לדלג לתוכן

שדרות בר-לב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דרך בר-לב)
דרך בר-לב
Bar-Levst.
שדרות בר-לב (משמאל) וברקע גבעת התחמושת
שדרות בר-לב (משמאל) וברקע גבעת התחמושת
מידע כללי
על שם הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב
מיקום
עיר ירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
 
שדרות בר-לב
שדרות בר-לב
צומת שדרות בר-לב ושדרות לוי אשכול
דרך בר לב ולצידה מתחם המלונות של מזרח ירושלים וקופת חולים של שכונת שייח' ג'ראח הסמוכה, ינואר 2008
מלון גרנד קורט
דרך בר לב, מבט מגג מוזיאון על התפר, בעת העבודות להקמת הרכבת הקלה

שדרות בר לב (מכונה גם כביש 1 העירוני) הוא רחוב ראשי ועורק תנועה מרכזי בירושלים, המוביל מאזור מאה שערים לגבעה הצרפתית. הרחוב הוא חלק מציר ארוך יותר שמקשר את מרכז העיר ודרך חברון לשכונות הצפוניות של ירושלים, ומהווה יחד עם דרך חברון ורחובות נוספים חלק מכביש 60 שעובר בירושלים. הרחוב נסלל פחות או יותר לאורך תוואי הקו העירוני שהפריד בין חלקי העיר שבשליטת ישראל וירדן עד למלחמת ששת הימים, ונקרא על שם הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב. החל מאוגוסט 2011, עובר לכל אורך הרחוב הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים[1].

היסטוריה

תוואי הכביש הוצע לראשונה בתוכנית אב ירושלים 1968, ככביש מהיר בין שישה נתיבים החוצה את העיר מצפון לדרום, שקיבל את השם "כביש 1 העירוני". אולם סלילתו בפועל החלה רק לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, לאחר שינויים שבוצעו בתוכנית שעיקרם צמצמום רחוב הכביש במרכז ירושלים וסלילתו ככביש עירוני רגיל ולא ככביש מהיר[2]. זאת בעקבות התנגדויות רבות לתוכנית המקורית[3]. סלילת הכביש התעכבה אחר כך עקב מציאת מערות קבורה שהצריכו בניית "מנהרות טומאה", הראשונה מצפון לשער מנדלבאום[4], ושנייה במקום בו הוקם מחלף שער מזרח[5], שהביא לשינוי בתוואי הכביש בקטע זה[6].

הרחוב נפתח לתנועה ב-1994, שבחלקו כלל נתיב לתחבורה ציבורית, שהוסב אחר כך לשימוש הקו האדום של הרכבת הקלה[7]. לאחר סלילתו החליף הרחוב את דרך שכם ההיסטורית כציר התנועה המרכזי אל עיר העתיקה מצפון.

תוואי הרחוב

הרחוב נמתח, בכיוון צפון - דרום, בין כיכר פיקוד מרכז (מעבר מנדלבאום) בדרום לצומת הגבעה הצרפתית בצפון. הרחוב מהווה עורק מרכזי ורחב לתנועה ממונעת, ועל כן מעטים בו הרחובות החוצים והולכי הרגל. חלקו הצפוני של הרחוב מפריד בין השכונות החרדיות ושכונות הבריח לשכונות שייח' ג'ראח, המושבה האמריקאית ובאב א-זהארה הערביות. הכביש נמצא בתפר בין חלקים ואוכלוסיות שונות של העיר המתהלכות ונוסעות בו: חרדים, ערבים וחילונים, ובכך ייחודו.

בחלקו הדרומי של הרחוב, באזור שער מנדלבאום לשעבר, נמצאת שורת בתי מלון גדולים, שהוקמו לקראת גל התיירים שהיה צפוי לפקוד את העיר בשנת 2000[8]. בחלקו האמצעי של הכביש, על יד גבעת התחמושת, שוכנים קריית הממשלה על שם מנחם בגין ובניין המטה הארצי של משטרת ישראל. מלבד אזורים אלו משמשים הבניינים לאורך הכביש למגורים בלבד ורובם מרוחקים ממנו או מפנים אליו חזית אחורית.

ברחוב ארבע תחנות של הרכבת הקלה: שבטי ישראל, שמעון הצדיק, גבעת התחמושת וגבעת המבתר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שדרות בר-לב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. אבי בר-אלי, מערכת הכרטוס קרסה - הרכבת הקלה בירושלים תצא לדרך בחינם, באתר TheMarker‏, 16 באוגוסט 2011
  2. שחר אילן, כביש מספר 1 - קולק ביטל שני מסלולים, כל העיר, 5 ביוני 1987
  3. שחר אילן, כביש מס' 1 בעקבות כביש מס' 4 - חרדים מאיימים למנוע סלילת כביש התפר בקריית שומרי־אמונים ובארזי־הבירה טוענים, שהכביש בעל ששת המסלולים, המתוכנן בתפר בין חלקי העיר, יגרום לחילול שבת ויוריד את ערך דירותיה, כל העיר, 22 במאי 1987
    שחר אילן, כביש מס' 1 - חילוניים מצטרפים למאבק, כל העיר, 12 ביוני 1987
  4. אבי פוזן, כביש מס' 1 ייסלל על מנהרת טומאה - בעקבות גילוי מערת קבורה עתיקה, כל העיר, 27 באוקטובר 1989
  5. שוקי לבנון, יעל אהרונוב, מלחמות היהודים, סוכר וחול במנועי הטרקטורים השביתו העבודות בגבעה הצרפתית בירושלים, חדשות, 7 בדצמבר 1992
  6. רונית ויס-ברקוביץ, הקבר האמיתי באזור הוא הפקק, חדשות, 7 בדצמבר 1992
  7. הרכבת הקלה בירושלים לקראת אישור, באתר גלובס, 10 במרץ 1997
  8. החברה לפיתוח מזרח ירושלים החלה בעבודות פיתוח לקראת תיירות 2000, באתר גלובס, 4 בינואר 1999
    אביבה קרול, ‏תיירות 2000: מחכים לביאת האפיפיור, באתר גלובס, 24 במרץ 1999

שדרות בר-לב41163515Q6676294