פנינה מוצפי-האלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פנינה מוצפי-האלר
ענף מדעי אנתרופולוגיה
תרומות עיקריות
חקר האנתרופולוגיה של אפריקה
חקר הפמיניזם במזרח התיכון

פנינה מוצפי-האלר (נולדה ב-2 בפברואר 1955) היא פרופסור חבר לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופעילה חברתית ישראלית.

ביוגרפיה

נולדה במגדל העמק, כבת חמישית להורים שעלו מעיראק, למדה בפנימיית שטיינברג בכפר סבא. סיימה לימודי תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ב-1976. ב- 1988 קיבלה תואר ד"ר מאוניברסיטת ברנדייס שבמסצ'וסטס, שבארצות הברית, על חיבורה: "טרנספורמציה באזור צוואפונג, מרכז בוצוואנה: מדיניות לאומית ויחסי מקומיים".

לימדה באוניברסיטת בוסטון, באוניברסיטת ברנדייס, באוניברסיטת הרווארד ובמכללת הוליקרסט שבווסטר מסצ'וסטס.

ב-1995 שבה לישראל והתקבלה כמרצה במחלקה למדעי ההתנהגות שבאוניברסיטת בן-גוריון ושנה אחר כך עברה לגור וללמד ביחידה ללימודי חברה במכון בלאושטיין לחקר המדבר שבאוניברסיטת בן-גוריון, בקמפוס שדה בוקר. בין השנים 2002 ל-2003 הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת אוטווה שבקנדה, עם שובה ארצה התמנתה כמרצה בכירה באוניברסיטת בן-גוריון. מלמדת גם במכללת ספיר. בין השנים 1998 ל-2001 שימשה כעמיתת מחקר במכון ון ליר בירושלים והייתה חברת מערכת בכתב העת תיאוריה וביקורת. שימשה גם כחברת מערכת בכתב העת Hagar היוצא לאור בשפה האנגלית בישראל ועניינו לימודי חברה. שימשה כחברת מערכת במספר כתבי עת בארצות הברית ביניהם Political and Legal Anthropolgy Review, Identities: Global Studies in Culture and Power, מאז אוקטובר 2007 מכהנת כעורכת "הגר", ביחד עם דוקטור מיכאל פייגה.

עם שובה ארצה הייתה אחת המייסדות של הקשת הדמוקרטית המזרחית, כשאז זו נקראה "ישראל 96" ומנתה ארבעים חברים וחברות. פעילה בפורום דו-קיום בנגב, ב-Ichad (הוועד הישראלי נגד הריסת בתים), מאז שנת 2005 היא מרצה אורחת בכלא באר שבע, במעון לנשים מוכות, ובמקום. חברה באחותי.

החל משנת 2010 חברה ביחידה ללימודי החברה בדרגת פרופ' חבר, במחלקה לאדם ולמדבר, במכון בלאושטיין לחקר המדבר, שבאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב.

הרצתה במכללה החברתית כלכלית.

אודות מחקרה

התחילה את עבודת השדה באזור כפרי בבוצוואנה, במטרה לבדוק את האופן שבו מתקבלים הלכה למעשה תהליכים של רפורמות אגרריות על ידי אנשים בשטח. במשך חמישה עשר חודשים עשתה עבודת שדה אנתרופולוגית "מסורתית", למדה את השפה המקומית (סצוואנה), גרה בבקתה ללא חשמל ומים. ב-1988 קיבלה את הדוקטורט מאוניברסיטת ברנדייס, נושא העבודה היה: Transformation in the Tswapong Region, Central Botswana: National Policies and LocalRealities "טרנספורמציה באזור טסוונפונג, מרכז בוצוואנה: מדיניות לאומית ומציאות מקומית". אחרי סיום הדוקטורט נשארה ללמד בארצות הברית.

תחומי המחקר והניתוח האקדמי של מוצפי-האלר מתחלקים לשלושה נושאים המשתלבים זה בזה.

מחקרה באפריקה

מחקרה בבוצוואנה

אפריקה היא העבודה האתנוגרפית הממושכת ביותר שלה, שהתחילה ב-1981, כשהעבודה המרכזית הייתה בין 1982 ל-1984 והמשיכה ב-1990, 1993 ו-2000. כשבכל אחת מהפעמים בדקה התפתחויות של המציאות שאותה חקרה בתחילת שנות השמונים. על בסיס עבודה ממושכת זו כתבה את ספרה Fragmented Worlds, Coherent Lives: the Policies of Difference in Botswana. הספר מנסה להבין איך למרות כל התנודתיות, וחוסר המיקוד הגאוגרפי בחייהם של הבצוואנה (האנשים החיים בבוצוואנה), הם יוצרים עולם של משמעות ויש להם זהויות שהן קוהרנטיות ואת זה היא עושה על ידי סיפורי חיים ועל ידי ההבנה של המשמעות החברתית של מרחב.

מבחינה תאורטית, הספר שנכתב ב-2002, מתמודד עם משבר הייצוג באנתרופולוגיה ועם התפישות הפוסטמודרניסטיות ששימשו כמערך הסבר למציאות בתהליכים המתרחשים בעולם השלישי. היא מפתחת שם מודל שמנסה לדבר בתקופה הפוסט-פוסט מודרניסטית, פוסט-קולוניאלית ונעה בין ניתוח של עובדות פוסט-מודרניסטיות לפרשנויות של שיטות מציאות. הספר בנוי על שתי נקודות זמן ושתי פרשנויות שהיא נתנה למציאות בבוצוואנה ובכך היא מאתגרת לא רק את האתנוגרפיה שהיא בעצמה כותבת, אלא את הקשר בין עובדות ומשמעויות.

המחקר על בורקינה פאסו

עבודתה של פנינה מוצפי-האלר לא הסתכמה רק בבוצוואנה, אלא גם במחקר חדש שמומן על ידי קרן ישראל-הולנד. המחקר שנעשה במשך שלוש שנים, כלל שיתוף פעולה בין ארבעה מוסדות: אחד בהולנד, שניים בבורקינה פאסו ואחד באוניברסיטת בן-גוריון בישראל. המחקר הציע לבדוק את האופן שבו האיכרים מקבלים, דוחים או יוזמים תוכניות פיתוח ש"מונחתות" עליהם מלמעלה. שם המחקר: Farmers' Participation in Sustainable Development: A Socially Sensitive Model for Intervention

פנינה מוצפי-האלר עבדה על החיבור בין מיקרו למקרו והיא ממשיכה לעבוד עליו גם בעבודתה העכשווית בירוחם, ובודקת כיצד בני אדם משתנים והם בעלי אחריות במציאות חייהם; ומה הקשר בין תוכניות גדולות לאינדיבידואליזם בחברה.

פמיניזם במזרח התיכון

טענתה של פנינה מוצפי-האלר היא שהפמיניזם הישראלי היה מושפע באופן לא ביקורתי רק על ידי הפמיניזם המערבי, בעיקר האמריקאי ואף פעם לא חיפש מודלים השוואתיים שנכתבו על ידי פמיניסטיות ערביות במזרח התיכון. העניין שלה בפמיניזם ערבי/מזרח תיכוני התחיל כשהתחילה לעבוד במחקר שמומן על ידי ממשלת דנמרק ועודד שיתוף פעולה אזורי בין חוקרים וחוקרות פלסטינים, ירדנים, מצרים וישראלים. הם היו אמורים לתרום לפרויקט הרחב שהתכוון לסייע לשיתוף הפעולה בחקלאות, בעיקר את האספקט המגדרי. במסגרת עבודתם של צוות מומחי המגדר האלה, ריכזה את הידע הבסיסי בכל אחת מהמדינות החברות בשיתוף הפעולה הזה, ואז ערכה ספר שמכיל את הפרקים שנכתבו על ידי מומחית המגדר המצרית, מומחי המגדר הפלסטינים, והיא הוסיפה את הפרק שעוסק ביחסי חקלאות ומגדר בישראל והספר הוא ראשוני ביחסים שבין מגדר לחקלאות. הספר מנסה לחשוף את הקשר המורכב בין פרויקטים של פיתוח לעבודה אקדמית ובין חשיבה על מגדר ומציאות חברתית במזרח התיכון. הספר יצא לאור בשנת 2005 ונקרא Women in Agriculture in the Middle East. בעקבות העבודה על הספר והנסיעות התכופות לעמאן וקהיר, התחילה לקרוא על כתיבה פמיניסטית במזרח התיכון ומשמעויותיה ופרסמה ב-2001 מאמר בנושא ב"הגר" בשם Gender and Development שביקש לאתגר את הפמיניזם הישראלי.

ריבוד, מגדר ואתניות בישראל

עניינה במציאות הישראלית הניע את רצונה ללמוד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, היא הביעה את הדבר במאמרה "יש לך קול אותנטי" שהתפרסם בשנת 1997 בכתב העת תיאוריה וביקורת. במאמר היא מנסה לשלב את הביוגרפיה האישית של החוקרת עם סוגיית אתניות בישראל. היא חזרה לעבוד על נושא החברה הישראלית רק ב-1995, וקבוצת ואן ליר היוותה זרז מרכזי לשנות את השיח על מזרחיות ומעמד בישראל.

היא כתבה והייתה בין העורכים של הספר מזרחים בישראל, שהתפרסם בשנת 2002, אותו ערכה יחד עם יהודה שנהב וחנן חבר. היא המשיכה בפרויקט של איסוף, תרגום ועריכה של כל ההרצאות שנערכו במהלך כנס שנערך במכון ון ליר בין ה-19 ל-21 בדצמבר 1999. כנס זה היה ראשון מסוגו בישראל בכמה מובנים: " מזרחיות נדונה בו לא כ"בעיה חברתית" ולא כמושא מחקרם של אנשי אקדמיה שראו עצמם חלק מה"חברה הישראלית" החוקרת את ה"אחרים", המזרחים. אלא מזרחיות הייתה נקודת מוצא, בסיס לגיטימי לדיבור ולמחקר, נקודה שממנה אפשר להבין את החברה הישראלית. מזרחיות הפסיקה להיות ה"שוליים" הנחקרים של האקדמיה והפכה למרכז, לאתר אנליטי ופוליטי שמתוכו נשמעים קולות הדוברים את עצמם." (מתוך מבוא לספר "מזרחים בישראל")

בשנת 2005 השתתפה בעריכת וכתיבת הספר קולות מזרחיים : לקראת שיח מזרחי חדש על החברה והתרבות הישראלית[1].

בין השנים 2000 עד 2004 הייתה חוקרת אתנוגרפיה בעיר הפיתוח המדברית ירוחם, במימון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שם היא חקרה יחסי מגדר ושינויי חברה. מחקרה התמקד על התהליך של החזרה בתשובה בקהילה[2].

החל משנת 2005 חוקרת את עובדי הניקיון במדינת ישראל, ביחד עם הסוציולוגית אורלי בנימין מאוניברסיטת בר-אילן ועם היסטוריונית החברה מאוניברסיטת חיפה דבורה ברנשטיין. הן מראיינות ומשתתפות בהתבוננות בשדה בוקר, ירוחם, דימונה, אופקים ובאר שבע.

ספריה

  • פנינה מוצפי-האלר, בקופסאות הבטון: נשים מזרחיות בפריפריה הישראלית, הוצאת מאגנס, תשע"ב 2012.
  • Pnina Motzafi-Haller (2002) Fragmented Worlds, Coherent Lives: the Politics of Difference in Botswana. London and Westport, Connecticut: Bergin & Gravey.

ספרים שערכה

  • Pnina Motzafi-Haller (editor) (2005) Women in Agriculture in the Middle East. Adlershot, Hampshire, England: Ashgate Press.
  • קולות מזרחיים: לקראת שיח מזרחי חדש על החברה והתרבות בישראלית/ עורכים: גיא אבוטבול, לב גרינברג, פנינה מוצפי-האלר. גבעתיים: מסדה, 2005.
  • Pnina Motzafi-Haller (Academic editor) (2004) A Short History of the Zionist Underground Movement in Iraq by Shlomo Sheena, Yaacob Elazer and Emanuel Nahtomi. Jerusalem: Research Institute of the Zionist-pioneer Underground Movement in Iraq.
  • Pnina Motzafi-Haller (with A. and J. Bernard) editors) (1993) Social Relations in a Changing Southern Africa. Edingburgh: Center of African Studies, Edinburgh University.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנינה מוצפי-האלר בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0