האגודה האנתרופולוגית הישראלית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האגודה האנתרופולוגית הישראלית
התאגדות עמותה
מדינה ישראל
מייסדים מרקוס גולדשטיין
נשיא רוית תלמי־כהן
תקופת הפעילות 1973–הווה (כ־52 שנים)
https://isranthro.org/

האגודה האנתרופולוגית הישראלית היא הגוף המקצועי המארגן של האנתרופולוגיה בישראל. האגודה שואפת להוות קהילה שמחברת את האנתרופולוגיות והאנתרופולוגים הפועלים בישראל ולעודד פעילות מחקרית וחברתית משותפת. האגודה היא ארגון התנדבותי החוצה מערכות אחרות (בעיקר אקדמיות), והקשרים ביניהן מעצבים חלק ממאפייניה.[1] באגודה חברים למעלה ממאה אנתרופולוגים ואנתרופולוגיות, החל מתלמידי מחקר ועד פרופסורים בדרגת אמריטוס, מתוך האוניברסיטאות ומהמכללות בישראל ואף מחוץ לזירה האקדמית.

האגודה מנוהלת משפטית כעמותה. בראשה נשיא/ה וגזבר/ית, בסיוע מזכיר/ת האגודה. בראש האגודה עומדת כיום ד"ר רוית תלמי־כהן ואת תפקיד הגזבר ממלא ד"ר זאב קאליפון. נוסף לבעלי תפקידים אלה, לאגודה יש ועד מנהל, הכולל נציגים ונציגות מכל אחת מהאוניברסיטאות הציבוריות בישראל, נציגה מהמכללות ונציגת דוקטורנטים, וכן חברי ועדת ביקורת.[2]

מטרות האגודה

  • לקדם ולעודד מחקרים בכל תחומי האנתרופולוגיה.
  • ליצור מסגרת משותפת להפצת מידע מדעי לחברים.
  • לשתף פעולה עם מוסדות מחקר ישראלים בתחומי דעת קרובים.
  • ליצור יחסי גומלין עם מוסדות מחקר בחוץ־לארץ.
  • לקרב את הציבור הרחב לנושאי המחקר האנתרופולוגי ולהביא לידיעתו ממצאים של מחקרים.
  • לארגן הדרכה והסברה בשטחים השונים הקשורים לאנתרופולוגיה.
  • לפרסם מחקרים או תוצאותיהם בנושאים הנ"ל.

היסטוריה

האגודה נוסדה על ידי האנתרופולוג הפיזי מרקוס גולדשטיין, מאחרוני תלמידיו של פרנץ בועז, שהגיע לישראל לאחר קריירה ארוכה במספר אוניברסיטאות בארצות הברית ובארגון הלאומי לרפואה בארצות הברית. המודל שעמד לנגד עיניו הוא מודל ארבעת השדות (הפיזית, התרבותית-חברתית, בלשנות וארכאולוגיה), שהיה מקובל באוניברסיטאות באמריקה.[1] הוא הופתע לגלות שאין קשרים אינטלקטואליים בין שדות האנתרופולוגיה, ובעקבות זאת ניגש לייסד אגודה פרופסיונלית, שתאגד בתוכה את כל ההתמחויות השונות ותפגיש חברי סגל מכל המחלקות.[3] התגובות הראשוניות להצעה להקים את האגודה נעו בין חשש והיסוס לבין התנגדות נחרצת.[1] אך למרות זאת, הביעו האנתרופולוגים רצון להתאגד וב־1973 התקיים כנס הייסוד של האגודה בירושלים וההיענות לו הייתה מרשימה.[1]

בתחילת דרכה סימנה לעצמה האגודה כמה מטרות עיקריות: יצירת מסגרת משותפת לדיון בין אנתרופולוגים מתחומים שונים באמצעות כנסים וימי עיון; לאפשר את חילופי המידע בין ישראל לבין האנתרופולוגיה העולמית – ולשם כך נוסד עלון, שכונה "כתב ידיעות" (העלון יצא מספר שנים בעברית ובאנגלית, וכיום הוא רואה אור בעברית בלבד); וקידום העניינים הפרופסיונליים של האנתרופולוגים באמצעות יצירת ביקוש למשרות ומידע עליהן, והגברת שיתוף הפעולה עם ארגונים בארץ ובעולם; והקמת כתב עת לאנתרופולוגיה.[4]

בשנים הראשונות הכנס האנתרופולוגי כלל מושבים שעסקו בכל היבטיה ותחומיה של האנתרופולוגיה. עם השנים חל פיצול בין תחומי הדעת השונים, והאגודה התמקדה באנתרופולוגיה חברתית ותרבותית. תחומי הפולקלור, האנתרופולוגיה הפיזית והארכאולוגיה התארגנו במסגרות פרופסיונליות נפרדות, במקביל לחלוקה הדיסציפלינרית המקובלת באוניברסיטאות בישראל. עם זאת, צמצום גבולות האגודה או הרחבתם המשיכו להתקיים בכנסים שונים.[1] במהלך פעילותה, האגודה הגיבה לאירועים אקטואליים, פוליטיים וחברתיים בישראל באמצעות ניסוח גילויי דעת ופרסומם בעיתונות הישראלית.[1]

פעילויות האגודה

האגודה מארגנת כנס מחקרי ומקצועי שנתי המתקיים לעיתים באוניברסיטאות או במכללות, לעיתים בערים (ואף בתמיכתן) ולעיתים בבתי הארחה בקיבוצים או במלונות. מדי שנה מתמקד הכנס בנושא מרכזי אחר, הנבחר מבין הנושאים העומדים ברומו של סדר היום של הדיסציפלינה. תורמי ההרצאות והדיונים הם בעיקר מהדיסציפלינה האנתרופולוגית אך נוספים לעיתים חוקרים וחוקרות מתחומים משיקים כגון פולקלור, לימודי תרבות, גאוגרפיה, מגדר, חינוך ועוד. במעמד הכנס מעניקה האגודה פרס לתלמידי מחקר עבור עבודת מחקר מצטיינת. החל משנת 2017 מעניקה האגודה אות מפעל חיים לאחד מבכירי האנתרופולוגים הישראלים.

במסגרת האגודה האנתרופולוגית הישראלית פעלו לאורך השנים קהילות מקצועיות וקבוצות עניין, ובהן קהילות דת, אנתרופולוגיה דיגיטלית, גוף ובריאות, אוכל וחקלאות, חינוך, שפה, מתנדבים והתנדבות, מוזיקה, תרבות חומרית, יחסי אדם־חיה, זהות, זרות ואזורי גבול, ארגונים ומוסדות, אנתרופולוגיה פסיכולוגית, תיאוריה אנתרופולוגית, מדיה, הוראת האנתרופולוגיה ואנתרופולוגיה יישומית.

נוסף לכנס השנתי, מארגנת האגודה אירועים וימי עיון במהלך השנה. כחלק משאיפתה לקדם את האנתרופולוגיה הישראלית בארץ ובעולם, האגודה תומכת בארגון כנסים, סדנאות וימי עיון שנועדו לקדם את הדיסציפלינה בקרב העמיתים, הסטודנטים והציבור הרחב, ומקיימת מפגשים לסטודנטים לתארים מתקדמים לאנתרופולוגיה מכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. האגודה מפרסמת מדי חודש מידעון, הרואה אור במהדורה מקוונת ובו מובאות הודעות על הנעשה בזירה האנתרופולוגית בישראל. מעת לעת מפרסמת האגודה גילויי דעת בנוגע לסוגיות שעל סדר היום בישראל או בעולם. כמו כן, האגודה מפעילה אתר אינטרנט שמאגד מידע עדכני על הפעילות האנתרופולוגית בישראל, והיא מקיימת שיתוף פעולה עם קבוצת הפייסבוק "בחברת האדם", בניהולו של ד"ר לירון שני מהאוניברסיטה העברית.[5]

תקציב האגודה ניזון בעיקר ממסי חבר וכן מתמיכה של גופים חיצוניים. במשך שנים רבות תמכו באגודה גופים שונים וביניהם: המכון הירושלמי למחקרים אנתרופולוגיים, המחלקות לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטאות (המסייעות גם בהקצאת אולמות לקיום כנסים), האפוטרופוס הכללי (כספי נפקדים או עזבונות), קרן אברט לעידוד פרויקטים משותפים ישראלים־ערבים, המרכז ללימודים קנדיים ועוד. עוד מקור כספי הן קרנות פרטיות של חברים באגודה, התורמים פרסים לעבודות מ"א או דוקטורט מצטיינות.[1]

נשיאי האגודה מראשיתה היו: מרקוס גולדשטיין, פיליס פלגי, אלכס ווינגרוד, הנרי רוזנפלד, שלמה דשן, פטרישיה סמית, משה שוקד, יורם בילו, סם קופר, הנרי אברמוביץ, אייל בן ארי, דני רבינוביץ, מאירה וייס, אנדרה לוי, אורית אבוהב, נורית בירד־דוד, אפרת בן־זאב, הרווי גולדברג, ניר אביאלי, פנינה מוצפי־האלר, נסים ליאון.

לקריאה נוספת

  • אבוהב, אורית, קרוב אצל אחרים: התפתחות האנתרופולוגיה בישראל, תל אביב: רסלינג, עמ' 159–193.
  • שוקד, משה, מסע ישראלי: תל אביב, ניו יורק ומה שביניהן, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2002.
  • שוקד, משה, פרקים באנתרופולוגיה חברתית, הוצאת שוקן, 1980.
  • שוקד, משה ושלמה דשן, החוויה הבין-תרבותית: מקראה באנתרופולוגיה, הוצאת שוקן, 1998.
  • Goldstein Marcus S. An Odyssey in Anthropology and Public Health, Tel-Aviv: Tel Aviv University, 1995.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 אורית אבוהב, קרוב אצל אחרים: התפתחות האנתרופולוגיה בישראל, תל אביב: רסלינג, 2010, עמ' 165-164
  2. בעלי תפקידים באגודה, באתר האגודה האנתרופולוגית הישראלית
  3. Marcus S. Goldstein, An Odyssey in Anthropology and Public Health, Tel-Aviv: Tel Aviv University, 1995, עמ' 77
  4. ההיסטוריה של האגודה האנתרופולוגית הישראלית, באתר האגודה האנתרופולוגית הישראלית
  5. אודות האגודה האנתרופולוגית הישראלית, באתר האגודה האנתרופולוגית הישראלית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

האגודה האנתרופולוגית הישראלית41269069