הכתובות הדו-לשוניות מטמסוס
_01.jpg)
הכתובות הדו־לשוניות מטמסוס הן צמד כתובות פיניקיות־יווניות (בכתב קיפרי הברתי (אנ')) על כני אבן שנמצאו במתחם מקודש לרשף־אפולון בטמסוס (היא תמש בפיניקית) שבקפריסין. הן מתוארכות למחצית הראשונה של המאה ה־4 לפנה"ס.
הכתובות נמצאו בקרבת מזבח הבערה בטמנוס (אנ') של האלים המקבילים רשף־אפולון ליד האתר טמסוס, משני צדדיו השונים.[1] שתי הכתובות מקדישות "סמל" לאליל הטמנוס רשף־אפולון, עם אפיתטים מקבילים בשתי השפות.[2] בכתובות הפיניקיות נזכר תאריך ומניין שנים לפי שנות מלכות מלכיתן מלך כתי (כתיון) ואדיל (אידליון), כאשר בכתובות היווניות לא מוזכר תאריך כלל. השנים 17 ו־30 למלכות מלכיתן מקבילות בקירוב לשנים 375 ו־362 לפנה"ס בהתאמה.[2] הכתובות הפיניקיות מסתיימות בנוסחה הנפוצה בכתובות נדר פיניקיות, והכתובות היווניות מסתיימות בנוסחת מזל (לטיכה) הנפוצה בכתובות יווניות שונות.[3]
כתובת מנחם
_01.jpg)
.jpg)
כתובת מנחם חקוקה על כן שיש מיובא, המיועדת לפסל שיוצב מעליה.[4] הכתובת, המסומנת כ־KAI 41 ו־RÉS 1212, היא הקדשת פסל ל"רשף אליית"־"אפולון אֶלֶיטַס":
סמל אז אש יתן ויטנ
א . מנחם . בן בנחדש בן מנ
חם בן ערק לאדני ל[רש]ף
אליית בירח אתנם בשנת
שלשים 𐤘𐤗 למלך מלכיתן . מלך
כתי ואדיל . כ שמע קל . יברך
𐠰𐠙𐠯𐠥𐠀𐠭𐠚𐠰𐠝𐠰𐠝 . 𐠁𐠰𐠋𐠚
𐠊𐠩 . 𐠃𐠚𐠮𐠋𐠚 . 𐠔𐠙𐠩𐠩
𐠃𐠜𐠕𐠛𐠃𐠚 . 𐠰𐠂𐠯𐠃𐠂
𐠰𐠂𐠀𐠟𐠂𐠒𐠛 . 𐠰𐠂𐠁𐠐𐠂
𐠰𐠂 . 𐠂𐠱𐠊𐠂
פירוש הכתובת הקיפרית ליוונית ולעברית הוא:[5][6]
| אלפבית קיפרי הברתי | תעתיק לאותיות לטינית | המרה לאלפבית יווני[א] | תרגום לעברית |
|---|---|---|---|
| 𐠰𐠙𐠯𐠥𐠀𐠭𐠚𐠰𐠝𐠰𐠝 . 𐠁𐠰𐠋𐠚 |
to-na-ti-ri-a-ta-ne to-nu . e-to-ke-ne
|
τὸν ἀ(ν)δριά(ν)ταν τό(ν)νυ ἔδοϰεν
|
זה הפסל אשר נתן |
| 𐠊𐠩 . 𐠃𐠚𐠮𐠋𐠚 . 𐠔𐠙𐠩𐠩 |
ka-se . o-ne-te-ke-ne . ma-na-se-se
|
ϰὰς ὁνέϑεϰεν Μανασες
|
והקדיש מנסס |
| 𐠃𐠜𐠕𐠛𐠃𐠚 . 𐠰𐠂𐠯𐠃𐠂 |
o no-me-ni-o-ne . to-i ti-o-i
|
ὁ Νομενίον τοι ϑιοι
|
בן נומניוס, לאל |
| 𐠰𐠂𐠀𐠟𐠂𐠒𐠛 . 𐠰𐠂𐠁𐠐𐠂 |
to-i a-pe-i-lo-ni . to-i e-le-i-
|
τοι Ἀπείλονι τοι Ελεί-
|
לאפולון אלייטס |
| 𐠰𐠂 . 𐠂𐠱𐠊𐠂 |
ta-i . i tu-ka-i
|
ται ἰ(ν) τύχαι
|
למזל (טיכה). |
נחום סלושץ פרש את הכתובת הפיניקית כך: ”הסמל הזה אשר נתן והציב מנחם בן בן־חדש בן מנחם בן ערק לאדונו לרשף אליית בירח האיתנים בשנת שלושים 30 למלך מלכיתן מלך כתי ואדיל, כי שמע קולו, יברך”.[7] השם היווני Μανασες (או Mnāsēs) הוא חיקוי לשם הפיניקי מנחם,[7] והעתקת הח' כ־σ נובעת מהנטייה להגות לעיתים σ כ־ה' (העיצור הקרוב ביותר ביוונית ל־ח') בניב היווני הקפריסאי (מקרה דומה ניתן למצוא בכתובת עבדססם, בה σ יוונית מועתקת ל־ה' פיניקית).[8] והשם Νομενίος הוא תרגום של השם הפיניקי "בן־חדש", בן החודש, או תחילת החודש,[9] ומופיע כך בפיניקית ויוונית גם בכתובת בן־חדש מאתונה. "בן ערק" הוא המוצא הגאוגרפי,[7] אולי ערקה.[5] האפיתטים המקבילים בשתי השפות לשם האליל רשף/אפולון הם "אליית" בפיניקית ו־Ελείται או Ελεϝίται[ב] ביוונית, ומשמעותו ביוונית כנראה "זה מביצת העשב".[5] החודש "ירח אתנם" הוא "ירח האיתנים" שמוכר גם במקרא, ומופיע בהקשר של תיאור בניית המקדש, תיאור שופע במונחים פיניקיים בעקבות השפעות בנאי המקדש הפיניקים על כתיבתו.[10]
כתובת עבדססם
.jpg)
.jpg)
כתובת עבדססם חקוקה על כן אבן גיר.[11] הכתובת, המסומנת כ־RÉS 1213, היא הקדשת פסל נדור ל"רשף אלהיתס"־"אפולון אַלַסִיוֹטַס":
בימם 𐤗 𐤛 𐤛 לירח פעלת בש[נ]
ת 𐤗 𐤛 𐤛 𐤖 למלך מלכי[תן מלך כ]
תי ואדיל סמל אז אש יתן עב
דססם בן [...] לאדני לרשף א
להיתס הנדר אש נדר כ שמע
קל יברך
𐠀𐠯𐠥𐠀𐠩 . 𐠠𐠝𐠰 . 𐠁𐠰
𐠋𐠚 . 𐠀𐠞𐠨𐠫𐠗𐠩 . 𐠃𐠨
𐠔𐠵𐠩 . 𐠰𐠂𐠀𐠡𐠒𐠛𐠰𐠂
𐠀𐠏𐠪𐠃𐠭𐠂 . 𐠂𐠱𐠊𐠂
פירוש הכתובת הקיפרית ליוונית ולעברית הוא:[5][12]
| אלפבית קיפרי הברתי | תעתיק לאותיות לטינית | המרה לאלפבית יווני | תרגום לעברית |
|---|---|---|---|
| 𐠀𐠯𐠥𐠀𐠩 . 𐠠𐠝𐠰 . 𐠁𐠰 |
a-ti-ri-a-se . o-nu-to-ne-to-
|
Ἀ(ν)δριὰς ὄνυ, τὸν ἔδω-
|
זה הפסל אשר נתן |
| 𐠋𐠚 . 𐠀𐠞𐠨𐠫𐠗𐠩 . 𐠃𐠨 |
ke-ne . a-pa-sa-so-mo-se . o-sa-
|
κεν Αψασωμος ὁ Σα-
|
אפססום (עבדססם) בן סַמַווֹס |
| 𐠔𐠵𐠩 . 𐠰𐠂𐠀𐠡𐠒𐠛𐠰𐠂 |
ma-wo-se . to-i-a-[po-lo-]-ni-to-i
|
μᾶϝος τῶι Ἀ[πόλ(λ)ω]νι τῶι
|
לא[פולו]ן |
| 𐠀𐠏𐠪𐠃𐠭𐠂 . 𐠂𐠱𐠊𐠂 |
a-la-si-o-ta-i . i-tu-ka-i
|
Ἀλασιώται ἰ(ν) τύχαι
|
אַלַסיוֹטַס, למזל (טיכה). |
"פעלת" הוא שם חודש פיניקי.[13] השם "עבדססם" מבוסס על המרכיב התיאופורי "ססם" הנפוץ במיוחד בקפריסין;[14][15] החלק "בדס" מתוך השם הצטמצם בתעתיק ליוונית ל"בס", בניגוד למקרים אחרים באלפבית קיפרי הברתי בהם השתמר זכר לעיצור ד'.[16] שם האב, sa-ma-wo-se, לא השתמר בפיניקית; אגטמייר פרש את הכיתוב היווני כ־Samâs,[5] ואמדסי־גוזו (אנ') וזמורה (אנ') משערים שהשם היה אולי שם מקוצר עם הרכיב "שמע־" או "שמ־"[17]; שמות מקוצרים בפיניקית מכילים א' במקום הרכיב התיאופורי, ולכן לפי השערתם מדובר בשם "שמעא" או "שמא".[12]
קיים קוצנזוס לפרש את "אפולון אלסיוטס" כ"אפולון האלשי", אפולון של אלשיה (קפריסין).[18] סיווג אתני או גאוגרפי ספציפי של אל ידוע מאוד מהעולם הפיניקי, אולם הוא מופיע כשיוך ולא כתואר (למשל "בעל צור" ולא "בעל הצורי") בניגוד ל"אלסיוטס", שהוא תואר.[18] בנוסף, ייתכן מאוד שאף שהתואר "אלסיוטס" מקורו בשם אלשיה, מקדיש הפסל כבר לא הבין את משמעות התואר כ"אפולו הקפריסאי".[18] המקבילה הפיניקית "אלהיתס" לא מבוססת ישירות על השם הלבנטיני "אלשיה", אלא היא העתקה מדויקת (בכתיב חסר לחלוטים) לתואר היווני כולל הסיומת ס' והיחלשות העיצור השורק (ה־ש' הפיניקי המקורי שהפך ל־ס' ביוונית) מ־σ ל־ה' (בהתאם למבטא היוונית הקפריסאי – ביוונית קפריסאית נהגה השם כ"אַלַהִיוֹטַס"[8]); זאת אף שהשם "אלשי" לאי קפריסין ידוע בפיניקית אף מסוף המאה ה־4 לפנה"ס.[18]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- base (BM 125321, כתובת מנחם), באתר המוזיאון הבריטי
- base (BM 125322, כתובת עבדססם), באתר המוזיאון הבריטי
הערות שוליים
- ^ Philippe Berger, La seconde inscription bilingue de Tamassus, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 31, 1887, עמ' 187 doi: 10.3406/crai.1887.69318;
לתוכנית הטמנוס ומיקום מציאת הכתובות בתוכו, ראו:
Julius Euting, Zwei bilingue Inschriften aus Tamassos, Sitzungsberichte der Königlich Preussischen Akademie der Wissenschaften zu Berlin, 1887, עמ' 115 - ^ 2.0 2.1 M. G. Amadasi Guzzo, J. A. Zamora, The Phoenician Name of Cyprus: New Evidence from Early Hellenistic Times, Journal of Semitic Studies 63, 2018, עמ' 82 doi: 10.1093/jss/fgx037
- ^ Markus Egetmeyer, כרך 2: Répertoire des inscriptions en syllabaire chypro-grec, Le dialecte grec ancien de Chypre, De Gruyter, 2010, מסת"ב 978-3-11-021752-0. (בצרפתית)
- ^ base (BM 125321, כתובת מנחם), באתר המוזיאון הבריטי
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 Markus Egetmeyer, כרך 2: Répertoire des inscriptions en syllabaire chypro-grec, Salamine–Provenance indéterminée, Le dialecte grec ancien de Chypre, De Gruyter, 2010, עמ' 813, מסת"ב 978-3-11-021752-0. (בצרפתית)
- ^ KAI 41
- ^ 7.0 7.1 7.2 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 113
- ^ 8.0 8.1 Markus Egetmeyer, כרך 1: Grammaire, Consonnes, Le dialecte grec ancien de Chypre, De Gruyter, 2010, עמ' 168 (פסקה §182), מסת"ב 978-3-11-021752-0. (בצרפתית)
- ^ Markus Egetmeyer, כרך 1: Grammaire, Formation des anthroponymes, Le dialecte grec ancien de Chypre, De Gruyter, 2010, עמ' 382 (פסקה §459), מסת"ב 978-3-11-021752-0. (בצרפתית)
- ^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 142
- ^ base (BM 125322, כתובת עבדססם), באתר המוזיאון הבריטי
- ^ 12.0 12.1 M. G. Amadasi Guzzo, J. A. Zamora, The Phoenician Name of Cyprus: New Evidence from Early Hellenistic Times, Journal of Semitic Studies 63, 2018, עמ' 81–82 doi: 10.1093/jss/fgx037
- ^ שם חודש זה מופיע גם ב־KAI 37B, 43, ו־112
- ^ למשל KAI 35 מכתיון, KAI 40 (כתובות מקדש אידליון) מאידליון, וכתובת קבורת עבדמלקרת הכתי ברודוס
- ^ P. M. Fraser, Greek-Phoenician Bilingual Inscriptions from Rhodes, The Annual of the British School at Athens 65, 1970, עמ' 32
- ^ Markus Egetmeyer, כרך 1: Grammaire, Formation des anthroponymes, Le dialecte grec ancien de Chypre, De Gruyter, 2010, עמ' 381 (פסקה §458), מסת"ב 978-3-11-021752-0. (בצרפתית)
- ^ כמו בשם "שמואל", שמואב, שומו-ל-אל, ועוד רבים; ראו François Thureau-Dangin, Un comptoir de laine pourpre à Ugarit, d'après une tablette de Ras-Shamra, Syria. Archéologie, Art et histoire 15, 1934, עמ' 142 doi: 10.3406/syria.1934.3738, JSTOR 4195826
- ^ 18.0 18.1 18.2 18.3 M. G. Amadasi Guzzo, J. A. Zamora, The Phoenician Name of Cyprus: New Evidence from Early Hellenistic Times, Journal of Semitic Studies 63, 2018, עמ' 82–83 doi: 10.1093/jss/fgx037
ביאורים
- ^ בתעתיקים מאלפבית קיפרי הברתי לאלפבית יווני יש דיאקריטיות שאין באלפבית הרגיל. בכתובת מנחם, האותיות שיש לתעתק עם מקרון (אנ') הן: האומיקרון ב־ἔδοϰεν, האפסילון השני ב־ὁνέϑεϰεν, שני האומיקרונים והאפסילון ב־Νομενίον והאומיקרון ב־Ἀπείλονι; האותיות שיש לתעתק מקרון וגג הן: האפסילון ב־Μανασες, האומיקרון בכל החזרות של המילה τοι, והאומיקרון במילה ϑιοι.
- ^ KAI קראו ί במקום ϝί, אך אגטמייר (עמ' 282 ו־813) טען שעל אף הדמיון בסימנים, בכתובת מנחם שני הסימנים נפרדים פלאוגרפית, ומדובר ב־ϝί; זאת על אף שהגרסה הפיניקית "אליית" ללא ו' נוטה לכיוון Ελείται. המקור הוא כנראה Έλος+ita. מדובר ב־ϝ לא אטימולוגית, אך יש לכך דוגמות נוספות ביוונית קפרסאית. ייתכן שמדובר בשם מקומי המכוון לאזור טמסוס, אך ייתכן שמדובר באפיתט מיובא מהפלופונסוס, במיוחד מהלוס (אנ') שבלקוניה, דבר שעשוי להעיד על מקור חלק מאוכלוסיית טמסוס.
