המרכז הנאולוגי ברובע פבריק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המרכז הקהילתי ברובע פבריק (הנקרא בפי הקהילה 'בית הכנסת הקהילתי ברובע פבריק') (רומנית Sinagoga din Fabric) הוא מרכז תפילה, השוכן – כפי שמעיד שמו – בשכונת פבריק (Fabric ,Fabrikstadt ,Gyárváros) שבטימישוארה, רומניה, בה חיו בעבר רבים מבני הקהילה היהודית בעיר. הוא נמצא ברחוב י. ל. קאראג'אלה 2 (בעבר- ספלאיול קולוניאֶי מס' 2).

המרכז הקהילתי ברובע פבריק בטימישוארה
חזית המרכז הקהילתי ברובע פבריק

תולדותיו

ישנה מחלוקת לגבי שנת הקמתו של המרכז הקהילתי המקורי, יש הסוברים שהיה זה בשנת 1838 ויש הסוברים שהיה זה בשנת 1841. לאחר הקרע ביהדות הונגריה, התפצלו יהודי העיר לשלוש קהילות נפרדות,[1] והמרכז הקהילתי שימש את עדת הסטטוס קוו. כעבור עשרות שנים הפך לנאולוגי. ב-3 בספטמבר 1899 נחנך המבנה הקיים עד היום, שנבנה מכספי תרומות שנאספו בעיקר על ידי ראש הקהילה, אלכס קוהן. בטקס חנוכתו, שבו דרש דרשה חגיגית הרב ד"ר יעקב זינגר, נכח גם ראש העיר, קארוי טלביס.

המרכז הקהילתי, שנודע כ"המרכז הקהילתי החדש", נבנה לפי תוכניותיו של האדריכל ההונגרי-יהודי הנודע בזמנו, לאופולד (ליפוט) באומהורן מבודפשט והבניה בוצעה בשנים 1895-1899 על ידי הקבלן המקומי יוסף קרמר . הבניה כוללת אלמנטים נאו-מאורים רבים, לפי אופנת "התחייה המורית" שאיפיינה את סגנון הבנייה של בתי כנסת רבים באירופה ואמריקה במאה ה19-20. גם בתי הכנסת האחרים בטימישוארה בנויים בסגנון זה. יש המכנים בימינו דווקא את המרכז הקהילתי הזה " המרכז הקהילתי המאורי" אולי גם בזכות הכיפה המרכזית המרשימה שלו. היסודות הנאו-מאורים משולבים כאן עם השפעות ביזנטיות ומהרנסאנס האיטלקי. האדריכל באומהורן בנה בתי כנסת דומים ברחבי האימפריה האוסטרית-הונגרית בערים רייקה, סולנוק וווליקי בצ'קרק. בבנין המבנה נלקח בחשבון מקום לעוגב ולמקהלת נשים. העוגב נבנה בסביבות שנת 1900 על ידי מומחה ממוצא גרמני בשם קרל לאופולד וגנשטיין שבנה גם את עוגב כנסיית המילניום (1896) באותו הרובע. בין הרבנים ששרתו במרכז קהילתי זה יש לציין את ד"ר יעקב זינגר וד"ר ארנסט נוימן. על יד המרכז הקהילתי הוקם בשנות ה-1970 בית אבות של הקהילה היהודית בתמיכת הג'וינט.

פרטים אדריכליים

המרכז הקהילתי בנוי על מתאר מרובע ויש לו כיפה מרכזית הקשורה לחומות החיצונים באמצעות קשתות חצי-מעגליות עמוקות. יסודותיו האופייניים הם מגדלונים וכיפות. החזית היא פוליכרומית, תוך שימוש לסירוגין בטיח ובלבנים אדומות. הכיפה המרכזית והכיפות הקטנות הם בהשפעה ביזנטית ועל כן מרכז קהילתי זה מוגדר לפעמים כשייך לקבוצה של בתי כנסת בעלי "קומופוזיציה מרכזית ביזנטית" (ר. קליין) בדומה להמרכז הקהילתי ציון באורדיה, להמרכז הקהילתי רומבך בבודפשט, לבתי הכנסת הגדולים של ג'ייר, סגד, בטרגו מורש ונובי סאד. [2] הכיפה המרכזית הגבוהה מורמת על "תוף" מתומן, בעל מבנה עשוי עץ מסוייד וצבוע, הנשען על ארבעה עמודים.

[3].

להמרכז הקהילתי שתי כניסות: אחת לגברים דרך פרוזדור ("פוּליש") והשנייה לנשים ישירות מהרחוב עם מדרגות עד לקומת עזרת הנשים. גם העוגב נמצא בקומה עליונה. מה"פוליש" נכנסים לאולם התפילה המלבני המיועד לגברים, מצויד עם ספסלי עץ.

המרכז הקהילתי נחשב לאחד המבנים היפים והמרשימים ביותר בעיר טימישוארה, אך מצב התחזוקה שלו לקוי ביותר ונמצא בסכנת התמוטטות. בשנת 2007 נעשו עבודות מיגון הגג בעזרת פח, בתרומת ראשות הכנסייה האורתודוקסית בעיר. בשנת 2009 הקהילה היהודית החליטה לצורך שיקום הבניין (שאינו משמש לתפילה כבר מזה שני עשורים ) להחכיר אותו למשך 35 שנה לתיאטרון הלאומי של טימישוארה. "המרכז הקהילתי המאורי" כפי שהתחיל הבניין להקרא בעיתונות יעמוד להיהפך לאולם שלישי של התיאטרון הלאומי בטימישוארה. הקהילה היהודית העמידה תנאי שתוכן המופעים שיתקיימו בו לא יהוו פגיעה בערכי היהדות או בזכר היהודים.

בסמוך להמרכז הקהילתי עברה בעבר אחת מזרועותיו של הנחל בגה (Bega).

במקום אחר ברובע פבריק שוכן המרכז הקהילתי הספרדי.

לקריאה נוספת

  • Dr.Singer Jakab Avatóbeszéd a temesvári gyárvárosi izraelita templom avatásának ünnepén 1899. szept. 3. Bonyhád, 1899. (דרשת הרב הראשי יעקב זינגר בחנוכת המרכז הקהילתי ברובע פבריק ב-3 בספטמבר 1899)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0