הדיוויזיה השביעית (סוריה)
| סמל הדיוויזיות הרגליות בצבא הסורי | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
|
| סוג | אוגדה ממוכנת |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1968[2]–2024 (כ־56 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת יום הכיפורים מלחמת האזרחים בסוריה |
| פיקוד | |
| יחידת אם | הקורפוס הראשון |
| מפקדים |
סבאח אל-אתאסי (מלחמת ההתשה)[1] עומאר אברש (מלחמת יום הכיפורים) עלי חביב מחמוד |
הדיוויזיה הממוכנת השביעית הייתה דיוויזיה ממוכנת בצבא הסורי, שהשתייכה לקורפוס הראשון.
מלחמת יום הכיפורים
במהלך מלחמת יום הכיפורים, הוצבה הדיוויזיה, תחת פיקודו של עומאר אברש, בגזרה הצפונית של רמת הגולן, בין החרמון לקוניטרה. בשלבי הפתיחה של המלחמה, היא השתתפה במספר התקפות על כוחות חטיבה 7, שהגנה על הגזרה, ונטלה חלק בקרב עמק הבכא. ב-1973 עדיין הייתה הדיוויזיה דיוויזיית חי"ר, וכללה את חטיבת החי"ר 85, חטיבת החי"ר 68, החטיבה הממוכנת 121, אגד ארטילרי 70, חטיבת שריון עצמאית 78 (מסופחת לדיוויזיה), הכוח מרוקאי, וכן גדוד קומנדו 183.[3] מצבת הכוחות של הדיוויזיה כללה כ-10,000 חיילים, 200 טנקים, 78 תותחים וכ-78 כלי נ"מ. בשלבים המאוחרים של המלחמה, סופחו גם חטיבת השריון 81 (מהדיוויזיה השלישית) והחטיבה הממוכנת המרוקאית ה-1 לשורות הדיוויזיה ולחמו במסגרתה.[4]
מלחמת האזרחים הסורית
בשנותיה האחרונות, הייתה הדיוויזיה תחת פיקוד הקורפוס הראשון, אשר שכן באזור דמשק. הדיוויזיה עצמה ישבה בבסיס הממוקם כ-15 ק"מ מהגבול הישראלי, בין רמת הגולן לדמשק, היא הייתה הדיוויזיה הממוקמת הכי קרוב לגבול לאורך כביש 7 שהוא הנתיב הכי מהיר לדמשק. משום כך, הדיוויזיה השביעית הייתה הקדמית מבין דיוויזיות הקורפוס הראשון להגנה על קו הגבול עם ישראל.
לפי ההערכות שונות, הדיוויזיה הורכבה בשנותיה האחרונות מארבע חטיבות; החטיבה הממוכנת ה-58, החטיבה הממוכנת ה-68, החטיבה המשוריינת ה-78, החטיבה הממוכנת ה-121 ורגימנט ארטילריה.[5]
הערות שוליים
- ↑ מלובני, 2014, עמ' 295.
- ↑ פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה: צבא סוריה - עלילותיו ומלחמותיו - מבט מדמשק, תל אביב: המכון לחקר מלחמות ישראל, 2014, עמ' 280.
- ↑ [1], עמ' 94
- ↑ ד' אשר, סיפורה של מפה, מערכות 366, אוקטובר 1999
- ↑ Joseph Holliday, The Syrian Army: Doctorinal Order of Battle, US:Institute for the study of war, 2013
הדיוויזיה השביעית (סוריה)41902192Q4644078
