המכלול:מדריך לנקודת מבט נייטרלית

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן וסגנון כתיבה

בעת כתיבה במכלול עליכם לכתוב באופן נייטרלי, כך שעורכים אחרים יסכימו אתכם שהערך נכון ואינו דורש שכתוב.

הימנעו מקונפליקט

ייתכן שלכם ולמכלולאים אחרים עמדות שונות מאוד בנושאים מהותיים, מהתחממות כדור הארץ ועד השתתפות בבחירות; אך עדיין זה אפשרי שכולכם תערכו את אותו הערך ללא קונפליקט.

נסו לא להיכנס לוויכוח! במקום זאת, השתדלו להציג רעיונות של כל אחת מנקודות המבט בשפה נייטרלית. "הרב X טוען שX", "בספר Y מובא שY", "רוב חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל סבורים ש-Z"...

אותה גישה ניתנת ליישום לא רק לגבי השקפה, אלא גם לגבי מדע, היסטוריה ופוליטיקה. התמצית של הימנעות מקונפליקט במכלול היא ההכרה ברעיונות ובטענות של הצד השני: "חלק מהאנשים מסתכלים על דונלד טראמפ כעל עוף מוזר, בעוד אחרים רואים בו עוצמה אדירה".

ייחוס וציטוט

ייחוס וציטוט הינן שתי דרכים שונות להגיע לנקודת מבט נייטרלית. ייחוס משמעותו להבהיר שלא המכלול הוא זה שטוען משהו, אלא מישהו אחר. "ארגונים ירוקים טוענים שהתעללות בבעלי חיים אינה מוסרית". ציטוט הינו עדות לטענה. לדוגמה: "רוב מאזיני רדיו קול חי מאמינים ש"מלכות" היא המקהלה הטובה ביותר" (סקר קו עיתונות 2017)- לכתוב ש'מלכות' הן המקהלה הטובה ביותר זוהי הטיה אם לא צוין מי חושב כך, לציין זאת ללא המקור שממנו הגיע המידע, זהו תיעוד חסר.


כלל זה חשוב במיוחד כאשר כותבים על דמות או ארגון שעמדותיהם שנויות במחלוקת (דהיינו, כולם).לדוגמא: בערך על שיטת סאטמר אין לכתוב כי "אם ניקח כל פירצות הדור, והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזניים אחת, ומדינה הציונית בכף מאזניים השני', תכריע [המדינה] את הכל, שהוא השורש של אבי אבות הטומאה שבכל העולם כולו", משום שזוהי עמדתו של רבי יואל טייטלבוים ולא של המכלול. הניסוח "רבי יואל מסאטמר הבחין שהמדינה הציונית היא שורש של אבי אבות הטומאה שבכל העולם כולו" אינו טוב, משום שהוא מציין שיטה שרבי יואל וחסידיו סברו כך, כאילו מוסכם על הכל שאכן המדינה הציונית היא אבי אבות הטומאה. גם הניסוח "אם ניקח כל פירצות הדור, והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזניים אחת, ומדינה הציונית בכף מאזניים השני', תכריע (המדינה) את הכל, הביאה את רבי יואל וחסידיו לאחוז בשיטה ש ..." אינו תקין, משום שהוא מניח כמובן מאליו את הטענה שבה מדובר. משום כך יש לכתוב "בהתאם לשיטתו של מייסדה, שראה בציונות שורש כל רע והגורם העיקרי לכל הצרות שאירעו לעם ישראל במאה השנים האחרונות. כלשונו: "אם ניקח כל פירצות הדור, והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזניים אחת, ומדינה הציונית בכף מאזניים השני', תכריע [המדינה] את הכל, שהוא השורש של אבי אבות הטומאה שבכל העולם כולו.". רבי יואל סבר שהשתתפות בבחירות למדינה אסורה ביהרג ואל יעבור מפני שהיא כוללת שלוש עברות החמורות.".

תיאורים סוביקטיביים

אופן ההצגה של אדם או של קבוצה עשוי להביע עמדה סובייקטיבית של המציג כלפיו או כלפי עמדותיו. כתיבה נייטרלית מחייבת הימנעות מהתייחסויות כאלו.

  • שימוש בתארים שאינם חלק משמו של האדם (מסגן השר ליצמן ועד הלורד בלפור). יש להשתמש בתארים רק אם הם חלק מאופן ההצגה הרגיל של האדם (כגון הרב עובדיה, הרב שך, האדמו"ר מX, ולהבדיל, המלכה אליזבת).
  • המונח 'גורמים' נושא קונוטציה שלילית ומשמש לעתים להחפצת ה'גורם' ולהצגתו כמזיק (גורמים חילוניים, גורמים אנטי-ציוניים).

טון כולל

ערך יכול לסבול מאי-נייטרליות מכמה סיבות:

  • הערך מביע עמדות כעובדות.
  • הערך מכיל עובדות רלוונטיות באופן סלקטיבי.
  • חלק מנקודות המבט מקבלות תשומת לב מועטה ופירוט מועט ביחס לאחרות.
  • הטקסט ורוח הכתיבה מרמזים שנקודת מבט אחת נכונה יותר מחברתה.
  • מהנושא או מכותרת הערך משתמעת נקודת מבט מסוימת.

נקודת מבט נייטרלית אינה שחור-לבן, אלא רצף. ניתן לערוך ערך בעל נקודת מבט נייטרלית יחסית ולהפוך אותו ליותר נייטרלי.

מונחים לגבי נקודת מבט

יש להימנע ממונחים "טעונים" רגשית, במיוחד כאשר מייחסים עמדה לאדם או ארגון מסוים. משפט לדוגמה:

"החוקר גרהם קלארק אמר שהשתל השבלולי הוא הדבר הטוב ביותר שהומצא במאה האחרונה למען החרשים".

זהו ניסוח נייטרלי של נקודת המבט. עכשיו נסו להחליף את המילה אמר באחד הפעלים הבאים:
הסביר, ציין, טען, התעקש.

לכל המילים הללו יש קונוטציות שונות. לפועל "טען" יש קונוטציה של "יש מחלוקת משמעותית בסוגיה זו וסביר שהוא טועה". ל"התעקש" יש קונוטציה של "אמרו לו כמה פעמים שזה לא בדיוק הטוב ביותר" וגם "הוא אמיץ מאוד בהגנה על עמדתו", ומ"ציין" משתמע שהשתל הוא באמת הדבר הטוב ביותר בשביל החרשים-- מה שרבים מהחרשים סברו שאינו נכון, לדעתם, האדם החירש הוא אדם שלם שאינו דורש תיקון. לפי טענה זו, לחירשים יש שפה ותרבות, ומאחר שאינם פגומים, הם אינם זקוקים ל"תיקונים" על ידי החברה השומעת, אלא לקבלתם כשווים.

כל אחת מהמילים הללו יכולה להיות מתאימה בהקשר מסוים, אך כאשר ישנה מחלוקת חריפה בנושא, רצוי להימנע מפעלים עם קונוטציות חזקות. נסו לקרוא את המשפט מנקודת המבט ההפוכה לזו שלכם, ואם אינכם יכולים להסכים איתו, סביר מאוד שמשהו לא בסדר עם המשפט.

הימנעו משימוש במילים בעלות הקשר ריגשי. מילים כמו "מדהים", "אירוני", "מסוכן", "מצוין", "נערץ" צריכות לשמש רק כחלק מייחוס לגורם שטוען כך. מונחים כמו "טרוריסט" או "דיקטטור" יכולים גם הם להיות בעייתיים, נסו תמיד להיות מודעים למחלוקות אפשריות לגבי השפה שבה מתואר נשוא הערך.

עובדות מול דעות

באופן כללי, עובדות הן פריטי מידע שניתן לאמתם, באופן שאדם הגיוני יקבל את העדות מעבר לספק סביר. דוגמאות קלות - המשפטים הבאים מכילים עובדות לגיטמיות (או היו מכילים עובדות כאלו לולא המצאנו אותם):

  • "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה כי האוכלוסייה של באר שבע בשנת 2000 הינה 180,082."
  • "השם המדעי של כלבים הינו Canis familiaris."
  • "במאה השנייה לספירה כתב תלמי משפט שניתן לתרגמו כך: 'ניתן להבין את מיקומו של כדור הארץ ביחס לשמש כ...' "
  • "כדור הארץ מסתובב סביב השמש."

דוגמאות:

  • "סיינטולוגיה מאמינה שלתאי הגוף יש זיכרון. אמונה זו מבוססת על הפירוש המוטעה של מחקרם של קריק ווטסון." - דעה, לא עובדה.
  • "סיינטולוגיה מאמינה שלתאי הגוף יש זיכרון. אמונה זו מבוססת על פרשנות של מחקרם של קריק ווטסון. עם זאת, פרשנות זו בוקרה על ידי ביולוגים רבים כגון..." - עובדה, לא דעה.
  • "אנטי אמריקניזם קיים בעולם. הדבר נובע ממספר טעויות במדיניות החוץ של אמריקה, במיוחד בקשר לאיראנים". - ברור שטיעון זה מוטה.
  • "אנטי אמריקניזם קיים בעולם. הדבר נובע ממספר פעולות שנתפסות כטעות, במדיניות החוץ של אמריקה..." - זה עדיין מוטה. ניתן היה לשלב את הטיעון בטקסט אם היה מצוין שזוהי טענתו של פרופ' קראולי או של 'מסדר הנזירות ע"ש אגנס נאטר', או יחד עם ציון הסיבות המרכזיות האפשריות האחרות.

אם הגעתם לדרך ללא מוצא: העדיפו יותר מידע על פני צמצום. אל תציגו אף השקפה כ"נכונה". אל דאגה, חוסר ההחלטיות שלכם יפתר על ידי העורכים האחרים.
מה לעשות אם אתם מאמינים שמשהו הוא "נכון לחלוטין"? נשמח אם תשתפו אותנו בחוכמתכם והגיגיכם בדף השיחה של הערך.

תרבות

  • המנעו מהנחות תרבותיות. אם אתם כותבים ערך על חג, אל תניחו שהקוראים ודאי מכירים את החג, הסבירו.
  • נסו להימנע משימוש בביטויים שהינם ייחודיים לאזור מסוים, עיר מסוימת או עדה מסוימת.
  • הימנעו משימוש בביטויים דו-משמעיים, או שבמקומות שונים יש להם משמעות שונה.
  • הימנעו מלהניח מראש, כי מה שנכון לגבי אזור מסוים או קבוצה מסוימת, נכון בהכרח גם לגבי שאר האנושות. מה שנמצא נכון לגבי אזור או קבוצה מסוימת, עלול להיות לא נכון לגבי מקרים אחרים בשל הבדלים אפשריים של תרבות, גאוגרפיה או גנטיקה.

ראו גם

הערות שוליים