המועצה הלאומית העליונה להתנגדות באיראן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המועצה הלאומית העליונה להתנגדות באיראן
ملی ملی سلام ایران
מדינה איראן
מייסד אבולחסן בני-סדר
מנהיגים מריאם רג'אווי
תקופת הפעילות 20 ביולי 1981 – הווה (43 שנים)
אותיות NCRI

המועצה הלאומית העליונה להתנגדות באיראן (NCRI; בפרסית: ملی ملی سلام ایران) היא ארגון פוליטי איראני שבסיסו בצרפת ובאלבניה, שנוסד על ידי מסעוד רג'אווי (אנ') ואבולחסן בני-סדר.[1] הארגון הוא גוף פוליטי הקורא להפיל את משטר הרפובליקה האסלאמית של איראן, הוא מורכב מקבוצות איראניות שונות של מתנגדי משטר, כאשר המרכיב המרכזי בו הוא מוג'אהדין ח'לק (MEK),[2][3] והמועצה נחשבת גם הזרוע הפוליטית שלו.[4][5] כיום המועצה מונהגת על ידי מריאם רג'אווי.

בשנת 2002 חשפה המועצה את קיומו של מתקן להעשרת אורניום בנתנז, מה שהגביר את החשדות לגבי תוכנית הגרעין האיראנית.[6] המועצה סווגה על ידי ממשלת ארצות הברית ברשימת ארגוני הטרור הזרים בשנת 1997, אך הוסרה מהרשימה בשנת 2012.[7]

עקרונות היסוד של המועצה

היסטוריה

השנים הראשונות

הנשיא אבולחסן בני-סדר תמך במוג'אהדין ח'לק והאמין שאנשי הדת לא צריכים לשלוט ישירות באיראן. בעקבות התנהלותו והעימותים מול אנשי הדת, הוא הודח ביוני 1981 מהשלטון על ידי המג'לס, וממשלתו של ח'ומייני מנעה ממסעוד רג'אווי ומחברי מוג'אהדין ח'לק להשתתף בבחירות.[10][11] רג'אווי ובני-סדר נמלטו מאיראן ב-1981 במהלך מאבק שהובילה ממשלת איראן לחיסול הארגון מוג'אהדין ח'לק. הם גלו לפריז[12] וייסדו בה את המועצה הלאומית העליונה להתנגדות באיראן.[13] אליהם הצטרפו גם החזית הדמוקרטית הלאומית (איראן) (אנ') והמפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן האיראנית.[14][15]

בינואר 1983 חתמו סגן ראש ממשלת עיראק טארק עזיז ונשיא המועצה מסעוד רג'אווי על תוכנית שלום "המבוססת על הסכם של הכרה הדדית בגבולות כפי שהוגדרו בהסכם אלג'יר משנת 1975", שנועדה להציג פתרון למלחמת איראן–עיראק - מה שהוביל לעזיבתו של בני-סדר את המועצה בחודש מרץ באותה שנה.[16]

ב-1986 סגרה ממשלת צרפת את מטה המועצה בפריז כדי לשפר את היחסים עם איראן ובמסגרת עסקה לשחרור בני ערובה צרפתים מידי חזבאללה.[17] רג'אווי והמועצה העבירו את פעילותם העיקרית לבגדאד, עיראק.[13]

תחת הנהגתה של מריאם רג'אווי

ב-1993, מריאם רג'אווי, אשתו של מסעוד רג'אווי ולאחר מכן המזכירה הכללית של מוג'אהדין ח'לק, הפכה לנשיאה הנבחרת של המועצה. באותה שנה נרצח באיטליה נציג המועצה מוחמד חוסיין נגדי (אנ') על ידי מתנקשים.[18][19] בעקבות כך, הפרלמנט האירופי וגורמים שונים באירופה פרסמו הודעת גינוי על רצח פוליטי נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן.[20]

בשנת 2002 חשפה המועצה מתקנים גרעיניים בנתנז ובאראכ שבאיראן. בעקבות זאת, איראן הוכרזה כ"מפרה את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני".[21]

ב-2003 עצרה משטרת צרפת 167 תומכי מוג'אהדין ח'לק והעבירה 24 מהם לחקירה רשמית, כולל נשיאת המועצה מריאם רג'אווי. ב-2014, לאחר חקירה שנמשכה 11 שנים, בתי המשפט בצרפת ביטלו את האישומים.[22]

בשלושת העשורים האחרונים תיעדה המועצה ודיווחה על הפרות זכויות אדם באיראן לדו"חות של האו"ם, לנציבות זכויות האדם של האו"ם, לאמנסטי אינטרנשיונל ולארגוני זכויות אדם בינלאומיים אחרים.[23][24][25][26]

ביוני 2020, רוב חברי בית הנבחרים האמריקאי תמכו בהחלטה דו-מפלגתית בעד מריאם רג'אווי וב"קריאה של המועצה לאיראן חילונית ודמוקרטית" תוך "גינוי הטרור בחסות המדינה האיראנית". ההחלטה, שנתמכה על ידי 221 מחוקקים, תמכה בתוכנית עשר הנקודות של רג'אווי לעתידה של איראן, תוך שהיא קוראת למנוע "פעילויות זדוניות של הנציגויות הדיפלומטיות של המשטר האיראני".[27] נציגת המועצה אמרה כי "העובדה שמתוך עשרה דיפלומטים או סוכנים של המשטר האיראני שגורשו או נכלאו באירופה ובארצות הברית בגין מזימות טרור בשנתיים האחרונות, שמונה מהם היו קשורים לפעולות נגד תנועתנו, היא עדות חיה לכך שהמועצה הלאומית לזכויות אדם היא האלטרנטיבה למשטר". ההחלטה גם קראה לארצות הברית לעמוד "לצד העם האיראני שממשיך לקיים הפגנות לגיטימיות ושקטות" נגד ממשלת איראן.[28][29]

בפברואר 2021 גזר בית המשפט הבלגי באנטוורפן על אסדוללה אסדי (אנ'), שעבד בשגרירות איראן בווינה, 20 שנות מאסר בגין תכנון לפוצץ עצרת של המועצה מחוץ לפריז ביוני 2018, במסגרת מה שכונה מזימת טרור דיפלומטית (אנ'). יחד אתו נעצרו זוג בלגי ממוצא איראני עם חומרי נפץ ונפץ, וכמו גם המשורר הבלגי-איראני מרהאד אראפאני, שנעצר בפריז והואשם בשותפות לפשע. השלושה הורשעו בבית משפט בלגי בהשתתפות במזימה ונידונו לתקופות מאסר של 15 עד 18 שנים.[30]

מעמד בינלאומי

המועצה זוכה לתמיכה מהקונגרס האמריקני וממגוון של גורמים רשמיים בארצות הברית.[31]

המועצה, יחד עם מוג'אהדין ח'לק, הוגדרה על ידי איראן ועיראק כארגון טרור, וסווגה כארגון טרור זר גם על ידי ארצות הברית, בטענה שהמועצה "אינה ארגון נפרד, אלא היא חלק בלתי נפרד מהמוג'אהדין ח'לק בכל הזמנים הרלוונטיים" ומהווה "הזרוע הפוליטית" שלו.[32] עם זאת, ב-28 בספטמבר 2012 הסירה מחלקת המדינה האמריקאית באופן רשמי את המוג'אהדין ח'לק מרשימת ארגוני הטרור, בהחלטה שקיבלה מזכירת המדינה דאז הילרי קלינטון.[7] דיק ארמי טען כי מחלקת המדינה כללה בטעות את המוג'אהדין ברשימת הטרור מלכתחילה.[33] נטען כי הכללת המועצה והמוג'אהדין ברשימה הייתה סמלית עבור ממשלת איראן ולא על סמך עובדות.

במאי 2004 רמז האיחוד האירופי כי המועצה היא חלק מהמוג'אהדין והוציא את המועצה עצמה מרשימת הארגונים הנחשבים לארגוני טרור. ב-26 בינואר 2009 הסכימה מועצת האיחוד האירופי להסיר את המוג'אהדין מרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי. המועצה אמרה כי מדובר בתוצאה של "מאבק משפטי ופוליטי שנמשך שבע שנים".[34][35][36]

מחלקת המזרח התיכון של משרד החוץ וחבר העמים הבריטי (FCO) הצהירה בתחילת 2006 כי ההבנה הרווחת היא ש"התוכנית [הגרעינית] של איראן, שנשמרה בסוד מהסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית במשך 18 שנה, הפכה לנחלת הכלל בעיקר בגלל הגילויים של המועצה, והדבר הוביל לדאגה בינלאומית מוגברת".[37] בדיון על מצב זכויות האדם באיראן בבית הלורדים ב-8 בדצמבר 2016, אמר הלורד דייוויד אלטון (אנ') מליברפול: "המניפסט אומר: לעונשים אכזריים ומשפילים לא יהיה מקום באיראן העתידית. גברת רג'אווי תפסיק את המימון של טהרן לחמאס, חזבאללה וקבוצות מיליטנטיות אחרות והיא מחויבת לדו-קיום בשלום, ליחסים עם כל המדינות ולכיבוד אמנת האו"ם".[38]

על פי דו"ח של מכון ראנד, המועצה הפכה מארגון גג לחברת בת של המוג'אהדין ח'לק. המועצה אומרת כי היא נלחמת למען הקמת רפובליקה דמוקרטית וחילונית באיראן, על בסיס מצע התומך בערכים פוליטיים כמו ממשל חילוני, בחירות דמוקרטיות, חופש הביטוי, שוויון זכויות לנשים וזכויות אדם. אך היא מסתירה את האלמנטים המרקסיסטיים-אסלאמיים ומבצעת בעצמה הפרדה מגדרית.[13]

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של המועצה הלאומית העליונה להתנגדות באיראן

הערות שוליים

  1. ↑ Massoud Rajavi | Iranian revolutionary | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  2. ↑ Exiled Iranian opposition group in Paris for talks, France 24, ‏2013-06-22 (באנגלית)
  3. ↑ Senior US Senators meet Iranian opposition leader in Albania, HuffPost, ‏2017-08-12 (באנגלית)
  4. ↑ Ronen A. Cohen, The Mojahedin-e Khalq versus the Islamic Republic of Iran: from war to propaganda and the war on propaganda and diplomacy, Middle Eastern Studies 54, 2018-11-02, עמ' 1000–1014 doi: 10.1080/00263206.2018.1478813
  5. ↑ Sasan Fayazmanesh, The United States and Iran: Sanctions, Wars and the Policy of Dual Containment, Routledge, 2008-03-31, מסת"ב 978-1-135-97687-3. (באנגלית)
  6. ↑ Eunomia Journal, The National Council of Resistance of Iran: A Revolutionary Group in Exile, Civil Affairs Association, ‏2023-02-05 (באנגלית)
  7. ^ 7.0 7.1 Shane, Scott (2012-09-21). "Iranian Dissidents Convince U.S. to Drop Terror Label". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-06-15.
  8. ↑ Maryam Rajavi's Ten Point Plan for the Future of Iran, NCRI (באנגלית אמריקאית)
  9. ↑ Ilan Berman, Making Sense of The MeK, The National Interest, ‏2019-07-05 (באנגלית אמריקאית)
  10. ↑ ⁨ראש _&משלת אירן מאשים את הנשיא בשיתוף 'פעולה עם "מת'נגדי המהפכה' ⁩ — ⁨⁨דבר⁩ 10 מרץ 1981⁩ — הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
  11. ↑ ⁨הנשיא _באגי־סאדר הודח , והוכרז כ"עבריין נמלט' ⁩ — ⁨⁨דבר⁩ 22 יוני 1981⁩ — הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
  12. ↑ ⁨לאחר שבועות במחתרת הוברח באני־םאדר ב'מיטוס צבאיי לצרפת ⁩ — ⁨⁨דבר⁩ 30 יולי 1981⁩ — הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 The Mujahedin-e Khalq in Iraq, RAND
  14. ↑ Wayback Machine, ch-strategy.hevra.haifa.ac.il
  15. ↑ About, Democratic Party of Iranian Kurdistan, ‏2017-08-19 (באנגלית בריטית)
  16. ↑ Iran Chamber Society: History of Iran: Saddam's Private Army: How Rajavi changed Iran's Mojahedin from armed revolutionaries to armed cult, www.iranchamber.com
  17. ↑ David Brennan is Newsweek's Diplomatic Correspondent covering world politics, conflicts from London with a focus on NATO, the European Union, the Russia-Ukraine War David joined Newsweek in 2018, Has Since Reported from Key Locations, summits across Europe, the South Caucasus This includes extensive reporting from the Baltic, Nordic, Central European regions, plus Georgia, Ukraine Originally from London, David graduated from the University of Cambridge having specialized in the history of empires, Iran Rebels See Hardliner Raisi as Chance to Bring Down Regime, Newsweek, ‏2021-07-09 (באנגלית)
  18. ↑ An Iran diplomat resigned unexpectedly today and fled to... - UPI Archives, UPI (באנגלית)
  19. ↑ INTERROGAZIONE A RISPOSTA ORALE 3/00096 presentata da MANTOVANI RAMON (RIFONDAZIONE COMUNISTA-PROGRESSISTI) in data 19960709 — LodView, giving data a new shape, dati.camera.it
  20. ↑ "L'ambasciatore col passato di sangue". ilGiornale.it (באיטלקית). 2014-04-04. נבדק ב-2025-06-15.
  21. ↑ Reuters (2005-08-08). "Chronology of Iran's Nuclear Program". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-06-15.
  22. ↑ "France drops case against Iranian dissidents after 11-year probe". Reuters (באנגלית אמריקאית). 2014-09-17. נבדק ב-2025-06-15.
  23. ↑ House of Commons - Foreign Affairs: Written evidence from the British Parliamentary Committee for Iran Freedom, publications.parliament.uk
  24. ↑ Iranian exiles file rights abuse claim in UK against Raisi, France 24, ‏2021-10-13 (באנגלית)
  25. ↑ Sage, Alexandria (2012-12-05). "Iranian dissident and French lawmakers urge new policy on Iran". Reuters (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-06-15.
  26. ↑ Time to bring Iranian regime to justice, Arab News, ‏2021-09-02 (באנגלית)
  27. ↑ US Congress introduces resolution in support of push for democracy and freedom in Iran, Arab News, ‏2023-02-08 (באנגלית)
  28. ↑ Adam Shaw, Majority of House members back resolution supporting Iranian opposition, condemning regime's terror, Fox News, ‏2020-06-17 (באנגלית אמריקאית)
  29. ↑ Zach Halaschak, ‘The world is watching’: Lawmakers tout bipartisan resolution condemning Iran - Washington Examiner, ‏2020-06-17 (באנגלית אמריקאית)
  30. ↑ "France bomb plot: Iran diplomat Assadollah Assadi sentenced to 20 years" (באנגלית בריטית). 2021-02-04. נבדק ב-2025-06-15.
  31. ↑ Callum Paton is a staff writer at Newsweek specializing in North Africa, the Middle East He has worked freelance for London-based papers like The Telegraph, The Independent, was previously based in Tripoli with the Libya Herald, Cairo with the Daily News Egypt Writers Page Callum Paton Newsweek Is A. Trust Project Member, Iran Protests: Who Are the Opposition and Who Will Rule, Newsweek, ‏2018-01-05 (באנגלית)
  32. ↑ פסיקת בית המשפט לערעורים בוושינגטון נגד עתירת המועצה (באנגלית)
  33. ↑ The Hill Staff, TheHill.com - Empowering the Democratic opposition in Iran, www.thehill.com
  34. ↑ EU ministers drop Iran group from terror list, EUobserver, ‏2009-01-26 (באנגלית)
  35. ↑ EU removes PMOI from terrorist list - UPI.com, UPI (באנגלית)
  36. ↑
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         EU takes Iran opposition group off terror list, uk.reuters.com
  37. ↑ Vinsinfo, The Media Line - News Detail, www.themedialine.org
  38. ↑ Iran: Human Rights - Hansard - UK Parliament, hansard.parliament.uk, ‏2025-06-16 (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

המועצה הלאומית העליונה להתנגדות באיראן41244433Q1536384

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המועצה_הלאומית_העליונה_להתנגדות_באיראן&oldid=3014076"