רב הונא מרי בר מר זוטרא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רב הונא מרי בר מר זוטרא
השתייכות הדור השמיני לאמוראים
פטירה י"ח בטבת ד'ר"ל
תחומי עיסוק ראש הגולה
בני דורו רב משרשיא בר פקוד רב אמימר בר מר ינוקא

רב הונא מרי בר מר זוטרא היה ראש הגולה בדור השמיני לאמוראי בבל, היה מנכבדי הקהילה היהודית בדורו, קרוב לסיומה של תקופת האמוראים, בזמן שצרות רבות פקדו את יהודי בבל. נאסר ועימו שניים מנכבדי הקהילה היהודית, והוצא להורג בי"ח בטבת ד'ר"ל (7 בינואר 470) בימי מלך האימפריה הסאסאנית, פירוז הראשון.

ביוגרפיה

רב הונא מרי חי בבבל בדור השמיני של האמוראים, סמוך לסוף תקופת האמוראים (מקובל לחלק את תקופת האמוראים לשבעה או לשמונה דורות).

כנראה היה נכדו של ראש הגולה הקודם רב הונא בריה דרב נתן שהיה בזמנו של יזדגרד הראשון מלך האימפריה הסאסאנית, ונקרא על שם זקינו[1].

רב שרירא גאון באיגרתו המפורסמת מונה סדרה של ראשי גולה ששימשו בתפקיד בבבל. הוא מונה את שני הראשונים לאחר רב הונא בריה דרב נתן - את רב כהנא ואחיו רב הונא. מסתבר אם כן שבנו של רב הונא בריה דרב נתן היה מר זוטרא, שלא כיהן כראש הגולה, ושני בניו רב כהנא ורב הונא שימשו בזה אחר זה, ולאחר הריגת רב הונא - מונה הונא מר בר רב כהנא, אביו של מר זוטרא, ראש הגולה.

ייתכן שהוא זה אשר דן בהלכות בהלכות קניינים עם רבינא האחרון[2].

מאסרו והוצאתו להורג

בתקופת האמוראים הייתה בבל נתונה לשלטון האימפריה הסאסאנית, והיחס ליהודים התאפיין בעליות וירידות. בזמנו של רב אשי נהנו היהודים מתקופת שיא ביחס של השלטון אליהם. ראש הגולה - רב הונא בר נתן – היה ממקורביו של המלך יזדגרד הראשון, וגם ראש ישיבת סורא, רב אשי, היה מבאי ביתו. אחרי תקופת השיא חלה הידרדרות הדרגתית במעמדם של היהודים בבבל, עד שבתקופת כהונתם של מר בר רב אשי ורב סמא בריה דרבא בראשות ישיבות סורא ופומבדיתא - גזר המלך יזדגרד השני, גזירות כנגד שומרי השבת. הגזירה התבטלה בעקבות מותו הפתאומי של יזדגרד.

במקומו החל לכהן פירוז הראשון, שנודע בפי היהודים בכינויו "פירוז רשיעא" (=הרשע), בשל מעלליו כלפיהם. בשנת ד'ר"ל (470) נאסרו שלושה מנכבדי הקהל, ראש הגולה רב הונא מרי בר מר זוטרא, רב משרשיא בר פקוד ורב אמימר בר מר ינוקא, כמתואר באיגרת רב שרירא גאון: ”ובימיו של רב סמא הזה, בטבת בשנת תשפ"א (למניין שטרות), נאסרו רבנו אמימר בר מר ינוקא והונא מר בר מר זוטרא ריש גלותא ומשרשיה בר פקוד. ובשמונה עשר יום בטבת (לגרסה אחרת – ט"ו בטבת) נהרגו הונא בר מר זוטרא נשיא (ראש הגולה) ומשרשיא, ובאדר של שנה זו נהרג רבנו אמימר בר מר ינקא”.

שנים מספר לאחר הוצאתם להורג של נכבדי הקהל נסגרו בתי הכנסת ובתי המדרש בבבל, וילדי היהודים נלקחו בידי האמגושים, כמרי דת הזורואסטריות, לחינוכם לעבודה זרה זו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב אהרן היימן בספרו תולדות תנאים ואמוראים בערכו של רב הונא בריה דרב נתן.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פ"ו עמוד א'.