בית הדין הרבני הגדול
בית הדין הרבני הגדול הוא ערכאת הערעור של מערכת בתי הדין הרבניים בישראל. מושב בית הדין נמצא בירושלים. נשיא בית הדין הרבני הגדול הוא אחד מהרבנים הראשיים לישראל. כעת מכהן הרב דוד לאו כנשיא בית הדין.
בית הדין הגדול הוקם יחד עם הרבנות הראשית. בימי המנדט הבריטי בהרכב בית הדין ישב לפחות אחד מהרבנים הראשיים, פעמים רבות שניהם, ורבנים נוספים מחברי מועצת הרבנות הראשית. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הוכללו בהרכבי בית הדין הרבנים: רבי משולם ראטה, רבי יעקב עדס, רבי יעקב קלמס, רבי אליהו מרדכי וולקובסקי, רבי יוסף הלוי ורבי חזקיה שבתי[1]. בשנת תשט"ו (1955) נחקק חוק בתי הדין הרבניים ובו נקבע שבבית הדין הרבני הגדול ישבו דיינים המתמנים על ידי הוועדה לבחירת דיינים וכן הרבנים הראשיים. בראשית ימי המדינה היו בבית הדין שני הרכבים שכללו שני דיינים ואחד מהרבנים הראשיים. כיום ישנם בבית הדין תקנים לתשעה דיינים. שני הרבנים הראשיים יושבים בחלק מן ההרכבים.
משנת תשי"ח (1958) שכן בית הדין בהיכל שלמה, ברחוב המלך ג'ורג'. בחודש אב תשכ"ז (1967) עבר בית הדין הגדול לעיר העתיקה[2]. בשנת תשנ"ה (1995) חזר למערב העיר, לרחוב כורש פינת שלומציון המלכה. מאמצע שנות ה-2000 חזר לרחוב המלך ג'ורג', ושכן (עם בית הדין הרבני בירושלים) בבית פרומין (הכנסת הישנה). בשנת תשע"ה (2015) עבר לבית הרבנות הראשית לישראל ברחוב אהליאב.
בחוקי מדינת ישראל, פסיקה של בית הדין הרבני הגדול לא ניתנת לערעור. עם זאת, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, יכול לתת צו בירור לבית הדין הרבני הגדול.
דייני בית הדין הרבני הגדול
הרשימה אינה כוללת רבנים ראשיים, המכהנים בבית הדין מתוקף תפקידם.
| שנת לידה | שם | תחילת כהונה בבית הדין הגדול | סיום כהונתו | סיבת סיום |
|---|---|---|---|---|
| 1889 | רבי עובדיה הדאיה | 1951 | 1965 | יציאה לגמלאות |
| 1910 | רבי יוסף שלום אלישיב | 1956[3] | 1973 | התפטר בעקבות פסק דין האח והאחות |
| 1898 | רבי יצחק מאיר בן-מנחם | 1956 | 1960[4] | נפטר |
| 1920 | רבי בצלאל ז'ולטי | 1956 | ||
| 1898 | רבי יעקב עדס | 1956 | 1963 | נפטר |
| 1909 | רבי אליעזר גולדשמידט | 1965[5] | 1979 | |
| 1909 | רבי שאול ישראלי | 1965 | 1980 | הגיע לגיל פרישה |
| 1896 | רבי סלמן חוגי עבודי | 1965 | 1970 | פרש לגמלאות[6] |
| 1920 | רבי עובדיה יוסף | 1965 | 1986 | התפטר בגלל מעורבותו במפלגת ש"ס[7] |
| 1917 | רבי יוסף קאפח | 1970[6] | 1987 | הגיע לגיל פרישה |
| 1929 | רבי מרדכי אליהו | 1970[6] | 1999 | הגיע לגיל פרישה |
| 1911 | רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא | 1973 | הגיע לגיל פרישה | |
| רבי שלום מזרחי | 1973 | |||
| 1913 | רבי רפאל עבו | 1981 | 1983 | נפטר |
| 1922 | רבי יצחק קוליץ | 1981 | ||
| 1915 | רבי אליעזר יהודה וולדנברג | 1981 | 1985 | הגיע לגיל פרישה |
| 1928 | רבי אליעזר שפירא | 1981 | 1988 | נפטר |
| 1917 | רבי יוסף כהן | 1988[8] | ||
| 1919 | רבי יצחק חזן | 1988 | 1990 | הגיע לגיל פרישה |
| 1922 | הרב יוסף שרביט | 1990[9] | 1992 | הגיע לגיל פרישה |
| הרב יוסף נדב | 1990[9] | |||
| רבי אריה הורוביץ | 1990[9] | 1997 | הגיע לגיל פרישה | |
| רבי משה טופיק | 1989[10] | 2007 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1938 | הרב שלמה דיכובסקי | 1989 | 2008 | הגיע לגיל פרישה |
| 1931 | הרב אברהם יצחק לנאל | 1990 | 1991 | הגיע לגיל פרישה |
| רבי שלמה בן שמעון | 1992 | 2007 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1930 | הרב חיים גדליה צימבליסט | 1997 | 2000 | הגיע לגיל פרישה |
| 1941 | הרב אברהם שרמן | 1998 | 2011 | הגיע לגיל פרישה |
| 1932 | רבי זלמן נחמיה גולדברג | 1998 | 2002 | הגיע לגיל פרישה |
| הרב עזרא בר-שלום | 1998 | 2011 | הגיע לגיל פרישה | |
| הרב חגי איזירר | 2002[11] | 2011 | הגיע לגיל פרישה | |
| הרב מנחם חשאי | 2007[12] | 2010 | נפטר | |
| 1945 | הרב ציון בוארון | 2007 | 2015 | הגיע לגיל פרישה |
| 1946 | הרב ציון אלגרבלי | 2007 | 2016 | הגיע לגיל פרישה |
| 1939 | הרב בנימין בארי | 2008 | 2010 | הגיע לגיל פרישה |
| 1954 | הרב אליעזר איגרא | 2016[13] | מכהן | |
| 1949 | הרב יצחק אלמליח | 2016[14] | 2019 | הגיע לגיל פרישה |
| 1950[15] | הרב אליהו רפאל היישריק | 2016 | 2020 | הגיע לגיל פרישה |
| 1949 | הרב אהרון כץ | 2016 | 2019 | הגיע לגיל פרישה |
| 1955 | הרב מיכאל עמוס | 2016 | מכהן | |
| 1955 | הרב שלמה שפירא | 2016 | מכהן | |
| 1959 | הרב אברהם שינדלר | 2016 | מכהן | |
| 1960 | הרב מימון נהרי | 2016 | מכהן | |
| 1953 | הרב יעקב זמיר | 2016 | מכהן | |
| 1963 | הרב ציון לוז | 2016 | מכהן |
קישורים חיצוניים
ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.
הערות שוליים
- ^ זרח ורהפטיג, אוסף פסקי דין, באתר HebrewBooks
- ^ ביה"ד הרבני הגדול עבר למשכנו החדש בירושלים העתיקה, דבר, 15 באוגוסט 1967
- ^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
- ^ ר' יצחק מאיר בן מנחם (פצינר) ז"ל, מעריב (עיתון), 1 ביולי 1960 (מודעה)
- ^ נח זבולוני, ריב חדרים בבית הדין הרבני הגדול לערעורין, חרות, 9 במרץ 1965
- ^ 6.0 6.1 6.2 יהושע ביצור, רב מת"א מבקש צו בעניין מינויו לדיין בביה"ד הרבני הגדול, מעריב (עיתון), 10 בספטמבר 1970
- ^ בשנים 1970–1973 לא היה חבר בית הדין הגדול מאחר שהיה רב ראשי של תל אביב
- ^ ברוך מאירי, איש לא הזכיר את שמו של הרב בצרי בוועדה למינוי שופטים, מעריב (עיתון), 3 בדצמבר 1987
- ^ 9.0 9.1 9.2 מחר יושבעו ששה שופטים חדשים, מעריב (עיתון), 9 בדצמבר 1990
- ^ הושבעו 8 דיינים חדשים, ברקאי ו', 1990, עמוד 296
- ^ יהונתן ליס, הרב איזירר מונה לדיין בביה"ד הרבני הגדול, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2002
- ^ 3 דיינים חדשים בבית הדין הגדול, ערוץ 7, 27 באוגוסט 2007
- ^ שעות של דיונים - ודיין אחד מתוך שבעה: הרב אליעזר איגרא, 2 במאי 2016
- ^ יוחאי דנינו, אחרי שעות מורטות עצבים: מונו תשעה דיינים, 12 ביולי 2016, כל הזמן
- ^ לראשונה: דיין חסידי בבית הדין הגדול בירושלים