הנרי הווארד
 | |||||||
| לידה | קרנסטון, רוד איילנד, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | קובנטרי, רוד איילנד, ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות גרינווד, קובנטרי, רוד איילנד, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
הנרי הווארד (באנגלית: Henry Howard; 2 באפריל 1826 – 22 בספטמבר 1905) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל רוד איילנד ה-32 בשנים 1873–1875.
ראשית חייו
הנרי הווארד נודל בקרנסטון שברוד איילנד, כבנם של ג'סי ומרי הווארד. הוא התחנך בסמינר סמית'וויל, וב-1848 למד משפטים במשרדו של ויליאם הופין, לימים גם הוא מושל רוד איילנד. ב-1851 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין של רוד איילנד והחל לעסוק במקצוע.
קריירה פוליטית
ב-1857 נבחר הווארד לבית הנבחרים של רוד איילנד, הוא נבחר לתקופת כהונה נוספת ב-1858, אך התפטר. הוא היה נציג לוועידות הארציות של המפלגה הרפובליקנית ב-1856 וב-1872.
ב-1858 פרש הווארד מעיסוקו בעריכת דין, ופתח משרד של בית העסק של חמו, אלישע האריס בניו יורק. כשנפטר האריס ב-1861, שב הווארד לרוד איילנד כדי לקחת חלק רחב יותר בניהול החברה. כשהתאגדה החברה ב-1865 כחברת הייצור האריס, היה הווארד לנשיאה. בהליך ההתאגדות לקח חלק גם אחיו דייוויד.
הווארד המשיך להיות פעיל בפוליטיקה של המפלגה הרפובליקנית, ובבחירות לנשיאות של 1872 הוא היה חבר בחבר האלקטורים, שבהן נבחר יוליסס ס. גרנט לתקופת נשיאותו השנייה. ב-1873 נבחר הווארד לתקופת כהונתו הראשונה מבין השתיים כמושל רוד איילנד. לתקופת הכהונה השלישית הוא בחר שלא להתמודד. במהלך תקופת כהונתו כמושל שונו כמה גבולות שטחי שיפוט של ערים ברוד איילנד. חלק מקרנסטון סופח לפרובידנס ולצפון פרובידנס, ובנוסף סופחה פאוטוקט לפרובידנס. באותה תקופה חל גידול בפעילות החקלאית והתעשייתית, ועברו חוקים חדשים לשליטה בענף הרכבות ובסלילת כבישים.[1]
ב-1876 היה הווארד שוב נציג לוועידת הרפובליקנים, וב-1878 הוא מונה על ידי הנשיא רתרפורד הייז כעוזר הנציב של התערוכה העולמית של פריז.
פעילות עסקית
ב-1878, יחד עם פרדון ארמינגטון ועם גרדינר סי. סימס, הקים הווארד את חברת המנועים של ארמינגטון וסימס, שייצרה מנועי קיטור מהירים עם שסתומי בוכנה. תפוקת המנועים שלהם הובילה את תומאס אדיסון להשתמש בהם עבור תחנת הכוח שלו ברחוב פרל בניו יורק. החברה סבלה ממצב פיננסי קשה עקב הבהלה של 1893, וב-1896 כשלו עסקיה לחלוטין, ונכסיה נמכרו לחברת המנועים המזרחית (Eastern Engine company).[2]
ב-1879 ייסד הווארד את חברת הטלפונים של פרובידנס, ושימש כנשיאה עד מותו. ב-1900 הוא פרש, והחברה של האריס בקובנטרי נמכרה לחברה אחרת, שנוהלה בין השאר על ידי חתנו של הווארד, אדוארד בקלין.
חיים אישיים
ב-1851 נשא הווארד לאישה את קתרין גרין האריס, בתו של בעל חברת הטקסטיל והמושל לשעבר אלישע האריס. לשניים נולדו בת אחת ושני בנים.
הנרי הווארד נפטר בקובנטרי ב-22 בספטמבר 1905. הוא נטמן בבית הקברות גרינווד שבעיר.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, Raimo, John, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1353
קישורים חיצוניים
- הנרי הווארד באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- הנרי הווארד באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- הנרי הווארד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Sobel, Robert, Raimo, John, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1353
- ↑ New England Wireless and Steam Museum, Armington and Sims Engine Co. Archived May 2, 2007, at the Wayback Machine at users.ids.net
הנרי הווארד42889969Q438356