רב אשי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רב אשי
השתייכות ישיבת סורא - הדור השישי לאמוראי בבל
רבותיו רב כהנא מפום נהרא, אמימר
תלמידיו רפרם (אמורא בדור השביעי)
בני דורו רבינא, רב אידי בר אבין (השני), רפרם (אמורא בדור השישי)
הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון
עבודה המציגה את רב אשי מלמד בישיבת סורא לצידו המתורגמן

רב אַשִּי (ד'קי"ב - ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים וגדול הדור[1] של אמוראי בבל בדור השישי, פעל עד אמצע שנות ה-ד'ק'. היה מעורכי התלמוד הבבלי[2], ועמד בראש ישיבת סורא במשך קרוב ל-60 שנה[3].

חייו

רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת התלמוד הבבלי יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. היה עשיר מופלג עד כדי שציינה הגמרא כי ”מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד”[4]. בגמרא מסופר גם על עסקה בה מכר יער שהיה בבעלותו[5]. השפעתו הייתה רחבה, וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, היה כפוף אליו.

רב אשי הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את בית הכנסת והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.

לפני מותו נגלה אליו מלאך המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו". ביום השלושים בא אליו מלאך המוות שוב. שאל אותו רב אשי: להיכן הינך ממהר? אמר לו מלאך המוות: כבר הגיע זמנו של בר נתן למלוך ולהתמנות לראשות ישיבת פומבדיתא, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה[6].

על פי מסורת יהודית, שמקורה בימי הביניים[דרוש מקור], נמצא קברו של רב אשי בהר שנאן אשר בגבול ישראל- לבנון. במקום קבורים גם האמוראים רב פפא ובניו.

לרב אשי מיוחס גם חיבור ספר בשם "ספר הנקוד הגדול" על כללי הניקוד והדקדוק[7]. ויש המפקפקים שיתכן שהכוונה לספר הניקוד הגדול של רבי אהרן הנשיא מבבל.[8]

משפחתו

רב אשי היה חתנו של רמי בר אבא[9]. בנו וממשיך דרכו היה מר בר רב אשי, שנהג לחתום בכינוי טביומי. בן נוסף היה לו ושמו רב סמא בריה דרב אשי[10]. לפי רש"י נפטר רב סמא בחיי אביו והשאיר יתמי. אך יש חולקים וסוברים שרב סמא נפטר לאחר פטירת אביו. לרב אשי הייתה גם בת (עליה מסופר שהיו לה כאבים במעיים, ורבין דמן נרש ריפא אותה באמצעות אחת מהרפואות התלמודיות המוזכרות במסכת גיטין)[11]. בת זו נישאה רק לאחר פטירת אביה ורבינא גבה לצורך הוצאות נישואיה חלק מכספי הירושה שירשו אחיה מר בר רב אשי והיתומים בני רב סמא.

הגיית שמו של רב אשי

קיימות שתי מסורות בהגיית שמו של רב אשי (האות שי"ן בשם). יש שקוראים בחיריק (שִ), ויש הקוראים בצירה (שֵ). בפירוש הרב יוסף קאפח לאיגרת תימן העיר על פי דברי הרמב"ם שכתב את הפתיחה לאגרתו בחרוזים, ובאחד החרוזים סיים ב"משה" ובחרוז שלאחריו ב"רב אשי", כעדות קדומה למסורת הספרדית (וכמוה התימנית) ההוגה את שמו בצירה (שבהגייה הספרדית, שבה הגה הרמב"ם, מתחרז עם מֹשֶׁה) ולא בחיריק.[12]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0