בית הדין הרבני הגדול
 | |
| מאפיינים | |
|---|---|
| שטח שיפוט | בתי דין רבניים |
| ערכאה מתחת | בתי דין רבניים |
| שופטים | |
| נשיא | הרב דוד יוסף |
| מספר שופטים | רשמי 4 (במינוי זמני עוד 6) |
| שופטים מכהנים | הרב אברהם שינדלר, הרב מימון נהרי, הרב ציון לוז, הרב דוד בירדוגו, הרב צבי בן יעקב, הרב אברהם מאיר שלוש, הרב מאיר פרימן, הרב יגאל לרר, הרב שניאור פרדס, הרב משה אמסלם |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | בית הרבנות הראשית, רוממה, ירושלים |
בית הדין הרבני הגדול הוא ערכאת הערעור העליונה של בתי הדין הרבניים בישראל. מושב בית הדין נמצא בירושלים. נשיא בית הדין הרבני הגדול הוא אחד מהרבנים הראשיים לישראל. כיום מכהן בתפקיד הרב דוד יוסף.
היסטוריה
בית הדין הגדול הוקם יחד עם הרבנות הראשית. בימי המנדט הבריטי בהרכב בית הדין ישב לפחות אחד מהרבנים הראשיים, פעמים רבות שניהם, ורבנים נוספים מחברי מועצת הרבנות הראשית. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הוכללו בהרכבי בית הדין: הרב משולם ראטה, הרב יעקב עדס, הרב יעקב קלמס, הרב אליהו מרדכי וולקובסקי, הרב יוסף הלוי והרב חזקיה שבתי[1].
לאחר קום המדינה בוצעה ההפרדה בין מועצת הרבנות הראשית ובית הדין הגדול. בשנת ה'תשי"ב אישרה הכנסת את ההרכב המיוחד של בית הדין הרבני הגדול, שכלל מספר חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל הרב הרצוג והרב עוזיאל, וכן הרב צבי פסח פרנק, הרב שמואל ברוט, הרב שלום אזולאי והרב עובדיה הדאיה.
בשנת 1955 נחקק חוק הדיינים ובו נקבע שבבית הדין הרבני הגדול ישבו דיינים המתמנים על ידי הוועדה לבחירת דיינים וכן הרבנים הראשיים. באותה עת ישבו בבית הדין הגדול שני הרבנים הראשיים, הרב הרצוג והרב נסים, ומונו הרב הדאיה, הרב יעקב עדס, הרב יצחק מאיר בן מנחם, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל ז'ולטי. בית הדין כלל שני הרכבים, בכל אחד – אחד מהרבנים הראשיים וכן שני דיינים. בשנת 1962 הוגשו לפני בית הדין הגדול 344 ערעורים, ובשנת 1963 433[2].
כיום ישנם בבית הדין תקנים לעשרה דיינים. שני הרבנים הראשיים יושבים בחלק מן ההרכבים.
מושבו של בית הדין הרבני הגדול
משנת תשי"ח (1958) שכן בית הדין בהיכל שלמה, ברחוב המלך ג'ורג'. באוגוסט 1967 עבר בית הדין הגדול לעיר העתיקה[3]. בשנת תשנ"ה (1995) חזר למערב העיר, לרחוב כורש פינת שלומציון המלכה. מאמצע שנות ה-2000 חזר לרחוב המלך ג'ורג', ושכן (עם בית הדין הרבני בירושלים) בבית פרומין (הכנסת הישנה). בשנת 2015 עבר לבית הרבנות הראשית לישראל ברחוב אהליאב.
סמכויות
החלטות של בית הדין הרבני הגדול אינן ניתנות לערעור וככלל אף בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ממעט להתערב בהחלטות ופסקי דין של בית הדין הרבני הגדול, בג"ץ דוחה את מרבית העתירות שמוגשות לפתחו נגד בית הדין הרבני הגדול, ובשורה ארוכה של פסקי דין הבהיר בג"ץ כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני. עם זאת, בג"ץ יכול לתת צו בירור לבית הדין הרבני הגדול ובמקרים חריגים אף לבטל את החלטת בית הדין הגדול, זאת במקרים בהם לטעמו "מתעוררת שאלה של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק הנוגעות לבית הדין הדתי או בעניינים בהם נדרש סעד מן הצדק ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר".
מקרה ידוע שבו בג"ץ ביטל פסק דין של בית הדין הרבני הוא פסק דין בעניין חלוקת רכוש במקרה בו האישה בגדה בבעלה, פסק דין שמוכר בכינוי בג"ץ הבוגדת. בג"ץ פלונית נגד בית הדין הרבני בחיפה
דייני בית הדין הרבני הגדול
הרשימה אינה כוללת רבנים ראשיים, המכהנים בבית הדין מתוקף תפקידם.
| שנת לידה | שם | תחילת כהונה בבית הדין הגדול | סיום כהונתו | סיבת סיום |
|---|---|---|---|---|
| 1873 | הרב צבי פסח פרנק | 1948 | 1960 | נפטר |
| 1885 | הרב שמואל ברוט | 1950 | 1964 | נפטר |
| 1889 | הרב עובדיה הדאיה | 1948 | 1965 | יציאה לגמלאות |
| 1910 | הרב יוסף שלום אלישיב | 1956[4] | 1972 | התפטר בעקבות פסק דין האח והאחות |
| 1898 | הרב יצחק מאיר בן-מנחם | 1956 | 1960[5] | נפטר |
| 1920 | הרב בצלאל ז'ולטי | 1956 | 1982 | נפטר |
| 1898 | הרב יעקב עדס | 1956 | 1963 | נפטר |
| 1909 | הרב אליעזר גולדשמידט | 1965[6] | 1979 | יציאה לגמלאות[7] |
| 1909 | הרב שאול ישראלי | 1965 | 1980 | הגיע לגיל פרישה |
| 1896 | הרב סלמן חוגי עבודי | 1965 | 1970 | פרש לגמלאות[8] |
| 1920 | הרב עובדיה יוסף | 1965 | 1986 | התפטר בגלל מעורבותו במפלגת ש"ס[9] |
| 1917 | הרב יוסף קאפח | 1970[8] | 1987 | הגיע לגיל פרישה |
| 1929 | הרב מרדכי אליהו | 1970[8] | 1999 | הגיע לגיל פרישה |
| 1911 | הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא | 1973 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1920 | הרב שלום מזרחי | 1973 | ||
| 1913 | הרב רפאל עבו | 1981 | 1983 | נפטר |
| 1922 | הרב יצחק קוליץ | 1981 | 1987 | פרש לגמלאות |
| 1915 | הרב אליעזר יהודה ולדנברג | 1981 | 1985 | הגיע לגיל פרישה |
| 1928 | הרב אליעזר שפירא | 1981 | 1988 | נפטר |
| 1917 | יוסף כהן | 1988[10] | 1988 | הגיע לגיל פרישה |
| 1932 | הרב מרדכי לופז | 1984 (מינוי זמני) | 1985 | נפטר |
| 1919 | הרב יצחק חזן | 1988 | 1990 | הגיע לגיל פרישה |
| 1922 | הרב יוסף שרביט | 1990[11] | 1992 | הגיע לגיל פרישה |
| הרב יוסף נדב | 1990[11] | 2002 | הגיע לגיל פרישה | |
| הרב אריה הורביץ | 1990[11] | 1997 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1937 | הרב משה טופיק | 1989[12] | 2007 | הגיע לגיל פרישה |
| 1938 | הרב שלמה דיכובסקי | 1989 | 2008 | הגיע לגיל פרישה |
| שלמה בן שמעון | 1992 | 2007 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1930 | הרב חיים גדליה צימבליסט | 1997 | 2000 | הגיע לגיל פרישה |
| 1941 | הרב אברהם שרמן | 1998 | 2011 | הגיע לגיל פרישה |
| 1932 | הרב זלמן נחמיה גולדברג | 1998 | 2002 | הגיע לגיל פרישה |
| 1941 | הרב עזרא בר שלום | 1998 | 2011 | הגיע לגיל פרישה |
| 1941 | הרב חגי איזירר | 2002[13] | 2011 | הגיע לגיל פרישה |
| 1941 | הרב מנחם חשאי | 2007[14] | 2010 | נפטר |
| 1945 | הרב ציון בוארון | 2007 | 2015 | הגיע לגיל פרישה |
| 1946 | הרב ציון אלגרבלי | 2007 | 2016 | הגיע לגיל פרישה |
| 1940 | הרב בנימין בארי | 2008 | 2010 | הגיע לגיל פרישה |
| 1949 | הרב יצחק אלמליח | 2016[15] | 2019 | הגיע לגיל פרישה |
| 1950[16] | הרב אליהו היישריק | 2016 | 2020 | הגיע לגיל פרישה |
| 1949 | הרב אהרון כץ | 2016 | 2019 | הגיע לגיל פרישה |
| 1952 | הרב יעקב זמיר | 2016 | 2022 | הגיע לגיל פרישה |
| 1954 | הרב אליעזר איגרא | 2016[17] | 2024 | הגיע לגיל פרישה |
| 1955 | הרב מיכאל עמוס | 2016 | 2024 | הגיע לגיל פרישה |
| 1955 | הרב שלמה שפירא | 2016 | 2024 | הגיע לגיל פרישה |
| 1959 | הרב אברהם שינדלר | 2016 | מכהן | |
| 1960 | הרב מימון נהרי | 2016 | מכהן | |
| 1963 | הרב ציון לוז | 2016 | מכהן | |
| 1959 | הרב צבי בן יעקב | 2025 [18] | מכהן | |
| 1965 | הרב מאיר פרימן | 2025[19] | מכהן | |
| 1960 | הרב שניאור פרדס | 2025[18] | מכהן | |
| 1962 | הרב דוד בירדוגו | 2025[18] | מכהן | |
| 1973 | הרב אברהם מאיר שלוש | 2025[18] | מכהן | |
| 1957 | הרב יגאל לרר | 2025[19] | מכהן | |
| 1966 | הרב משה אמסלם | 2025[19] | מכהן | |
| 1965 | הרב ישי בוכריס | 2025[19] | מכהן (מינוי זמני) |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ זרח ורהפטיג, אוסף פסקי דין, באתר היברובוקס
- ↑ שפוט רבני, באתר ארכיון המדינה, עמ' 275–277
- ↑ ביה"ד הרבני הגדול עבר למשכנו החדש בירושלים העתיקה, דבר, 15 באוגוסט 1967
- ↑ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
- ↑ ר' יצחק מאיר בן מנחם (פצינר) ז"ל, מעריב, 1 ביולי 1960
- ↑ נח זבולוני, ריב חדרים בבית הדין הרבני הגדול לערעורין, חרות, 9 במרץ 1965
- ↑ 'מסיבת פרידה להגר"א גולדשמידט', שערים, 13 בנובמבר 1979
- ^ 8.0 8.1 8.2 יהושע ביצור, רב מת"א מבקש צו בעניין מינויו לדיין בביה"ד הרבני הגדול, מעריב, 10 בספטמבר 1970
- ↑ בשנים 1970–1973 לא היה חבר בית הדין הגדול מאחר שהיה רב ראשי של תל אביב
- ↑ ברוך מאירי, איש לא הזכיר את שמו של הרב בצרי בוועדה למינוי שופטים, מעריב, 3 בדצמבר 1987
- ^ 11.0 11.1 11.2 מחר יושבעו ששה שופטים חדשים, מעריב, 9 בדצמבר 1990
- ↑ הושבעו 8 דיינים חדשים, ברקאי ו', 1990, עמוד 296
- ↑ יהונתן ליס, הרב איזירר מונה לדיין בביה"ד הרבני הגדול, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2002
- ↑ יומן, 3 דיינים חדשים בבית הדין הגדול, באתר ערוץ 7, 27 באוגוסט 2007
- ↑ יוחאי דנינו, אחרי שעות מורטות עצבים: מונו תשעה דיינים, 12 ביולי 2016, כל הזמן
- ↑ לראשונה: דיין חסידי בבית הדין הגדול בירושלים
- ↑ טלי פרקש, שעות של דיונים - ודיין אחד מתוך שבעה: הרב אליעזר איגרא, באתר ynet, 2 במאי 2016
- ^ 18.0 18.1 18.2 18.3 אברהם פריינד, שבעה דיינים חדשים מונו לבית הדין הגדול: "יום בשורה לעם ישראל" | אלו שמותיהם, באתר בחדרי חרדים
- ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 דביר עמר, הישג דרמטי בבית הדין הגדול: יותר משליש מהמינויים - מהציונות הדתית, באתר ערוץ 7
בית הדין הרבני הגדול41255975Q6988706