הנרי ג'ונסטון
| |||||||
| הנרי ג'ונסטון | |||||||
| לידה | אוונסוויל, אינדיאנה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | פרי, אוקלהומה, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | הנרי סימפסון ג'ונסטון | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות גרייס היל, פרי, אוקלהומה, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
הנרי סימפסון ג'ונסטון (באנגלית: Henry Simpson Johnston; ) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מאוקלהומה, איש המפלגה הדמוקרטית, שהיה נציג לוועידת החוקה של אוקלהומה, ולאחר מכן כיהן כנשיא הזמני הראשון של הסנאט של אוקלהומה וכמושל אוקלהומה השביעי. הוא היה השני מבין מושלי אוקלהומה שהודח מתפקידו.
כמושל, יזם ג'ונסטון בהצלחה את הקמתו של בית החולים לילדים עם צרכים מיוחדים והגדיל את הסיוע הכספי למערכת החינוך. צרותיו החלו כאשר הגיעו תלונות על מזכירתו האישית, שהחזיקה ביותר מדי סמכויות וקיבלה החלטות ניהוליות שג'ונסטון היה צריך לקבל. לאחר מושב מיוחד של בית הנבחרים שכונס בניגוד לחוקה וללא הצלחה ב-1927, קבוצה חדשה של מחוקקים הפעילה הליך הדחה נגד ג'ונסטון.
ראשית חייו
הנרי ג'ונסטון נולד בבקתת עץ באוונסוויל שבאינדיאנה. בגיל 24 עבר ג'ונסטון לקולורדו, שם הוא למד משפטים וב-1891 עבר את בחינות לשכת עורכי הדין. לאחר כמה שנים בקולורדו, עבר ג'ונסטון לפרי שבטריטוריית אוקלהומה (אנ'), שם הוא היה לדמות רבת כוח והשפעה בכל רחבי מחוז נובל.
עם ההכרזה על קבלתה המתוכננת של אוקלהומה כמדינה, נבחר ג'ונסטון ב-1906 כנציג מחוז נובל והמחוזות השכנים לוועידת החוקה של אוקלהומה. במהלך הוועידה נבחר ג'ונסטון לתפקיד השני במעלה בוועידה, הנשיא הזמני שלה. בוועידה הכיר ג'ונסטון את מושלי המדינה העתידיים, צ'ארלס הסקל, ויליאם מארי, ורוברט ויליאמס. אישים אלו יעבדו יחדיו כדי לנסח את אחת החוקות הפרוגרסיביות ביותר מבין חוקות מדינות ארצות הברית, והארוכה ביותר מבין החוקות שהיו אז בעולם.
ב-16 בנובמבר 1907 אישר הקונגרס של ארצות הברית את חוקת אוקלהומה. באותו יום הושבע הסקל כמושל המדינה הראשון. עוד טרם אישור החוקה, נבחר ג'ונסטון לסנאט של אוקלהומה. כדמות פופולרית, נבחר ג'ונסטון לכהן כנשיא הזמני של הסנאט, התפקיד הגבוה ביותר לאחר סגן מושל המדינה, שמשמש כנשיא הסנאט.
בין תומכיו העיקריים היו תומכי חוק היובש, אנשי הכנסייה הפרוטסטנטית, והבונים החופשיים. ג'ונסטון עצמו שימש כנשיא הגדול של לשכת הבונים החופשיים של אוקלהומה. הפופולריות שלו אפשרה לו להציג את מועמדותו לבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית של 1926 למשרת המושל, כדי להיבחר כמחליפו של המושל המכהן מרטין טראפ. לאחר שניצח בבחירות הכלליות, הושבע טראפ כמושל אוקלהומה השביעי.
מושל אוקלהומה
ב-10 בינואר 1927 הושבע ג'ונסטון כמושל אוקלהומה השביעי עם תקוות לתקופת כהונה מוצלחת. מיד עם השבעתו אישר בית המחוקקים המדינתי את הצעת התקציב שלו להקמת בית חולים לילדים עם צרכים מיוחדים והגדלת הסיוע לבתי הספר ליותר מ-1.5 מיליון דולר בשנה. אחד המשקיפים ציין שהיה זה "הסיבסוד הגבוה ביותר לבתי הספר הציבורי בהיסטוריה של המדינה".
עם זאת, החלו לצוץ לממשלו של ג'ונסטון בעיות כבר מתחילת כהונתו. לפני שבית המחוקקים המדינתי התפזר במאי 1927, נשמעו תלונות נגד מזכירתו האישית של ג'ונסטון, "מיימי" המונדס. מנהיגי בית המחוקקים האמינו שהמונדס החזיקה בידיה בכוח רב מדי בהשוואה לזו של ג'ונסטון. הם גם האמינו שהיא הרחיקה לכת עד כדי כך שקיבלה החלטות ניהוליות והחלטות על מינויים על דעת עצמה. בהאמינם שהדבר העיד על כך שג'ונסטון זנח את תפקידו, דרשו מנהיגי בית המחוקקים שהמונדס תפוטר מידית מתפקידה.
ניסיון ההדחה הראשון
מתוך נחישות להדיח את ג'ונסטון על הזנחת תפקידיו, התכנסו מנהיגי בית המחוקקים למושב מיוחד כדי לדון ביוזמה זו. ארבע שנים קודם לכן התקיים הליך הדחה נגד המושל ג'ק וולטון. במושב מיוחד זה הכריז בית המחוקקים על תוכניותיו לקיים חקירה נגד המושל. לפני שבית המחוקקים יכול היה לפעול, התערב בית המשפט העליון של אוקלהומה לטובתו של ג'ונסטון. בית המשפט פסק בתיק "סימפסון נגד היל" (Simpson v. Hill) שצעדיו של בית המחוקקים נגדו את החוקה ושהם יכלו להתכנס אך ורק במהלך המושבים הסדירים שלהם או על פי זימון מיוחד של המושל למושב מיוחד. בעקבות פסיקה זו, הוציא בית המשפט המחוזי של אוקלהומה סיטי צו מניעה נגד בית המחוקקים, ומנע את המחוקקים מלהתכנס.
תוך התעלמות משתי ערכאות השיפוט, המשיך בית המחוקקים עם תוכניותיו והגיע לקפיטול המדינתי כדי להמשיך בהליך ההדחה. בית המחוקקים חדל ממעשיו רק כאשר הגיעו כוחות המשמר הלאומי של אוקלהומה, על פי פקודתו של ג'ונסטון, כדי למנוע מחברי בית הנבחרים להיכנס אל הקפיטול. צעד זה לא בלם את פעולת בית הנבחרים. ב-13 בדצמבר התכנס הבית במלון האקינס שבמרכז אוקלהומה סיטי, שם הציג בית הנבחרים את ההאשמות נגד ג'ונסטון ורבים אחרים מממשלו, שהסנאט של אוקלהומה, כבית הדין להדחה, הסכים עמם. בכל אופן, בהבינם שהרשות השופטת צידדה בעניין ברשות המבצעת, ושבתי המשפט התמקדו בחוקיות של ההתכנסות שלהם, הוריד הסנאט את הצעת ההדחה מעל סדר היום ובית הנבחרים התפזר. כל האירוע הוסיף לכוחו של ג'ונסטון ולפופולריות שלו. הציבור אהד אותו על כך שבמקרה הזה הוא עשה שימוש בבתי המשפט ולא הכריז על ממשל צבאי כפי שעשה וולטון ארבע שנים קודם לכן.
הליך ההדחה
כהונתו של ג'ונסטון נמשכה כמה חודשים ללא כל הפרעה נוספת מצד בית המחוקקים. עם זאת, הכל השתנה לקראת סוף שנת 1928. באותה שנה, בחרו הדמוקרטים את אל סמית' כמועמדם לנשיאות מול מועמד הרפובליקנים הרברט הובר. כתמיכה בחבר מפלגתו ניהל ג'ונסטון את מסע הבחירות של סמית' באוקלהומה. סמית', שהיה קתולי באמונתו, תמך בביטול חוק היובש ודיבר נגד "קנאים דתיים". בבחירות הכלליות לנשיאות שהתקיימו באותה השנה ניצח הובר בניצחון סוחף לאחר שגרף 58 אחוזים מכלל הקולות. באוקלהומה עלה שיעור ההצלחה של הובר אף יותר והגיע ל-63.7 אחוזים. רבים מהרפובליקנים באוקלהומה זכו במשרות בממשל המדינתי על רקע ניצחונו של הובר, כולל מושבים בבית המשפט העליון של המדינה, רוב בבית הנבחרים המדינתי, והישגים משמעותיים באיוש מושבי הסנאט המדינתי. ג'ונסטון נותר לבדו כדמות החזקה היחידה של המפלגה הדמוקרטית במדינה.
כאשר התכנס בית הנבחרים למושב הסדיר הראשון שלו ב-1929, נסללה הדרך הן על ידי הדמוקרטים והן על ידי הרפובליקנים לפתיחה בהליך הדחה שני. מתוך 13 סעיפי האישום שהוגשו על ידי בית הנבחרים, אימץ הסנאט 11. ב-21 בינואר הושעה ג'ונסטון באופן רשמי מתפקידו, וסגן המושל ויליאם הולווי היה למושל בפועל. משפט ההדחה של ג'ונסטון החל ב-6 בפברואר ונמשך יותר משישה שבועות. המשפט הסתיים ב-20 במרץ כאשר הסנאט הרשיע אותו בסעיף האישום ה-11: חוסר יכולת כללית. שאר עשרת הסעיפים בוטלו. באותו היום הושבע הולווי כמושל אוקלהומה השמיני. הוא היה סגן המושל השני שהושבע כמושל לאחר סיום כהונת קודמו טרם זמנה, כשהראשון היה מרטין טראפ.
שנותיו האחרונות
לאחר הדחתו שב ג'ונסטון לעיסוקו בעריכת דין בפרי. ארבע שנים לאחר מכן הוא נבחר לסנאט המדינתי, וכיהן בו בשנים 1933–1937. לאחר מכן הוא שב פעם נוספת לעיסוקו בעריכת דין.
הנרי ג'ונסטון נפטר בפרי ב-7 בינואר 1965, בגיל 97. הוא האריך ימים יותר מכל מושלי אוקלהומה לפניו ואחריו. הוא נטמן בבית הקברות גרייס היל שבפרי.
הדחתו של ג'ונסטון המחישה את שיא הדומיננטיות של בית המחוקקים של אוקלהומה מול שתי זרועות הממשל האחרות. במשך שני העשורים הראשונים לקיומה של אוקלהומה כמדינה, הגיש בית המחוקקים אישומי הדחה כנגד ארבעה מושלים כששניים מתוכם הסתיימו בהדחה. רק המושלים הסקל וויליאמס הצליחו לשמור על סמכות ביצועית רחבה יותר במהלך תקופות כהונותיהם. ברמה הלאומית, יחלפו עוד כמעט שישים שנה עד שמושל כלשהו של אחת המדינות בארצות הברית יודח - מושל אריזונה איוון מיקם, שהודח ב-1988.
קישורים חיצוניים
- הנרי ג'ונסטון באתר Oklahoma Historical Society (באנגלית)
- הנרי ג'ונסטון באנציקלופדיה להיסטוריה ותרבות של אוקלהומה (באנגלית)
- פסק הדין "סימפסון נגד היל" של בית המשפט העליון של אוקלהומה באתר Justia Law
- הנרי ג'ונסטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מושלי אוקלהומה 
| ||
|---|---|---|
|
