המנון איסלנד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מזמור
Lofsöngur
מדינה איסלנדאיסלנד איסלנד
שפה איסלנדית
מילים מאתיאס יוכומסון
לחן סוויינבירן סוויינבירנסון
תאריך מעמד רשמי 1983
שמות נוספים

הו אלוקי ארצנו

(Ó Guð vors lands)

"Lofsöngur" (בעברית: "מזמור"), ידוע גם בשם "Ó Guð vors lands" ("הו אלוקי ארצנו") הוא ההמנון הלאומי של איסלנד. את המילים כתב מאתיאס יוכומסון (Matthías Jochumsson) (1835-1920) ואת הלחן כתב סוויינבירן סוויינבירנסון (Sveinbjörn Sveinbjörnsson). בהמנון שלושה בתים, אך בדרך כלל נהוג לשיר רק את הבית הראשון. השיר קשה לביצוע, ואיסלנדים רבים טוענים שאינם מסוגלים לשיר אותו. סיבה אפשרית לכך היא שההמנון אינו נלמד בבתי-הספר, אם כי ייתכן שמצב זה עומד להשתנות בקרוב[דרוש מקור]. ההמנון הוא למעשה מזמור דתי, כיאה לאיסלנד שלה כנסייה לאומית משלה, והנצרות היא היא מיסודות התרבות שלה.

מילות השיר

תרגום לעברית איסלנדית

הו אלוקי ארצנו! הו אלוקי ארצנו!
סוגדים אנו לשמך המקודש עד מאוד.
מכל מערכות השמש של השמים קושרים לך כתר
בידי לוחמיך, אוסף העידנים!
בשבילך כל יום הוא אלף שנה
ואלף שנה הן יום אחד, לא יותר:
פרח נצח קטן אחד עם דמעה רוטטת
המהלל את אלהיו ומת.
אלף השנים של איסלנד,
אלף השנים של איסלנד
הן פרח נצח קטן אחד עם דמעה רוטטת
המהלל את אלהיו ומת.

הה, אל, הה, אל! אנו משתחוים,
אנו מקריבים נפש בוערת עד מאוד.
האב האל, אדון כל איש ואיש,
מזמרים אנו את דברינו המקודשים ביותר.
אנו מזמרים ומודים אלף שנה,
שכן אתה הוא מפלטנו היחיד;
אנו מזמרים ומודים בדמעה רוטטת,
שכן אתה המכין את גורלנו.
אלף השנים של איסלנד,
אלף השנים של איסלנד
הם צפריר הבוקר, דמעה נופלת
המתחממת בשמש הזורחת.

אלוקי ארצנו! אלוקי ארצנו!
אנו חיים כקש רעוע עד מאוד,
אנו מתים, אם אינך האור והחיים
המרימים אותנו מאשפות.
הה, היה בכל בוקר חיינו המשובחים מכל,
מנהיגנו בימי מבחן
ולעת ערב מנוחתנו השמימית ומגיננו
ומושלו מסלול חיי אומתנו.
אלף השנים של איסלנד,
אלף השנים של איסלנד
יהיו חייה של ארץ עם דמעה צונחת
הצומחים בתלמהּ של מלכות שמים.

Ó, guð vors lands! Ó, lands vors guð!
Vér lofum þitt heilaga, heilaga nafn!
Úr sólkerfum himnanna hnýta þér krans
þínir herskarar, tímanna safn.
Fyrir þér er einn dagur sem þúsund ár,
og þúsund ár dagur, ei meir;
eitt eilífðar smáblóm með titrandi tár,
sem tilbiður guð sinn og deyr.
Íslands þúsund ár,
Íslands þúsund ár!
eitt eilífðar smáblóm með titrandi tár,
sem tilbiður guð sinn og deyr.

Ó guð, ó guð! Vér föllum fram
og fórnum þér brennandi, brennandi sál,
guð faðir, vor drottinn frá kyni til kyns,
og vér kvökum vort helgasta mál.
Vér kvökum og þökkum í þúsund ár,
því þú ert vort einasta skjól.
Vér kvökum og þökkum með titrandi tár,
því þú tilbjóst vort forlagahjól.
Íslands þúsund ár,
Íslands þúsund ár!
Voru morgunsins húmköldu, hrynjandi tár,
sem hitna við skínandi sól.

Ó, guð vors lands! Ó, lands vors guð!
Vér lifum sem blaktandi, blaktandi strá.
Vér deyjum, ef þú ert ei ljós það og líf,
sem að lyftir oss duftinu frá.
Ó, vert þú hvern morgun vort ljúfasta líf,
vor leiðtogi í daganna þraut
og á kvöldin vor himneska hvíld og vor hlíf
og vor hertogi á þjóðlífsins braut.
Íslands þúsund ár,
Íslands þúsund ár!
verði gróandi þjóðlíf með þverrandi tár,
sem þroskast á guðsríkis braut.

ראו גם

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0