דייוויד בורן
 | |||||||||
| דייוויד בורן | |||||||||
| לידה | וושינגטון הבירה, ארצות הברית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | דייוויד לייל בורן | ||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
דייוויד לייל בורן (באנגלית: David Lyle Boren; ) הוא עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מאוקלהומה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אוקלהומה ה-21 בשנים 1975–1979 וכסנאטור בשנים 1979–1994. כאיש האגף השמרני במפלגתו, נכון להיום בורן הוא הסנאטור הדמוקרטי האחרון שייצג את אוקלהומה. בשנים 1994–2018 הוא כיהן כנשיא אוניברסיטת אוקלהומה ה-13, השני מבין נשיאי האוניברסיטה במשך כהונתם בתפקיד. מבין יושבי ראש ועדת המודיעין של הסנאט של ארצות הברית, הוא זה שמשך כהונתו בתפקיד הייתה הממושכת ביותר.
ראשית חייו
דייוויד בורן נולד בוושינגטון די. סי. כבנם של כריסטין (לבין מק'קוון) ולייל האגלר בורן. ב-1963 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת ייל, שם הוא למד היסטוריה אמריקאית, מוקם באחוזון העליון של מצטייני כיתתו, והיה חבר באחוות פי בטא קפא. הוא היה חבר המפלגה השמרנית של ייל, נבחר כנשיא האגודה הפוליטית של ייל, וכחבר אחוות הגולגולת והעצמות. הוא קיבל את מלגת רודס וסיים לימודי תואר בוגר אוניברסיטה בפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד ב-1965. בהמשך הוא היה חבר בוועדת הבחירה של קרן מלגת רודס.
ראשית הקריירה הפוליטית
ב-1966 ניצח בורן את עמיתו הדמוקרטי, ויליאם וונטלנד בבחירות המקדימות ואת קליפורד קון הבן בבחירות הכלליות על מושב בבית הנבחרים של אוקלהומה, שם הוא כיהן במשך ארבע תקופות כהונה בשנים 1967–1975. ב-1968 קיבל בורן תואר ב משפטים מהקולג' למשפטים של אוניברסיטת אוקלהומה.
בעת שכיהן בבית הנבחרים של אוקלהומה, היה בורן חבר ועדה שחקרה את אוניברסיטת אוקלהומה לאחר שהמוסד התיר למיליטנט האפרו-אמריקאי, פול בוטל (אנ'), סוציאליסט ופעיל נגד מלחמת וייטנאם, לנאום בו. במהלך כהונתו בבית הנבחרים היה בורן פרופסור באוניברסיטה הבפטיסטית של אוקלהומה.
בשנים 1963–1974 שירת בורן במשמר הלאומי של אוקלהומה. הוא הגיע לדרגת קפטן ושירת כמפקד פלוגת האספקה והשירות ה-2120 בואווקה.
מושל אוקלהומה
.png)
ב-1974 התמודד בורן בבחירות למשרת מושל אוקלהומה. בהתאם לתנועות האנטי-ממסדיות שפרחו על רקע פרשת ווטרגייט, כללו מאמציו של בורן את "בריגדת הטיאטוא של בורן" (Boren Broom Brigade), שהמחישה את מחויבותו "להדיח את המשמרת הישנה" וליצור רפורמות יסודיות בממשלת המדינה.[1]
בורן וקלם מקספאדן הביסו את המושל המכהן דייוויד הול בבחירות המקדימות ועברו להתמודד זה נגד זה בסיבוב ההצבעה השני של המפלגה הדמוקרטית. בסיבוב השני הביס בורן את מקספאדן ולאחר מכן ניצח גם את מועמד המפלגה הרפובליקנית ג'ים אינהוף בבחירות הכלליות. באופן מקרי, אינהוף יחליף לימים את בורן בסנאט של ארצות הברית, כאשר ייבחר בבחירות המיוחדות של 1994 שנערכו לאחר התפטרותו של בורן מהסנאט.
במהלך כהונתו כמושל פעל בורן לטובת ביטול מס ירושה על רכוש שהורישו נפטרים לבני או בנות זוגם, להפחתת שיעור מס ההכנסה המדינתי, לשיפורים במערכת ביתי הסוהר המדינתית בעקבות המהומות בבית הסוהר המרכזי של המדינה ב-1973, וביטולן של יותר ממאה סוכנויות, נציבויות וועדים. בורן משך את תשומת הלב הלאומית במהלך משבר האנרגיה העולמי, כאשר הוא טען לטובת ביטול הרגולציה הלאומית על מחירי הגז הטבעי.
מערכת הבחירות לסנאט
ב-1978 בחר בורן שלא להתמודד על כהונה שנייה כמושל, ותחת זאת התמודד בבחירות על המושב בסנאט של ארצות הברית שאויש עד אז על ידי דיואי ברטלט. בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית הוא זכה ב-46 אחוזים מהקולות כשהשני אחריו היה אד אדמונדסון שזכה ב-28 אחוזים. בסבב ההצבעה השני ניצח בורן את אדמונדסון, ולאחר מכן ניצח בבחירות הכלליות את רוברט קאם, לשעבר נשיא אוניברסיטת המדינה של אוקלהומה.
במהלך מערכת הבחירות, בעודו מכהן כמושל, אדמונדסון, שהיה יריבו המרכזי בבחירות המקדימות, כינה את בורן "רפובליקני", זאת על רקע מדיניותו של בורן כמושל לבטול מס הירושה על ירושות בין בני זוג. יריב נוסף של בורן היה אנתוני פוינטס, שהתמודד תחת שם בדוי, התמודד עם האשמות על זיופים והאשים את בורן בהתנהגות לא ראויה. בזשל המתקפות האישיות הללו, תיאר העיתון וושינגטון פוסט את המרוץ כ"קרב יריות של ביב שופכין" (Gutter Shootout).[2]
סנאטור
בסנאט נודע בורן כאיש מרכז המפה הפוליטית, כאיש האגף השמרני של המפלגה הדמוקרטית וכבן חסותו של הסנאטור מטקסס, לויד בנטסן, ולעיתים קרובות יישר קו עם הסנאטורים הדמוקרטים הדרומיים סאם נאן מג'ורג'יה והאוול הפלין מאלבמה. הוא היה תומך נלהב של פעולות קיצוץ במיסים באופן נרחב כאבן היסוד של המדיניות הכלכלית. הוא התנגד למס שהוטל על רווחי תעשיית הנפט, שבוטל ב-1988.בנקודת זמן מסוימת, לא הפיק מס זה הכנסות כלל, ועדיין נדרשו חברות הנפט להגיש דיווחים, ושירות הכנסות הפנים הוציא 15 מיליון דולר בשנה על פעולות גביית המס. בורן אמר על מס זה: "כל עוד מס זה לא נגבה, הדרישות החשבונאיות מיותרות. הן מהוות טרדה קשה למגזר הפרטי וגורמות לעלות מיותרת למשלם המיסים".[3]
סנאטור בארי גולדווטר, שכיהן בסנאט יחד עם בורן, הצהיר בפומבי שבורן צריך להיבחר כנשיא ארצות הברית.[4]
בורן היה חבר ועדת הכספים וועדת החקלאות, התזונה והיערנות של הסנאט. הוא גם שימש כיושב ראש ועדת המודיעין של הסנאט בשנים 1987–1993, משך הזמן הארוך ביותר בתפקיד זה מבין כל יושבי הראש של הוועדה לדורותיהם למעט דיאן פיינסטיין, שגם היא כיהנה במשך זמן זהה. בורן קידם את חוק ההכשרה לביטחון לאומי של 1991, שמתוקפו הונהגה תוכנית ההכשרה לביטחון לאומי.
בורן היה אחד משני הסנאטורים הדמוקרטים היחידים שהצביעו ב-1987 בעד מינויו השנוי במחלוקת של רוברט בורק לבית המשפט העליון, מינוי שלא אושר בסופו של דבר.[5] ב-1991 הוא הצביע נגד מלחמת המפרץ.[6] בורן היה אחת הבחירות המועדפות של הנשיא ביל קלינטון להחליף את לס אספין כמזכיר ההגנה ב-1994, אך בסופו של דבר נפלה הבחירה על ויליאם פרי.
במאמר שנוי במחלוקת בניו יורק טיימס הביע בורן חרטה על הצבעתו לאישור מינויו של שופט בית המשפט העליון קלרנס תומאס. בגלל הצהרה זו, בין השאר, החל העיתון הגדול ביותר באוקלהומה, The Oklahoman, למתוח על בורן ביקורת, לאחר שלאורך כל הקריירה שלו הוא תמך בו.[7]
התנגדותו ב-1993 להצעת חוק מס האנרגיה, שהוצע על ידי ממשל קלינטון כאמצעי לריסון הגרעון והפחתת הזיהום, גרמה לכישלון הצעת החוק.
כיושב ראש ועדת המודיעין של הסנאט, קידם בורן את יצירת הקונצנזוס ואת התמיכה של שתי המפלגות ביוזמת מחלקת המדינה בקידום הדמוקרטיה בארצות חוץ שסייעה לשחרורו של נלסון מנדלה. בורן זכה לשבחים מפי מנדלה בשידור מיוחד ברשת ABC, שבו הוזכר שחרורו ההיסטורי של מנדלה מהכלא בדרום אפריקה במהלך ביקורו הראשון של מנדלה בארצות הברית לאחר שחרורו, הוא היה אורחם של בורן ושל רעייתו מולי.[8][9]
ב-1994 התפטר בורן מהסנאט כדי לקבל על עצמו את המינוי כנשיא אוניברסיטת אוקלהומה. נכון ל-2021 הוא הדמוקרט האחרון שייצג את אוקלהומה בסנאט.
נשיא אוניברסיטת אוקלהומה
בורן כיהן כנשיא אוניברסיטת אוקלהומה מ-1 בדצמבר 1994 ועד 30 ביוני 2018, עת הוחלף על ידי איש העסקים ג'ים גלוגלי.[10] הוא גם שימש כחבר במועצות המנהלים של טקסס אינסטרומנטס ושל תאגיד AMR (אז חברת האם של אמריקן איירליינס). כאשר כיהן כנשיא האוניברסיטה, הוא לימד מדי שנה שיעור לתלמידי שנה א' במדע המדינה בו נכחו 200 סטודנטים.
התקרית באחוות סיגמה אלפא אפסילון
במרץ 2015 נחשפה הקלטה של חברי אחוות סיגמה-אלפא-אפסילון באוניברסיטת אוקלהומה, בה הם שרו שרו שיר שהביע זלזול גזעני, בו הוזכר כינוי הגנאי כושי, והוא כלל התייחסות למעשי לינץ' ולהפרדה גזעית. כנשיא האוניברסיטה הופיע בורן בתקשורת הארצית וגינה את ההתנהגות הזאת, הרחיק שניים מחברי האחווה מהאוניברסיטה, ובגיבוי המטה הלאומי של האחווה, הורה על סגירת הסניף שלה באוניברסיטת אוקלהומה. הוא גם פתח תוכנית לימודי חובה לרב-גוניות לכלל תלמידי הקמפוס.[11] כמה מומחי משפט טענו שהרחקתם של שני הסטודנטים לא הייתה ראויה, שכן התבטאותם, גם אם היא פוגענית, מוגנת על ידי התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.[12] מנגד, טענו מומחים אחרים שהרחקת הסטודנטים התבססה על קוד ההתנהגות של האוניברסיטה ולא סתרה את חופש הביטוי.[13]
חקירה על הטרדות
ב-13 בפברואר 2019 דווח שאוניברסיטת אוקלהומה שכרה את שירותי משרד עורכי הדין ג'ונס דיי לחקור האשמות נגד בורן על התנהלות בלתי ראויה באוניברסיטה. האוניברסיטה, ובמיוחד מועצת הנגידים שלה לא הסכימו לפרט אם החקירה היא אישית נגד בורן, או לפרט את מסגרת הזמן שלה, ותחת זאת התייחסו אליה כחקירה אישית מתמשכת.[14] את החקירה הפלילית ניהלה לשכת החקירות של אוקלהומה, והיא הסתיימה לאחר שנה ללא כל אישומים.
שישה עדים תיארו מקרים של מצד בורן זמן קצר לאחר תום תקופת כהונתו בת 24 השנים כנשיא האוניברסיטה. מועצת הנגידים של האוניברסיטה קיבלה באפריל 2019 את תוצאות החקירה הפלילית שהסתיימה ללא המלצות לכתב אישום. רק חלקים מהדוח הותרו לפרסום, בהם הוכרה עדותו של תלמיד האוניברסיטה לשעבר ג'ס אדי כמהימנה על ידי משרד עורכי הדין, אף על פי שאדי הודה שהוא "קרא לבורן באופן אישי לפצותו כספית לאחר הדיווח הראשון על החקירה". החלק של הדוח בן ארבעת הדפים שהותר לפרסום התייחס לשישה עדים שדנו ביחסיהם עם בורן. יורשו של בורן כנשיא האוניברסיטה, ג'ים גלוגלי, שהורה על עריכת החקירה נגד בורן, התפטר ב-12 במאי 2019 לאחר עשרה חודשים בתפקיד.
החקירה נועדה לבדוק לכאורה אם בורן הטריד עובדים או סטודנטים של האוניברסיטה במהלך כהונתו כנשיא המוסד. ההאשמות צצו על רקע מסע גיוס כספים של בורן בסתיו 2010 ליוסטון, לשם הוא הגיע במטוס פרטי ועל אירועים בבתי מלון שם. במהלך החקירה, העלה בוגר האוניברסיטה ועוזר ההוראה לשעבר של בורן ג'ס אדי האשמות בראיונות בתקשורת על התנהלות בלתי ראויה של בורן. בורן הוציא באמצעות עורך דינו הכחשה גורפת על כל התנהלות בלתי ראויה או פעילות בלתי חוקית.
עורך דינו של בורן הצהיר שהחקירה היא "לא חיפוש אובייקטיבי אחר האמת", ושהיא ניסיון לרצח אופי של בורן ללא בסיס עובדתי, והוסיף ש"בורן לא היה מודע לכל ההאשמות עד אשר שמע עליהם בתקשורת". פרקליטו של בורן גם ציין שהנשיא המכהן של האוניברסיטה, ג'יימס גלוגלי, הורה לסגן נשיא האוניברסיטה להעביר לבורן הודעה ש"אני בן הבליעל הגרוע ביותר שהוא נתקל בו אי פעם, ואם אתקל בו אי פעם, אהרוס אותו", לאחר שבורן הגיב על טענה של גלוגלי שבורן הותיר את מצבה הפיננסי של האוניברסיטה באי-סדר.
באפריל 2019 קיבלה מועצת הנגידים של האוניברסיטה את תוצאות החקירה, ואף על פי שהם לא פרסמו את הממצאים, תיארה יושבת ראש המועצה את החקירה כ"הוגנת, בלתי משוחדת, יסודית ואובייקטיבית". מאשימו של בורן, ג'ס אדי, הודה בכך שביקש מבורן פיצוי כספי לאחר תחילת החקירה. אדי מצידו קרא לפרסום מלא של דוח החקירה.
פעילות פוליטית לאחר כהונתו בסנאט
ב-1996 ניסה מועמד המפלגה הרפורמיסטית האמריקאית לנשיאות רוס פרו לגייס את בורן כעמיתו למרוץ.[15] ב-2001, יחד עם עמיתו הדמוקרט, המושל לשעבר ג'ורג' ניי תמך בורן בחוק הזכות לעבודה באוקלהומה. צעד חקיקתי זה, שהוצע ונתמך על ידי המושל דאז פרנק קיטינג, עבר בהצלחה.
בורן נחשב כמורה דרכו של ראש ה-CIA לשעבר ג'ורג' טנט עוד מימיו כיושב ראש ועדת המודיעין של הסנאט. בבוקרו של 11 בספטמבר 2001 סעדו השניים יחדיו כאשר נקרא טנט להגיב על פיגועי 11 בספטמבר. בורן אמר שבשבועות שלפני פרוץ מלחמת עיראק במרץ 2003 הוא הזהיר את טנט שמאחר שהוא לא היה חבר במעגל היועצים הקרוב של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, יהפוך אותו הבית הלבן לשעיר לעזאזל אם העניינים בעיראק ישתבשו באופן משמעותי. "אמרתי לו ששמו יוקף בעיגול אם משהו ישתבש", אמר בורן.[16]
ביוני 2007 טען בעל הטור הפוליטי השמרן רוברט נובאק שבורן נפגש עם ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג כדי לדון עמו על אפשרות של מסע בחירות מטעם מפלגה שלישית. זמן קצר קודם לכן עזב בלומברג את המפלגה הרפובליקנית, וצצו השערות שהוא דן עם בורן על האפשרות שהוא יצטרף עליו כעמית למרוץ.[17] בכל אופן, באפריל 2008 הביע בורן את תמיכתו במועמד הדמוקרטים לנשיאות ברק אובמה. באותה שנה הוציא בורן ספר בשם "מכתב לאמריקה" (A Letter to America).[18]
בורן שימש יחד עם הסנאטור לשעבר צ'אק הייגל כיושב ראש שותף של המועצה המייעצת לנשיא למודיעין הבלתי מפלגתית תחת הנשיא אובמה.[19] הוא חבר בוועד הכבוד של "האגודה הלאומית לליגות דיבייט עירוניות" (National Association for Urban Debate Leagues).[20] ב-1988 הוכנס בורן להיכל התהילה של אוקלהומה.[21]
חיים אישיים
ב-1968 נשא בורן לאישה את ג'אנה ליטל, בתו של המועמד בבחירות למשרת מושל אוקלהומה של 1970, רעואל ליטל. לשניים נולדו שני ילדים והם התגרשו ב-1976. ב-1977 הוא נישא בשנית לשופטת המחוזית מולי ו. שי. הייתה זו הפעם הראשונה שמושל אוקלהומה התחתן בעת כהונתו. שי הייתה בת העיר אדה שבאוקלהומה ובוגרת אוניברסיטת איסט סנטרל ואוניברסיטת אוקלהומה, שם היא קיבלה את התואר שלה במשפטים. היא הייתה עורכת דין במגזר הפרטי במשך שנתיים עד אשר מונתה כשופטת.
משפחתו של בורן היא משפחה בולטת בחיים הפוליטיים של אוקלהומה. אביו של בורן, לייל בורן, כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1937–1947. בנו של בורן, דן בורן, כיהן בבית הנבחרים בשנים 2005–2013. בתו של בורן, קארי, היא בעלת תפקיד ניהולי בדיוקסיה האפיסקופלית של דאלס. בורן הוא דודן מדרגה ראשונה של הזמר, היוצר והשחקן הויט אקסטון (אנ'), שנודע בעיקר בשל שירו Joy to the World.[22]
קישורים חיצוניים
- דייוויד בורן באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- דייוויד בורן באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- דייוויד בורן באנציקלופדיה להיסטוריה ולתרבות של אוקלהומה (באנגלית)
- דייוויד בורן באתר החברה ההיסטורית של אוקלהומה (באנגלית)
- ראיון עם דייוויד בורן (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ United Press International, Frederick Daily Leader, Boren Sweeps Past Opponent, November 6, 1974
- ^ Bill Peterson, Gutter Shootout in Oklahoma, The Washington Post, August 12, 1978
- ^ Thorndike, Joseph J. (November 10, 2005). "Historical Perspective: The Windfall Profit Tax -- Career of a Concept". TaxHistory.org.
- ^ "OU's Consistency Starts at Top with Boren", September 2, 2014
- ^ "Senate Rejects Bork, 58—42: Six Republicans Bolt Party Ranks to Oppose Judge". The Los Angeles Times. Associated Press. October 23, 1987.
- ^ "Gulf Crisis Grows into War with Iraq." In CQ Almanac 1990, 46th ed., 717-56. Washington, DC: Congressional Quarterly, 1991.
- ^ CHRIS CASTEEL, Boren Feels Betrayed Over Thomas' Votes, The Oklahoman, November 1, 1993
- ^ Dana Hertneky, KWTV Television News, OU President David Boren Remembers Nelson Mandela, December 11, 2013
- ^ C-SPAN, Senate Dinner for Mandela, June 25, 1990
- ^ Querry, K. (June 2, 2018). "James Gallogly officially takes over as OU's president". KFOR.
- ^ "University of Oklahoma Expels Two Students Tied to Racist Chant Video". nbcnews.com. March 10, 2015.
- ^ Volokh, Eugene (March 10, 2015). "No, a public university may not expel students for racist speech". The Washington Post.
- ^ Sherman, Bill (March 10, 2015). "Can OU president David Boren discipline SAE fraternity members? Experts weigh in". Tulsa World.
- ^ Allen, Jana. "OU Board of Regents discusses ongoing personnel investigation in executive session, says OU President James Gallogly not involved". OU Daily.
- ^ "AllPolitics - Reform Party - Pat Choate". cnn.com. Archived from the original on September 11, 2010.
- ^ CHRIS CASTEEL, CIA boss urged to ‘throw a fit', The Oklahoman, May 3, 2007.
- ^ "New York Mayor Bloomberg answers presidential questions 2 ways". The San Francisco Chronicle. Archived from the original on June 21, 2007.
- ^ David Boren, A Letter to America, University of Oklahoma Press, 2008.
- ^ "Remarks by the President Before Meeting with the President's Intelligence Advisory Board Co-Chairmen and Senior Leadership of the Intelligence Community" (Press release). Office of the Press Secretary.
- ^ ABOUT NAUDL LEADERS
- ^ "Oklahoma Hall of Fame".
- ^ "Axton, Mae Boren (1914–1997)". Oklahoma Historical Society.
מושלי אוקלהומה 
| ||
|---|---|---|
|
