חנניה, מישאל ועזריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חנניה מישאל ועזריה (בשמותיהם הארמיים: שדרך, מישך ועבד נגו) הם שלושת הנערים המוזכרים בספר דניאל, המשמשים כפקידים בכירים בממשל הבבלי. מושלכים על ידי נבוכדנצר לכבשן בשל סירובם לעבוד עבודה זרה, וניצלים ממוות על ידי ה'.

ציור המתאר את חנניה, מישאל ועזריה בכבשן האש

בתנ"ך

בספר דניאל, פרק א', מסופר שחנניה, מישאל ועזריה ביחד עם דניאל הוגלו מירושלים על ידי נבוכדנצר עוד בימי המלך יהויקים, ונבחרו בשל בקשתו של מלך בבל לכנס תחתיו "ילדים אשר אין בהם מום וטובי מרה ומשכילים בכל חכמה ויודעי דעת ומביני מדע ואשר כוח להם לעמוד בהיכל המלך", משבט יהודה נבחרו דניאל וחנניה מישאל ועזריה. ארבעת הילדים נמנעו לאכול מהאוכל המלכותי ("פת בג המלך") והעדיפו לאכול זרעונים כדי להיזהר ממאכלות אסורות. למרות חשש השומר מבריאותם העלולה להתרופף בעיקבות אכילת מאכלים בעלי ערך תזונתי נמוך ארבעת הילדים עלו על חבריהם במצב בריאותם. המפרשים נחלקים האם מדובר היה בנס או בדבר טבעי.

ה' נתן לחנניה מישאל ועזריה חכמה נפלאה ("מדע והשכל בכל ספר וחכמה") כך שהם עלו על כלל הילדים הנבחרים שבארמון המלך. מלבד זאת הם על בהרבה ("עשר ידות"*) על כלל חכמי הממלכה. לבקשתו של דניאל הופקדו השלושה על כלל ענייני הממלכה.[1]

המלך נבוכדנצר הקים פסל זהב ענק שסימל את מלכותה של בבל אשר לא תיגמר לעולם, נבוכדנצר ציווה שכאשר התזמורת תנגן כל האנשים ישתחוו לפסל, וחננה מישאל ועזריה החליטו לא להשתחוות לפסל למרות שהנביא יחזקאל הזהיר אותם ואמר להם שלא יארע להם נס. בהמשך מסופר שאכן הם עמדו בהחלטתם ובזמן שכולם היו צריכים להשתחוות הם התפזרו בין ההמונים כדי שיבלטו לעיני הכול. יהודים מבבל הלשינו על חנניה מישאל ועזריה על כך שלא השתחוו לפסל והם הובאו לפני נבוכדנצר כדי שיווכח בכך בעצמו, משעמדו בסירובם להשתחוות לפסל והטיחו בו דברי אמונה הם הושלכו לכבשן האש אשר חומו הוגבר מעבר לרגיל ("שבע ידות") בגלל שהכעיסו את המלך, מרוב החום בכבשן, האנשים אשר הובילו את חנניה מישאל ועזריה לכבשן נשרפו בעצמם, אך הם עצמם התהלכו בתוך הכבשן יחד עם מלאך. שהותם בכבשן לא הזיקה להם במאום: בגדיהם לא נשרפו וגופם לא נכווה, שערם לא נחרך ולא היה בהם את הריח האופייני לאש.

בתוך הכבשן אמרו חנניה מישאל ועזריה את פרק קט"ו מספר תהילים, המופיע בקריאת ההלל (פסחים קיז, א).

בתלמוד בבלי מתואר מה התרחש באותם רגעים שחנניה ומישאל ועזריה הושלכו לכבשן האש:

בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש, עמד ירקמי שר הברד לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם! ארד ואצנן את הכבשן ואציל לצדיקים הללו, א"ל גבריאל: אין גבורתו של הקב"ה בכך שאתה שר ברד והכל יודעים שהמים מכבין את האש, אלא אני שר של אש ארד ואקרר מבפנים, ואקדיח מבחוץ ואעשה נס בתוך נס. א"ל הקב"ה: רד!

פסחים קי"ח ע"ב

בספרים החיצוניים

בתוספות לספר דניאל, המופיעות למשל בתרגום השבעים, נוסף קטע אשר אינו מצוי בתנ"ך. קטע זה כולל:

  • עזריה התפלל לה' בתוך הכבשן קיבל עליו את הדין, התוודה על חטאיו וביקש הצלה בזכות אברהם, יצחק ויעקב. עזריה מבקש שתפילתו תתקבל מכיוון שאין לעם ישראל מנהיג או נביא אשר ידריך אותו ואין אפשרות להקריב קורבן לה'.
  • המלאך מקרר את האש סביב חנניה מישאל ועזריה.
  • שלושת הרעים מתפללים לה' פה אחד ומודים לו על נס ההצלה.

במה שהתרחש עימם אחרי שהושלכו לכבשן האש נחלקו החכמים במסכת סנהדרין צ"ג א:

  • רב אומר בעין הרע מתו, כלומר בגלל העין הרע הגדול שניתן בהם בשל שהותם באש בלי פגע מתו.
  • שמואל אומר ברוקא טבעו, כלומר בגלל הבוז הגדול שחשו כלפם העמים שראו אותם באש הם מתו.[2]
  • חכמים אמרו עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות. כלומר. שחיו כדרך בני אדם, על פי דעת חכמים הם אלו המוזכרים בפסוק "שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעך העומדים לפני המלאך כי אנשי מופת הנה.[3]"

הערכה למעשה חנניה מישאל ועזריה

מעשה חנניה מישאל ועזריה בכבשן האש שימש מופת לקידוש השם במשך דורות רבים. חז"ל הפליגו בחשיבות המעשה ואמרו (מדרש שוחר טוב על תהילים, קי"ד): "באיזה זכות יצאו בני ישראל ממצרים? בזכות חנניה מישאל ועזריה". במסכת שמחות מצוינים פפוס ולוליאנוס הרוגי המלכות ממרד התפוצות כצאצאיהם של חנניה, מישאל ועזריה, ואולי הכוונה היא צאצאיהם הרוחניים.

עם זאת, בתלמוד (מסכת כתובות לג:) במסגרת דיון לגבי איזה עונש יותר חמור, מיתה או מלקות, ציטטו חז"ל את דברי רב אשר דווקא ממעיטים את מסירות הנפש של חנניה מישאל ועזריה. לפי רב, אילו היו מלקים את חנניה, מישאל ועזריה הם היו משתחווים לצלם,

בספר חשמונאים א' מסופר כיצד דרבן מתתיהו הכהן את בניו לשמור את המצוות בהביאו דוגמאות של אנשים אשר בזכות דבקותם במצוות זכו לשם ולתהילה. אחת הדוגמאות שמביא מתתיהו היא מעשה חנניה מישאל ועזריה אשר ניצלו מכבשן האש.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חנניה, מישאל ועזריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דניאל ב, מ"ט
  2. ^ רש"י: ברוק טבעו - באותו רוק שרקקו אומות העולם בישראל שאומרין אלוה כזה יש לכם והשתחויתם לצלם:
  3. ^ זכריה ג ח

משפחת בן חמו מיוחסת לצאצאי חנניה מישאל ועזריה רמז בשם חמו ראשי תיבותיהם

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0