המסגד הגדול בסטוקהולם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המסגד הגדול בסטוקהולם
Zaid Ben Sultan Al Nahayans moské
מידע כללי
מיקום סטוקהולם
(למפת סטוקהולם רגילה)
Sweden Stockholm City location map.svg
 
המסגד הגדול בסטוקהולם
המסגד הגדול בסטוקהולם
המסגד הגדול של סטוקהולם

המסגד הגדול בסטוקהולם ע"ש זאיד בן סולטאן אל נהיאןשוודית: Zaid Ben Sultan Al Nahayans moské או Stockholms stora moské או Södermalm moské, בערבית: جامع زايد بن سلطان آل نهيان) הוא המסגד הגדול ביותר בעיר סטוקהולם, בירת שוודיה. הוא נפתח ב-7 ביוני 2000 ברחוב קאפלגרנד 10, בסמוך לגינת ביירן (Björns trädgård) וקרוב לכיכר מדבורגר (Medborgarplatsen) ברובע סדרמאלם (Södermalm). הוא מנוהל על ידי האגודה האסלאמית של סטוקהולם (Islamiska förbundet i Stockholm).

היסטוריה

בשנות ה-1980 הוצעו כמה מקומות אפשריים לבניית מסגד גדול בסטוקהולם: בניין המוסד Borgerskapets änkhus בנורטול, כמו כן ב-Observatorielunden, Jarlaplan ,Tensta ,Kristineberg ,Skärholmen. המסגד נבנה, בסופו של דבר, על ידי שיפוץ בניין קיים של תחנת הכח "קתרינה", שהוקם בשנת 1903 בסגנון "אר-נובו" על ידי האדריכל פרדיננד בוברג. מתכנן הבניין קיבל השראה מטיול שערך באותן שנים במרוקו. משום כך כבר במקור עוצב הבניין עם מוטיבים "מורים" מסוימים - כולל כיוון אל מכה, תקרות גבוהות מקומרות וקישוטי רעפים גאומטריים בירוק ובלבן.

לפני בניית המסגד למוסלמים בסטוקהולם היו רק מסגדים בממדים קטנים. אחרי התייעצות, בחרו מנהיגי הקהילה האסלאמית להקים את המסגד בבניין תחנת הכח "קתרינה". עבודות השיפוץ והפיכת הבניין למסגד התחילו בשנות ה-1990. הפרויקט עוכב בגלל מחאות ופניות ציבוריות שונות. בשנת 1996 מכרה עיריית סטוקהולם את הבניין ל"אגודה האסלאמית" תמורת 8 מיליון קרונות שוודיות. הבנייה עצמה התחילה בהתחלת שנת 1999, לפי תוכנית האדריכלית אווה אלוון, במימון ממשלת איחוד האמירויות הערביות ובעזרת תרומות ממוסלמים רבים משוודיה ומחו"ל. המסגד נקרא לכבוד השייח זאיד בן סולטאן אל נהיאן (2004-1918), היושב ראש הראשון של איחוד האמירויות הערביות.

נדבן איטלקי הציע לתרום שיש לבן בוהק כדי לכסות את הבניין מבחוץ, אך הצעתו נדחתה על ידי הרשויות המקומיות. קישוטים מרהיבים הורשו רק בפנים המסגד, כמו נברשות ענקיות מגבישים ועיטורים גאומטריים מסורתיים אסלאמיים שנחרטו בחלונות המקומרים. למסגד צריח עם כיסוי ברונזה ובקצהו סהר ומעל הכיפה, הנמוכה יחסית, ניצב גם כן סמל הסהר.

המסגד יכול להכיל עד 2000 מתפללים בו זמנית. הבניין משמש גם מרכז קהילתי עם כיתות ללימוד ערבית, משרדי המועצה המוסלמית השוודית, שהוא ארגון גג של כמה קבוצות אסלאמיות, ספרייה, חנות ספרים, חדר אוכל רחב ידיים ומסעדה, אולם ספורט וחמאם-סאונה עם הקפדה על ההפרדה בין שני המינים.

אירועים קשורים למסגד ולמנהיגיו

ביולי 2003 ביקר ונאם במסגד המלומד האסלאמיסטי המצרי, השייח יוסוף אל קרדאווי במסגרת ועידה שאורגנה על ידי "המועצה האירופית לפתווה ומחקר" שהוא הקים. נכח בוועידה גם המנהיג, הגולה באותן השנים, של האופוזיציה האסלאמית בתוניסיה, ראשיד אל ר'אנושי. חבר פרלמנט ליברלי שוודי בשם פרדריק מאלם התלונן במשטרה נגד תוכן הטפתו של קרדאווי בזכות פיגועי ההתאבדות נגד ישראלים ובזכות הג'יהאד נגד ישראל.

בעיתונות השוודית (מאמר של העיתונאי סלאם כראם בעיתון "סוונסקה דאגבלאדט") נמתחה בקורת גם על האימאם הראשי של המסגד הגדול, השייח חסן מוסא, אשר בהטפותיו בערבית בשנת 2004 התקיף את ארצות הברית בגלל העינויים של האסירים האסלאמיסטים בבתי הסוהר האמריקאיים בימי מלחמת אפגניסטן וצוטט כי אמר שמדינה זו "אונסת את האסלאם" ו"תשלם את המחיר על חיי השהידים בפלסטין". ראשי האגודה האסלאמית דחו בקורות אלה בנימוק שהן מבוססות על שגיאות תרגום והוצאות מההקשר.

בנובמבר 2005 דווח ברדיו על מכירת קלטות הנושאות את תמונת מנהיג החמאס אחמד יאסין והמסיתות לרצח של יהודים. המשטרה השוודית הפקיעה קלטות מסוג זה ופתחה חקירה מקדימה בחשד של דיבורי שנאה. בינואר 2006 היועץ המשפטי של הממשלה, גורן למברץ, שפתח את החקירה, הורה על עצירת הליכיה בנימוק שלמרות תכנם הבקורתי מאוד על היהודים, הקלטות אינן מפרות את החוק השוודי והן מתייחסות לסכסוך ההיסטורי והנוכחי במזרח התיכון. הארגונים היהודים העיקריים בשוודיה ו"הוועד השוודי נגד האנטישמיות" מחו נגד החלטתו של למבקר.

לעומת זאת אחרי פיגוע ההתאבדות של טרוריסט איסלמיסטי במרכז סטוקהולם ב-11 בדצמבר 2010, שגרמה למותו של אדם אחד ולפציעתם של שניים, גינה האימאם חסן מוסא, שהוא גם יושב-ראש "הוועד להכרת תורתו של הנביא מוחמד", את הפיגוע והצהיר כי "השמירה על הביטחון והיציבות של שוודיה היא חובה דתית וחברתית".

לקריאה נוספת

  • , Aisha Labi - Crossing Cultures at Stockholm's House of Faith Time Special Issue winter 2000/2001 (באנגלית)
  • Margit Silberstein: JK skiljer inte på ”judarna” och israeler, Journalisten.se, 9. Mai 2006 (היועץ המשפטי אינו מבחין בין "יהודים" ובין ישראלים) באתר "ז'ורנרליסטן" 9 במאי 2006.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0