דסיור רחב-פס
 דסיור רחב-פס
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| תת־מחלקה: | כיסאים |
| על־סדרה: | כיסאים אוסטרלים |
| סדרה: | טורפי כיס |
| משפחה: | נמיות כיס |
| סוג: | דסיור ניו-גינאי |
| מין: | דסיור רחב-פס |
| שם מדעי | |
 Murexia rothschildi
| |
| תחום תפוצה | |
| |
דסיור רחב-פס (שם מדעי: Murexia rothschildi; מכונה גם דסיור רוטשילד) הוא מין של טורף כיס קטן דמוי חולדה ממשפחת נמיות הכיס אשר אנדמי למזרח גינאה החדשה ותואר מדעית בשנת 1938 על ידי הזואולוג האמריקני ג'ורג' הנרי המילטון טייט. הטקסונומיה של מין זה אינה ברורה דיה; במקור, סווג כמין בסוג פסקוגל או אנטכינוס, לאחר מכן הועבר לסוג דסיור ניו-גינאי לצד 4 מינים נוספים. לטענת הזואולוג האוסטרלי קולין גרובס, ניתוח קלדיסטי משנת 2002 מצביע על כך שכל המינים בסוג זכאים להקצאת סוג נפרד עבורם, ובכללם מין זה אשר קיבל את השם המדעי Paramurexia ("דמוי עכבר"); טקסונומיות מסוימות סברו שיש להותיר את הדסיור רחב הפס והדסיור קצר השיער כמינים היחידים בסוג. על פי ניתוח גנטי מ-2007, המינים אינם זכאים לפיצול לסוגים נפרדים וזוהי הדעה המקובלת. המין קרוי על שמו של הזואולוג וולטר רוטשילד.
אנטומיה ומראה
מבחינת ממדי גוף, הדסיור רחב הפס קטן באופן ניכר מקרובו הדסיור קצר-השיער וכן מהדסיור שחור הזנב, וזהה בגודלו לדסיור ארוך האף. אורכו הכולל 26 עד 32 ס"מ בממוצע, ומשקלו 32–100 גרם. מבנה גופו גוצי, והוא בעל רגליים קצרות וראש משולש עם חרטום דק ומחודד. אוזניו קצרות במיוחד (21 מילימטר) והן דלילות יחסית בשיער. יש לו זנב ארוך ודקיק, אשר דליל בשיער לעומת הגוף.
הפרווה של הדסיור רחב הפס, קצרה, חלקה וצפופה. צבעה נע בין חום אפרפר לאפור בהיר או בז' דהוי, והיא צהבהבה או חומה בהירה בצידה התחתון. הסנטר והגרון לבנבנים, וכפות הרגליים והחוטם ורודים בשל היותם קירחים משיער. סימן ההיכר הבולט ביותר של המין אשר גם העניק לו את שמו, הוא פס גבי עבה במיוחד בצבע שחרחר או חום שוקולד, אשר משתרע לאורך השדרה - מהמצח עד לזנב; פס זה משמש כסימן זיהוי מובהק בינו לבין דסיורים אחרים אשר להם פס גבי דקיק, אם בכלל.
תפוצה וביולוגיה
הדסיור רחב הפס אנדמי לאי גינאה החדשה; באי גופא, הוא מצוי אך ורק בחצי האי זנב-ציפור (אנ') אשר נמצא בחלקו הדרום-מזרחי של האי - ליד מפרץ מילן (בשטחה של פפואה). בית גידולו מורכבת מיערות גשם טרופיים על רכס אואן סטנלי בגבהים של 1,400-600 מטר מעל פני הים. מאז גילוי המין ועד המאה ה-21, נתפסו סך הכול 23 פרטים שלו.
אין כמעט מידע בנמצא על הביולוגיה של המין. ידוע שהוא פעיל בעיקר על האדמה, חרף יכולתו לטפס על עצים בדומה לדסיורים רבים. הוא פעיל לילה, ומבלה את שעות היום בקינים תת-קרקעיים המשמשים לו כמקלט. התזונה שלו מורכבת מחרקים בכל הגדלים (במיוחד זחלים וחיפושיות), עופות קטנים ועכברים. הוא יכול להתרבות לאורך כל השנה. הנקבה ממליטה לכל היותר 4 גורים.
מצב שימור
הדסיור רחב הפס מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור קרוב לסיכון (NT), בשל טווח תפוצה מצומצם אשר אינו עולה על 24,263 קמ"ר, ירידה מתמשכת בהיקף ובאיכות בית הגידול שלו, והוא מתקרב בהדרגה לקטגורית הפגיע. האיומים העיקריים עליו הם אובדן בית גידול באמצעות בירוא יערות לשטחים חקלאיים, פעילות של מכרות ניקל, תוכניות להמרת יערות טרופיים למטעי דקלי שמן, וטריפה על ידי כלבי ציד. המין ככל הנראה לא מצוי באזורים מוגנים ידועים.
קישורים חיצוניים
