דניאל ג'. אוונס
 | |||||||
| דיוקנו הרשמי של אוונס כמושל וושינגטון | |||||||
| לידה |
16 באוקטובר 1925 (גיל: 98) סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | דניאל ג'קסון אוונס | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת וושינגטון | ||||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| בת זוג | ננסי בל (מאז 1959) | ||||||
| |||||||
| |||||||
דניאל ג'קסון אוונס (באנגלית: Daniel Jackson Evans; נולד ב-16 באוקטובר 1925) הוא פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושלה השישה-עשר של מדינת וושינגטון במשך תריסר שנים, מ-1965 עד 1977, וכנציגה בסנאט של ארצות הברית בין השנים 1983–1989.
במהלך חייו הפוליטיים תואר אוונס כרפובליקני מתון, בייחוד בסוגיות הנוגעות לחברה ולסביבתנות[1]. הוא מיאן לתמוך במסע הבחירות של ריצ'רד ניקסון לנשיאות ארצות הברית ב-1968, על אף שנשא את הנאום המרכזי בוועידה הרפובליקנית הלאומית באותה שנה, ובמקום זאת הביע את תמיכתו בנלסון רוקפלר. באותה השנה הוזכר כמועמד אפשרי לתפקיד סגן הנשיא, כמו גם במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1976.
ביוגרפיה
ראשית חייו
אוונס נולד בסיאטל, הגדולה שבערי וושינגטון (שם הוא חי החל משנת 2007), כנצר למשפחה שהגיעה לראשונה לטריטוריית וושינגטון בשנת 1859. סבו היה חבר באחד ממושביו הראשונים של הסנאט של וושינגטון. הוא גדל בשכונת לורלהרסט ואת לימודיו התיכוניים השלים בתיכון ע"ש תיאודור רוזוולט. בצעירותו היה חבר בתנועת הצופים בארצות הברית, שם היה חבר סגל ו"מאסטר הייקינג" במחנה פרסונס – מחנה צופים ידוע בוושינגטון. כבוגר התנועה הוענק לו פרס צופי הנשר הנכבד מטעם התנועה הארצית באמריקה.
בתום לימודיו התיכוניים שירת אוונס בצי ארצות הברית בשנים 1943–1946. את שירותו הצבאי החל כאשר נכנס לתוכנית ההכשרה V-12 של מכללת הצי, במסגרתה הוצב באוניברסיטת וושינגטון, אך כעבור שמונה חודשים הועבר לתוכנית ROTC באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. במהלך שירותו אמנם לא נלחם בשדה הקרב, אך הוצב באוקיינוס השקט זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה בתפקיד סמל על נושאת מטוסים. בשנת 1946 שב לאוניברסיטת וושינגטון.
בשנת 1948 השלים באוניברסיטת וושינגטון לימודי תואר ראשון בהנדסה אזרחית, ובשנה העוקבת קיבל תואר שני באותו התחום. הוא חזר לשירות פעיל בצי ארצות הברית ב-1951, והשתחרר ממנו סופית במהלך 1953. אחר כך עבד כמהנדס מבנים בשנים 1953–1956, ובתפקידו האחרון כמהנדס סייע בתכנון "ויאדוקט דרך אלסקה".
קריירה פוליטית
לאחר שהשתתף במפגשים של המלכ"ר "טוסטמאסטרס" (Toastmasters International) במטרה לשפר את יכולותיו הרטוריות העגומות, אוונס היה נציג מחוז הבחירה ה-43 בבית הנבחרים של וושינגטון (אנ') מ-11 בינואר 1957 עד 14 בינואר 1965. בבחירות 1964 היה מועמד המפלגה הרפובליקנית לתפקיד המושל, וגרף 55.77% מקולות הבוחרים תוך שהוא גובר על המושל הדמוקרטי המכהן אלברט רוזליני שקיבל 43.89% מהקולות. הוא הושבע לתפקידו בינואר 1965.
חרף היותו רפובליקני ושמרן בעל סגנון עצמי, אוונס נודע בזכות המדיניות הליברלית של ממשלו בנושא הגנת הסביבה – הוא הקים את המחלקה הראשונה לאקולוגיה שפעלה ברמה המדינתית, ושהיוותה השראה לייסוד הסוכנות להגנת הסביבה של ממשל ניקסון. כמושל הוא העניק תמיכה נלהבת במערכת ההשכלה הגבוהה של וושינגטון, ומימן את מערכת המכללות הקהילתיות של וושינגטון. בנוסף, הוא חתם על הצעת חוק להכשרת הפלות בארבעת החודשים הראשונים להיריון ונלחם ללא הצלחה למען הנהגת מס הכנסה מדינתי, שתי עמדות ליברליות נוספות.
אוונס כיהן כמושל וושינגטון בשנים 1965–1977, והיה המושל השני שנבחר לשלוש תקופות כהונה, אחרי ארתור לנגלי. מחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן בשנת 1981 מנה אותו בין עשרת המושלים המצטיינים בארצות הברית במהלך המאה ה-20. אוונס מיאן להתמודד לקנדציה רביעית. טד בנדי, רוצח סדרתי מהמפורסמים ביותר בארצות הברית, היה עוזר במטה הבחירות של אוונס, ושמר על קשר הדוק עם המושל. במהלך מסע הבחירות של אוונס ב-1972 עקב באנדי אחר יריבו הדמוקרטי ברחבי וושינגטון, הקליט את נאומיו ודיווח לאוונס במישרין. לאחר מכן קמה שערורייה זוטא משחשפו פעילי המפלגה הדמוקרטית כי באנדי התחזה לסטודנט בקולג'[2].
בין השנים 1977 ל-1983 שימש אוונס כנשיא השני של המכללה המדינתית אוורגרין (Evergreen State College) שבאולימפיה, אותה ייסד אוונס ב-1967 באמצעות חתימה על חקיקה המאשרת את הקמת המכללה. הבניין הגדול ביותר בקמפוס אוורגרין קרוי על שמו של אוונס. ב-1983 מונה אוונס לסנאט של ארצות הברית בידי המושל ג'ון ספלמן, כדי למלא את מקומו של הסנאטור המנוח הנרי ג'קסון. אוונס זכה בבחירות מיוחדות שהתקיימו באותה השנה וגבר על יריבו מייק לאורי, ומילא את שארית כהונתו של ג'קסון. לאחר בחירות 1988 מפרש מהחיים הפוליטיים[3]. במהלך כהונתו בסנאט הצביע בעד החוק למיסוד יום מרטין לותר קינג כחג פדרלי, בעד מינויו של רוברט בורק לבית המשפט העליון של ארצות הברית ובעד עקיפת הווטו של הנשיא רונלד רייגן.
בערוב ימיו
לאחר שעזב את הסנאט ב-1989, ייסד אוונס את חברת הייעוץ שלו "Daniel J. Evans Associates". המושל מייק לאורי מינה אותו למועצת העוצרים של אוניברסיטת וושינגטון בשנת 1993,, בשנים 1996–1997 היה יושב ראש הדירקטוריון של האוניברסיטה. ב-1999 נקרא על שמו בית הספר לעניינים ציבוריים באוניברסיטת וושינגטון. משעזב את החיים הפוליטיים הוסיף לעבוד בעולם העיתונות, שם כתב מאמר מערכת שבועי במהדורות החדשות של KIRO-TV מתחילת עד אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20. בשנת 2012 היה מנהל של הארגון "היוזמה לפיתוח גלובלי". בשנת 2022 פורסמה האוטוביוגרפיה שחיבר[1].
קישורים חיצוניים
- דניאל ג'. אוונס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 פליקס באנל, Former Washington Gov. Dan Evans reflects on storied career, state of modern GOP, and more, באתר KIRO-FM, 9 בפברואר 2022 (באנגלית)
- ^ Aide to Washington's Governor Posed as Student in Foe's Camp, באתר הניו יורק טיימס, 30 באוגוסט 1973 (באנגלית)
- ^ דניאל ג'. אוונס, WHY I'M QUITTING THE SENATE, באתר הניו יורק טיימס, 17 באפריל 1988 (באנגלית)
- אמריקאים ממוצא ולשי
- אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה
- בוגרי אוניברסיטת וושינגטון
- חברי בתי המחוקקים של מדינת וושינגטון
- מושלי מדינת וושינגטון
- מושלי מדינות ארצות הברית מהמפלגה הרפובליקנית
- חברי הסנאט של ארצות הברית ממדינת וושינגטון
- חברי הסנאט של ארצות הברית שמונו לתפקידם
- סנאטורים חברי המפלגה הרפובליקנית
- אמריקאים שנולדו ב-1925