בית הדין הרבני הגדול
בית הדין הרבני הגדול הוא ערכאת הערעור של מערכת בתי הדין הרבניים בישראל. מושב בית הדין נמצא בירושלים. נשיא בית הדין הרבני הגדול הוא אחד מהרבנים הראשיים לישראל. כעת מכהן הרב דוד לאו כנשיא בית הדין.
בית הדין הגדול הוקם יחד עם הרבנות הראשית. בימי המנדט הבריטי בהרכב בית הדין ישב לפחות אחד מהרבנים הראשיים, פעמים רבות שניהם, ורבנים נוספים מחברי מועצת הרבנות הראשית. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הוכללו בהרכבי בית הדין הרבנים: משולם ראטה, יעקב עדס, יעקב קלמס, אליהו מרדכי וולקובסקי, יוסף הלוי וחזקיה שבתי[1]. בשנת 1955 נחקק חוק בתי הדין הרבניים ובו נקבע שבבית הדין הרבני הגדול ישבו דיינים המתמנים על ידי הוועדה לבחירת דיינים וכן הרבנים הראשיים. בראשית ימי המדינה היו בבית הדין שני הרכבים שכללו שני דיינים ואחד מהרבנים הראשיים. כיום ישנם בבית הדין תקנים לעשרה דיינים. שני הרבנים הראשיים יושבים בחלק מן ההרכבים.
משנת תשי"ח (1958) שכן בית הדין בהיכל שלמה, ברחוב המלך ג'ורג'. באוגוסט 1967 עבר בית הדין הגדול לעיר העתיקה[2]. בשנת תשנ"ה (1995) חזר למערב העיר, לרחוב כורש פינת שלומציון המלכה. מאמצע שנות ה-2000 חזר לרחוב המלך ג'ורג', ושכן (עם בית הדין הרבני בירושלים) בבית פרומין (הכנסת הישנה). בשנת 2015 עבר לבית הרבנות הראשית לישראל ברחוב אהליאב.
החלטות של בית הדין הרבני הגדול אינן ניתנות לערעור וככלל אף בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ממעט להתערב בהחלטות ופסקי דין של בית הדין הרבני הגדול, בג"ץ דוחה את מרבית העתירות שמוגשות לפתחו נגד בית הדין הרבני הגדול, ובשורה ארוכה של פסקי דין הבהיר בג"ץ כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני, יחד עם זאת, בג"ץ יכול לתת צו בירור לבית הדין הרבני הגדול ובמקרים חריגים אף לבטל את החלטת בית הדין הגדול, זאת במקרים בהם לטעמו "מתעוררת שאלה של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק הנוגעות לבית הדין הדתי או בעניינים בהם נדרש סעד מן הצדק ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר".
דייני בית הדין הרבני הגדול
הרשימה אינה כוללת רבנים ראשיים, המכהנים בבית הדין מתוקף תפקידם.
| שנת לידה | שם | תחילת כהונה בבית הדין הגדול | סיום כהונתו | סיבת סיום |
|---|---|---|---|---|
| 1873 | צבי פסח פרנק | 1948 | ||
| 1885 | שמואל ברוט | 1950 | 1964 | נפטר |
| 1889 | עובדיה הדאיה | 1948 | 1965 | יציאה לגמלאות |
| 1910 | יוסף שלום אלישיב | 1956[3] | 1972 | התפטר בעקבות פסק דין האח והאחות |
| 1898 | יצחק מאיר בן-מנחם | 1956 | 1960[4] | נפטר |
| 1920 | בצלאל ז'ולטי | 1956 | ||
| 1898 | יעקב עדס | 1956 | 1963 | נפטר |
| 1909 | אליעזר גולדשמידט | 1965[5] | 1979 | |
| 1909 | שאול ישראלי | 1965 | 1980 | הגיע לגיל פרישה |
| 1896 | סלמן חוגי עבודי | 1965 | 1970 | פרש לגמלאות[6] |
| 1920 | עובדיה יוסף | 1965 | 1986 | התפטר בגלל מעורבותו במפלגת ש"ס[7] |
| 1917 | יוסף קאפח | 1970[6] | 1987 | הגיע לגיל פרישה |
| 1929 | מרדכי אליהו | 1970[6] | 1999 | הגיע לגיל פרישה |
| 1911 | אברהם אלקנה כהנא שפירא | 1973 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1920 | שלום מזרחי | 1973 | ||
| 1913 | רפאל עבו | 1981 | 1983 | נפטר |
| 1922 | יצחק קוליץ | 1981 | 1987 | פרש לגמלאות |
| 1915 | אליעזר יהודה ולדנברג | 1981 | 1985 | הגיע לגיל פרישה |
| 1928 | אליעזר שפירא | 1981 | 1988 | נפטר |
| 1917 | יוסף כהן | 1988[8] | 1988 | הגיע לגיל פרישה |
| 1919 | יצחק חזן | 1988 | 1990 | הגיע לגיל פרישה |
| 1922 | יוסף שרביט | 1990[9] | 1992 | הגיע לגיל פרישה |
| יוסף נדב | 1990[9] | 2002 | הגיע לגיל פרישה | |
| אריה הורוביץ | 1990[9] | 1997 | הגיע לגיל פרישה | |
| משה טופיק | 1989[10] | 2007 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1938 | שלמה דיכובסקי | 1989 | 2008 | הגיע לגיל פרישה |
| שלמה בן שמעון | 1992 | 2007 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1930 | חיים גדליה צימבליסט | 1997 | 2000 | הגיע לגיל פרישה |
| 1941 | אברהם שרמן | 1998 | 2011 | הגיע לגיל פרישה |
| 1932 | זלמן נחמיה גולדברג | 1998 | 2002 | הגיע לגיל פרישה |
| עזרא בר שלום | 1998 | 2011 | הגיע לגיל פרישה | |
| 1941 | חגי איזירר | 2002[11] | 2011 | הגיע לגיל פרישה |
| 1941 | מנחם חשאי | 2007[12] | 2010 | נפטר |
| 1945 | ציון בוארון | 2007 | 2015 | הגיע לגיל פרישה |
| 1946 | ציון אלגרבלי | 2007 | 2016 | הגיע לגיל פרישה |
| 1939 | בנימין בארי | 2008 | 2010 | הגיע לגיל פרישה |
| 1954 | אליעזר איגרא | 2016[13] | מכהן | |
| 1949 | יצחק אלמליח | 2016[14] | 2019 | הגיע לגיל פרישה |
| 1950[15] | אליהו היישריק | 2016 | 2020 | הגיע לגיל פרישה |
| 1949 | אהרון כץ | 2016 | 2019 | הגיע לגיל פרישה |
| 1955 | מיכאל עמוס | 2016 | מכהן | |
| 1955 | שלמה שפירא | 2016 | מכהן | |
| 1959 | אברהם שינדלר | 2016 | מכהן | |
| 1960 | מימון נהרי | 2016 | מכהן | |
| 1953 | יעקב זמיר | 2016 | מכהן | |
| 1963 | ציון לוז | 2016 | מכהן |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ זרח ורהפטיג, אוסף פסקי דין, באתר HebrewBooks
- ^ ביה"ד הרבני הגדול עבר למשכנו החדש בירושלים העתיקה, דבר, 15 באוגוסט 1967
- ^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
- ^ ר' יצחק מאיר בן מנחם (פצינר) ז"ל, מעריב, 1 ביולי 1960
- ^ נח זבולוני, ריב חדרים בבית הדין הרבני הגדול לערעורין, חרות, 9 במרץ 1965
- ^ 6.0 6.1 6.2 יהושע ביצור, רב מת"א מבקש צו בעניין מינויו לדיין בביה"ד הרבני הגדול, מעריב, 10 בספטמבר 1970
- ^ בשנים 1970–1973 לא היה חבר בית הדין הגדול מאחר שהיה רב ראשי של תל אביב
- ^ ברוך מאירי, איש לא הזכיר את שמו של הרב בצרי בוועדה למינוי שופטים, מעריב, 3 בדצמבר 1987
- ^ 9.0 9.1 9.2 מחר יושבעו ששה שופטים חדשים, מעריב, 9 בדצמבר 1990
- ^ הושבעו 8 דיינים חדשים, ברקאי ו', 1990, עמוד 296
- ^ יהונתן ליס, הרב איזירר מונה לדיין בביה"ד הרבני הגדול, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2002
- ^ 3 דיינים חדשים בבית הדין הגדול, ערוץ 7, 27 באוגוסט 2007
- ^ שעות של דיונים - ודיין אחד מתוך שבעה: הרב אליעזר איגרא, 2 במאי 2016
- ^ יוחאי דנינו, אחרי שעות מורטות עצבים: מונו תשעה דיינים, 12 ביולי 2016, כל הזמן
- ^ לראשונה: דיין חסידי בבית הדין הגדול בירושלים
.png){kind=small}
