מקרא לישראל
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
מקרא לישראל הוא מפעל פרשנות ישראלי מדעי-מודרני לתנ"ך בהוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס. ייחודו של הפירוש הוא שילוב של מחקר נוסח ולשון, מחקר הריאליה ההיסטורית, ניתוח ספרותי ואמנותי והשוואה עם ספרויות מקבילות בנות התקופה. נכון לשנת 2019 הסדרה טרם הושלמה. כל אחד מכרכי הסדרה נכתב על ידי חוקר או שניים והסדרה כולה נערכת על ידי פרופ' משה גרינברג ופרופ' שמואל אחיטוב.[1]
בהקדמת העורכים לסדרה נכתב:
"מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רבדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו , לאור המקבילות החוץ מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים ; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ מקראית; ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות פרשניות או היסטוריות מיוחדות - דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים .
מבנה הפירוש
כל אחד מספרי הסדרה כולל פירוש לספר אחד (או יותר, במקרה של ספרים קצרים). הספר נפתח במבוא נרחב הכולל רקע היסטורי על תקופת התרחשות והיווצרות הספר, והיבטים הנוגעים לחיבור ועריכה של הטקסט המקראי. לאחר מכן, המבוא ממשיך וכולל היבטים לשוניים הבאים לידי ביטוי בספר המתפרש וכולל התייחסויות להשפעות של לשונות זרות בספרים הרלוונטיים. לאחר מכן, ישנה סקירה הנוגעת לנוסח הספר תוך השוואה לכתבי יד נוספים והשוואה למגילות מדבר יהודה. כמו כן, לפי עניינו של כל ספר מצורפים מבואות רלוונטיים.
לאחר פרקי המבוא מפורשות היחידות הטקסטואליות בספר בזו אחר זו.
ספרי הפירוש שנדפסו עד כה
תורה
- דברים (שני כרכים) – יעקב טיגאי (תשע"ו)
נביאים
- יהושע – שמואל אחיטוב (תשנ"ו)
- שופטים – יאירה אמית (תשנ"ט)
- שמואל (שני כרכים) – שמעון בר אפרת (תשנ"ו)
- מלכים (שני כרכים) – מרדכי כוגן (תש"ף)
- ישעיהו ("השני", פרקים מ–סו; שני כרכים) – שלום מ' פאול (תשס"ח)
- ירמיה (שני כרכים) – יאיר הופמן (תשס"א)
- יחזקאל (שני כרכים) – רימון כשר ושמואל אחיטוב (תשס"ד)
תרי עשר
- יואל – מרדכי כוגן; ועמוס – שלום מ' פאול (תשנ"ה)
- עובדיה – מרדכי כוגן; ויונה – אוריאל סימון (תשנ"ב)
- מיכה – יאיר הופמן (תשע"ז)
- נחום – מרדכי כוגן; חבקוק וצפניה – שמואל אחיטוב (תשס"ו)
כתובים
- משלי (שני כרכים) – אביגדור הורוויץ (תשע"ג)
- שיר השירים – יאיר זקוביץ (תשנ"ב)
- רות – יאיר זקוביץ (תש"ן)
- איכה – יעקב קליין (תשע"ז)
טרם ראו אור: בראשית, שמות, ויקרא ובמדבר; ישעיהו א–לט, הושע, חגי, זכריה ומלאכי (הספרים חגי ומלאכי אמורים לראות אור בפירושם של רימון כשר ואליהו עסיס); תהלים, איוב, קהלת, דניאל ודברי הימים.
הערות שוליים
- ^ זוכי פרס ישראל, 2015, באתר ynet
