דניאל בגוב האריות
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
דניאל בגוב האריות, הוא סיפור המופיע בספר דניאל, פרק ו' בשפה הארמית. בו מסופר על דניאל שהתפלל לאלוקים בניגוד לחוקי ממלכת מדי ופרס ונתפס על ידי המלוכה. כעונש על כך הושלך דניאל לגוב האריות. סיפור זה הוא המפורסם, שבכל סיפורי דניאל.
סיפור המעשה
דניאל מתפלל לה' שלש פעמים ביום ועובר על צו ממלכת פרס ומדי האוסר על פנייה לא-ל ותפילה[1], צו שנחקק כדי ללכוד אותו. דניאל נתפס בעקבות הלשנה ולא ניתנת לו אפשרות להתחרט על מעשהו. דניאל מוכן להקריב את חייו על קידוש השם ואינו מוכן להפסיק מלהתפלל לאלוקים. בעקבות כך מוטל עליו גזר דין מוות והוא מושלך לגוב האריות. מלאך ה' נשלח לסגור את פתח גוב האריות. המלך דריווש מכיר במציאות ה' ואף מצווה על אזרחי המדינה להכיר באלוקיו של דניאל.
הרקע לסיפור
יש הטוענים כי בסיפור דניאל בגוב האריות משתקפים יסודות בבליים בדומה לסיפורי ספר דניאל א'-'. הצו האוסר להתפלל לאלים במשך שלושים יום משקף מנהגים בבליים.
מסר הסיפור
דמיון רב קיים בין סיפור זה לסיפור אחר המופיע בספר דניאל המספר את חנניה, מישאל ועזריה, המושלכים לכבשן. אמנם דניאל אינו נזכר בסיפור זה, אך לשני הסיפורים קווי דמיון רבים. בשני הסיפורים מתנכלים שרי מדי ליהודים. בשני הסיפורים קיימת דילמה האם לציית לחוקי ה' או לחוקי המדינה ומודגשת דבקות היהודים באלוקים ובמצוותיו. בשני הפרקים עומדים במרכז גיבורים העומדים בניסיון. השרים אשר התנכלו ליהודים נענשים והשליט מכיר בכוחו של ה'. מטרתו של המחבר המקראי להעביר מסר חד וברור והוא להזהיר מפני הליכה אחרי דתם של הגויים ומצוות המקום ולא אחרי מצוות התורה.[2]
לדעת יאיר זקוביץ, הדמיון בין שני הסיפורים מצביע על זיקה ישירה ביניהם. לשיטתו סיפור זה נכתב על פי הדגם של מעשה הרעים בכבשן האש וזאת כדי להציב את דמותו של דניאל מעל זו של רעיו.[3]
אזכור הסיפור במקורות אחרים
סיפור דניאל בגוב האריות מופיע בסיפור בל והתנין אודותיו מסופר בספרים החיצוניים. סיפור זה מתאר את חבקוק הנביא אשר הביא אוכל לקוצרים בשדה. על פי המסופר בהמשך, מלאך אלוקים נושא בציצית ראשו את הנביא חבקוק עד לבבל אל דניאל בגוב האריות. סיפור זה מתבסס על סיפורו של בנה של האישה השונמית המופיע בספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק ד'.[4]
הסיפור בתרבות
בימי הביניים נכתבו מספר יצירות ליטורגיות על בסיס הסיפור.
בשנת 1903 פרסם המשורר דוד פרישמן את שירו, "דניאל בגוב האריות", שנכתב בתגובה לפרעות קישינב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ספר דניאל, פרק ו', פסוקים ח'-י'.
- ^ אוריאל רפפורט, עולם התנ"ך: דניאל, תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 61.
- ^ יאיר זקוביץ, על תפיסת הנס במקרא, תל אביב, הוצאת משרד הביטחון, 1987, עמ' 61.
- ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: נחום חבקוק צפניה, ירושלים, הוצאת מאגנס, 2006, עמ' 3 א.
