כתובות פיניקיות-יווניות מרודוס
הכתובות הפיניקיות־יווניות מרודוס הן שלוש כתובות דו־לשוניות פיניקיות־יווניות שהתגלו באי רודוס.
רקע
הפיניקים היו עם ימי, והקימו מושבות רבות ברחבי הים התיכון. בתקופה ההלניסטית, באי רודוס הייתה אוכלוסייה לא־יוונית גדולה, אך כתובות דו־לשוניות לא היו נפוצות בה; בכל זאת, כתובות דו־לשוניות פיניקיות יווניות נמצאו באי, כמו במקומות אחרים מסביב לים התיכון, למשל קפריסין,[1] מלטה,[2] האי קוס, אתונה,[3] מילטוס ועוד.[4] רודוס הייתה מושבה פיניקית מרכזית לתקופות ארוכות, בתור השער המזרחי ליוון.[5] מהכתובות עולה כי הפיניקים ביוון לא התייוונו לחלוטין, ושמרו על המורשת הילידית שלהם, כפי שגם עולה מהכתובות הפיניקיות-יווניות האתונאיות.[6]
הכתובות
כתובת עבדמלקרת
לוחית שיש אפור־כהה, שלמה מכל צדדיה, נמצאה ב־1968 בנקרופוליס המזרחי ליד כנסיית פנגיה פנרומנה, אחד הנקרופוליסים המרכזיים באי.[4] לפי מקום הימצאה ותוכנה היא ללא ספק כתובת קבורה.[4] כיום במוזיאון רודוס, ממוספרת ΠΒΕ 1233.[4]
ΗΡΑΚΛΕΙΔΕΣ
ΚΙΤΙΕΥΣ
לעבדמלקרת בן עבדססם בן תגנץ
לפי צורת האותיות, הכתובת מתוארכת ל־200 לפנה"ס או מעט מאוחר יותר.[4] בכתובת ניכר קיצורה של הגרסה היוונית לעומת הפירוט בגרסה הפיניקית, דבר המאפיין כתובות קבורה וכתובות נדר שמיות־יווניות.[7] הכתובת היוונית מצביעה על מוצאו הכתי של הנפטר. ההקבלה בין השמות עבדמלקרת והראלידס מבטאת את ההקבלה בין האלילים מלקרת והרקלס.[4] השם "עבדססם" נובע מסיומת תיאופורית ידועה מהעולם הפיניקי, בפרט מקפריסין,[8] וקיימת ביוונית כ־Σεσμᾶς או Σεσμαῖος.[4] השם "תגנץ" נמצא גם בכתובת בנחדש מאתונה מהמאה ה-4 לפנה"ס, גם הוא ממוצא כתי: ”לבנחדש בן עבדמלקרת בן עבדשמש בן תגנץ אש כתי” (KAI 55).[7]
כתובת בעלמלך
לבנת שיש לבן גרגירי, שבורה מלמעלה ולמטה, נמצאה בדצמבר 1914 (או מעט לאחר מכן ב־1915) מדרום למונטה סמית' (אזור האקרופוליס של רודוס (אנ')), כיום בחצר הפנימית של מוזיאון רודוס.[7] הכתובת עצמה ידועה בסימון KAI 44.
[...]Σ ΜΥΛ[...]
ΡΙΟΝ[...]
בעלמלך בן מלכיתן
מקם אלם מתרח עשתרני בן ח[...]
האותיות היווניות מצביעות על התקופה ההלניסטית, אולי סוף המאה ה-3 לפנה"ס או תחילת המאה ה־2 לפנה"ס, והאותיות הפיניקיות תואמות תארוך זה.[7] בכתובת היוונית, בשורה הראשונה ששרדה האופסילון והלמדה פגומות ביותר; היו שזיהו גם יוטא במרווח אות אחת מהלמדא.[7] בשורה השנייה ששרדה הנו היא ללא ספק סוף השורה.[9] בכתובת הפיניקית, הח' בסוף השורה השנייה פגומה ביותר, ולא כל המפרשים זיהוי אותה.[7]
לכתובת היוונית כמה השלמות אפשריות: היו שפירשו את השורה הראשונה [...θεοῖ]ς Μυλ[αντίος...][10] לפי הקבלה בין עשתרת ("עשתרני") לבין מוליסו (אנ') האשורית (Μύλιττα ביוונית)[11] וכן לפי הקבלות מכתבי הסיכיוס (אנ') וסטפנוס;[12] אחרים, לפי הקבלות בין "רשף מכל" ל־Ἀπόλλων Ἀμυκλαῖος בכתובות מקדש אידליון, השלימו [Ἀπόλλώνιο]ς Μυλ[ίττηι] או [Αβδιμιλκο]ς Μυλ[ίττηι], או לפי כתובות דו־לשוניות נדירות שבהן השושלת מפורטת גם בנוסח היווני, [Αβδιμιλκο]ς Μιλ[κιαθων].[13] השורה השנייה מושלמת [χαριστή]ριον.[9]
המונח הפיניקי "מקם אלם מתרח עשתרני" קשה מאוד לפירוש; היו שפרשו "מקם אלם" כ"מֵקִים אלילים" ואחרים פרשו "מקומו (עם) האלילים",[14] "מתרח עשתרני" הוא ביטוי קשה במיוחד, ואחד הפרושים הוא "מת רוח עשתרני", כלומר "האליל מות, רוחו אצל עשתרת";[15] והתואר נפוץ בעולם הפיניקי שמעבר לים.[16]
כתובת תרתא
שבר שיש לבן שהתאים לבסיס חפץ (אולי פסל), הקצוות הימני והתחתון שלמים, נמצא ב־1939 ליד מקדש אפולו הפיתי באקרופוליס של רודוס, כיום במוזיאון רודוס.[6] הכתובת הפיניקית ידועה בסימון KAI 45.
ΙΣ[...]
אש נדר תרת[א בן עבד?אש]
מן בן בעליתן בן [...]
מהכתובת היוונית שרדו רק הקצה התחתון של היוטא וכשני שלישים מהסיגמה. בכתובת הפיניקית, מהשם "תרת[א]" שרדו בבירור רק הת' הראשונה והר', והיו שקראוהו "תרר[ת]".[6] הכתובות הפיניקית היא כתובת נדר.
ראו גם
לקריאה נוספת
- G. Levi Della Vida, A Phoenician Fragment from Rhodes, Journal of the American Oriental Society 60, 1940, עמ' 260–264 doi: 10.2307/594013
- Amadeo Maiuri, Un'Iscrizione Greco-Fenicia A Rodi, Annuario della Scuola Archeologica di Atene e delle Missioni Italiane in Oriente 2, 1915 (1916), עמ' 267–269
הערות שוליים
- ^ למשל KAI 42 – כתובת ענת־אתנה
- ^ למשל KAI 47 – הקיפוסים של מלקרת
- ^ כתובות פיניקיות־יווניות אתונאיות
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 P. M. Fraser, Greek-Phoenician Bilingual Inscriptions from Rhodes, The Annual of the British School at Athens 65, 1970, עמ' 31
- ^ Giorgos Bourogiannis, The Phoenician presence in the Aegean during the Early Iron Age: Trade, settlement and cultural interaction, Rivista di Studi Fenici 46, 2018, עמ' 43–88
- ^ 6.0 6.1 6.2 P. M. Fraser, Greek-Phoenician Bilingual Inscriptions from Rhodes, The Annual of the British School at Athens 65, 1970, עמ' 35
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 P. M. Fraser, Greek-Phoenician Bilingual Inscriptions from Rhodes, The Annual of the British School at Athens 65, 1970, עמ' 32
- ^ KAI 35 מכתיון, KAI 40 (כתובות מקדש אידליון) מאידליון
- ^ 9.0 9.1 P. M. Fraser, Greek-Phoenician Bilingual Inscriptions from Rhodes, The Annual of the British School at Athens 65, 1970, עמ' 32; KAI 44
- ^ P. M. Fraser, Greek-Phoenician Bilingual Inscriptions from Rhodes, The Annual of the British School at Athens 65, 1970, עמ' 33, KAI 44
- ^ הרודוטוס, היסטוריות, 1.131 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית)
- ^ P. M. Fraser, Greek-Phoenician Bilingual Inscriptions from Rhodes, The Annual of the British School at Athens 65, 1970, עמ' 33–34; המחבר לא מבאר למי כוונתו בסופרים אלה.
- ^ P. M. Fraser, Greek-Phoenician Bilingual Inscriptions from Rhodes, The Annual of the British School at Athens 65, 1970, עמ' 34
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 150
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 197
- ^ RÉS 553, 554, CIS I 261, וכן בנחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 234 שם מובא גם התואר "עשתרני" לבד; "מקם אלם" לבד: CIS I 377, KAI 70 (הכתובת הפיניקית מאביניון), RÉS 13+236, 537, בספרו הנזכר של סלושץ עמ' 193 מובאת כתובת ”עלת מגן מקם אלם מלת”, בה "מלת" אולי משמעותה Μύλιττα האשורית; פעמים רבות בא התואר עם תארים נוספים, חילוניים ("שופט", "רב") או דתיים ("רב כהנים"), ובשושלות מיוחסות שונות.
