih). בנובמבר 1944 פשטו אנשי האוסטאשה על ביתו של הכומר יסיך, ככל הנראה בעקבות הלשנה, הוציאו אותו להורג והשליכו את גופתו לנהר סאווה. משפחת פוקס נמלטה מהמקום בעזרת כפריים מקומיים והסתתרה בכנסייה. ב-1992 העניק ארגון יד ושם לכומר דראגוטין יסיך את עיטור חסיד אומות העולם.[1][2]
לאחר המלחמה שב מיליבוי פוקס לזאגרב ורכש השכלה תיכונית. ב-1949 עלה עם משפחתו לישראל, התיישב בקיבוץ שער הגולן, ושנה מאוחר יותר עבר למושב בית זית. ב-1954 שינה את שמו לדן ברעם. ברעם שירת בצה"ל כקצין תותחנים בדרגת רב-סרן. לאחר מלחמת יום הכיפורים עבר לשרת במשטרת ישראל ונמנה עם מקימי המשמר האזרחי. הוא כיהן כמפקד המשמר האזרחי בירושלים.[3] ב-1984 הועלה לדרגת תת-ניצב וכיהן כסגן מפקד המשמר האזרחי.[4] לאחר שחרורו כיהן במועצת העיר ירושלים. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 כיהן כנציג דיפלומטי של קרואטיה בישראל, וב-1993 מונה על ידי נשיא קרואטיה פרניו טוג'מן לקונסול כבוד של קרואטיה בישראל, תפקיד אותו מילא עד 2006.[5] הוא סייע לטוויית היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לקרואטיה.
ברעם פעל ללא הצלחה מול ארגון יד ושם להכרה בחשמן אלויזיה סטפינאץ כחסיד אומות העולם.[1]
נפטר בירושלים ב-2009. היה נשוי לחדווה לבית פארבר, ואב לשני ילדים.
קישורים חיצוניים
- Homeland War Two Decades Later - Legacy, Remembrance and Reconciliation, באתר www.vecernji.hr (בקרואטית)
- The persecuted Croatian boy was the founder of the Israeli National Guard, באתר www.vecernji.hr (בקרואטית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דן ברעם, באתר הלקסיקון היהודי הביוגרפי של קרואטיה (בקרואטית).
- ^ Jesih Dragutin, באתר יד ושם (באנגלית).
- ^ טיפול בקשיש ואימוצו בי"ם, דבר, 6 במרץ 1981.
- ^ פגישת מחזור, מעריב, 27 בנובמבר 1984.
- ^ הענקת תואר קונסול כבוד של קרואטיה בישראל, באתר novine.nn.hr (בקרואטית).
