המכלול:מיזמים/פרקי הש"ס/הכותב לאשתו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף.

פרק הכותב לאשתו הוא הפרק התשיעי במסכת כתובות. הפרק עוסק בעיקר בדיני גביית כתובה. בפרק יש שמונה משניות, ובגמרא הוא כולל שמונה דפים, וממוקם בין הדפים פג עמוד א – צ עמוד א.

נושאי הפרק

אופני ויתור וסילוק מנכסי אשתו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סילוק

המשנה[1] קובעת כי אדם האומר לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך, חלה אמירה זאת לענין הפקעת דין אכילת פירות נכסי מלוג, אך אם מתה ירשה. רבי יהודה סובר שגם אם אמר "בנכסייך ובפירותיהם" נותרת לו זכות לאכול בפירות פירותיהם אלא אם כן פירט ואמר שמוותר גם על פירות פירותיהם עד סוף העולם.

בגמרא מוסבר כי דין זה הוא באדם האומר לאשתו אמירה זאת לאחר קידושיה ולפני הנישואין, והוא מתבסס על צירוף של שני קביעות: האחת של רב כהנא ש"נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשה", אמירה שממנה נלמד שגם לשון כזה "דין ודברים אין לי" שאין בו לשון הקנאה מועיל, או שלמרות שעדיין לא זכה בנכסים הוא יכול להסתלק מהם,[2] ועל זאת של רבא שקובע שהאומר אי אפשי בתקנת חכמים שומעין לו, שהיא הטעם לכך שאכן אמירה זאת מועילה, מפני שכל תקנת חכמים היתה רק לטובתו[3].

הניח אשה ובעל חוב

שבועה אפוטרופוס באשה

סילוק ומחילת השבועה

נשים הנפרעות כתובה בשבועה

גבייה כתובה בגט או בכתובה

גבייה בשתי גיטים או שתי כתובות

סוגיות מרכזיות

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת כתובות, פרק ח', משנה א'
  2. ^ שני דיעות אלו מובאות בתוספות ד"ה ואין
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ"ג עמוד א'.