לדלג לתוכן

הנרי אנתוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
הנרי אנתוני
Henry B. Anthony
הנרי אנתוני
לידה קובנטרי, רוד איילנד, ארצות הברית
פטירה פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות סוואן פוינט, פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית
שם מלא הנרי בואן אנתוני
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
זקן חברי הסנאט של ארצות הברית ה־17
4 במרץ 18752 בספטמבר 1884
(9 שנים)
הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית
25 בינואר 187517 בפברואר 1875
(24 ימים)
23 במרץ 186924 בינואר 1873
(3 שנים)
יושב ראש הוועידה הרפובליקנית בסנאט של ארצות הברית
דצמבר 18622 בספטמבר 1884
(כ־21 שנים)
סנאטור מטעם רוד איילנד
4 במרץ 18592 בספטמבר 1884
(25 שנים)
מושל רוד איילנד ה־21
1 במאי 18496 במאי 1851
(שנתיים)
סגן מושל רוד איילנד תומאס ויפל

הנרי בואן אנתוניאנגלית: Henry Bowen Anthony ;‏ 1 באפריל 18152 בספטמבר 1884) היה עיתונאי ופוליטיקאי אמריקאי מרוד איילנד, איש המפגלה הוויגית, לאחר מכן מפלגת שאינם יודעים דבר, ולבסוף המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל רוד איילנד ה-21 בשנים 18491851, וכסנאטור מטעמה מ-1859 ועד מותו, 25 שנים בהן הוא כיהן פעמיים כנשיא הזמני של הסנאט, ובעשור האחרון לכהונתו היה זקן חברי הסנאט.

ראשית חייו

הנרי אנתוני נולד בקובנטרי שברוד איילנד, כבנם של ויליאם אנתוני ושל מרי קניקט גרי. ב-1833, בגיל 18, הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת בראון.[1] לאחר סיום לימודיו הוא עבד בחברת מוצרי הכותנה של אחיו, ולעיתים התגורר בסוואנה, ג'ורג'יה. ב-1845, כאשר נפטר אביו, הוא השקיע בחברה, ונשא רווחים מהשקעותיו.

ב-1838 היה אנתוני לעורך העיתון "פרובידנס ג'ורנל" (The Providence Journal). ב-1840 הוא התקבל כשותף בבעלות על העיתון. אנתוני גם עסק בכתיבת שירה.[1]

כשהיה בשנות העשרים שלו, כתב אנתוני סאטירה בורלסקית פואטית על אירועי מרד דור, שפורסמה בבוסטון ללא ייחוס לאנתוני ב-1842.[2] כמעט שלושה עשורים לאחר מכן, ב-1870, פורסמה הסאטירה שוב, שוב ללא ייחוס לאנתוני ככותב, לצד פרסום נוסף שנגע לאירועים, ושכותרתו הייתה "הדוריאד, וארוחת הערב הגדולה של סלוקם" (The Dorriad, and The great Slocum dinner).[3]

ראשית הקריירה הפוליטית

כעורך העיתון, החזיק אנתוני בדעות שמרניות, תמך בחוק ובסדר, בדרישה לבעלות על רכוש לקבלת זכות הצבעה, ובהגבלות על כוחם הפוליטי של מהגרים. ב-1849, ושוב ב-1850, הוא נבחר כמושל רוד איילנד ה-21. לאחר שבחר שלא להתמודד לתקופת כהונה שלישית, הוא שב לעיסוקו בעריכה.[1]

ב-1855 נסע אנתוני לאירופה, ומשם שלח כתבות עם ביקורות שליליות אל עיתונו.[4] בשובו, הוא הצטרף לשורות מפלגת שאינם יודעים דבר, והשתמש בדפי העיתון כדי לתמוך במפלגה. ברוד איילנד, התמזגה מפלגה זו אל המפלגה הרפובליקנית, ואנתוני נבחר לסנאט של ארצות הברית מטעמה.

סנאטור

אנתוני ייצג את רוד איילנד בסנאט מטעם המפלגה הרפובליקנית ממרץ 1859 ועד מותו בספטמבר 1882. בתחילה הוא נקט בגישה פייסנית כלפי תומכי הפרישה מהאיחוד, אך היה תומך נלהב במאמציו של אברהם לינקולן לשקם את האיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית. לאחר המלחמה, לאות הוקרה למאמציו, הוא נבחר כעמית מדרגה שלישית בפיקוד של מחוז קולומביה של "המסדר הצבאי של הלגיון הנאמן של ארצות הברית" (Military Order of the Loyal Legion of the United States).

פעמיים היה אנתוני יושב ראש ועדת הדפוס, וניסיונו המעשי אפשר לו להציג כמה רפורמות בתחום הדפוס הממשלתי.[1] במהלך כהונתו בתפקיד זה הוקם בית הדפוס הממשלתי. בהזדמנויות שונות הוא היה חבר בוועדת התביעות (אנ'), בוועדה לענייני הצי, בוועדת המכרות והכרייה, ובוועדה למשרדי הדואר ודרכי הדואר. במשפט ההדחה של אנדרו ג'ונסון הוא הצביע בעד ההדחה. הוא המשיך לכתוב לפרובידנס ג'ורנל במהלך שירותו בסנאט.[1]

בשנים 18691873, ולזמן קצר בראשית 1875 כיהן אנתוני כנשיא הזמני של הסנאט. הוא ויתר על תפקיד זה כאשר נבחר כיושב ראש הוועידה הרפובליקנית בסנאט. בתפקיד זה הוא פעל בדומה לקודמיו, ונתן לחברי מפלגתו משימות בוועדה, העמיד הצעות חוק לדין, ולעיתים קרובות דיבר בשם מפלגתו על נושאי השעה. הוא גם היה זה שניסח את "כלל אנתוני", שהיה ניסיון מוקדם להגביל את אורך הדיונים בסנאט בימים שלפני פיזור המושבים. הוא נודע כזקן חברי הסנאט (Father of the House). מתוך מודעות לגילו ולמצב בריאותו של אנתוני, העניקו לו עמיתיו את הכבוד לפתוח את תקופת כהונתו החמישית בסנאט שהחלה ב-1883:

בעוד עומד הזקן הטוב ביד מורמת, כל שאר חברי הסנאט קמו ועמדו עד שהחובה קוימה - מחווה ראויה לזקן חברי הסנאט. אף אדם אחר, מלבד תומאס הארט בנטון, לא הושבע מעולם חמש פעמים רצופות כסנאטור.[5]

חיים אישיים, מותו ומורשתו

ב-1837 נשא אנתוני לאישה את שרה אברון רודס, בתו של כריסטופר רודס. שרה נפטרה ב-1854. לשניים לא היו ילדים, ואנתוני לא נישא בשנית.

הנרי אנתוני נפטר בפרובידנס ב-2 בספטמבר 1884, בעת שעדיין כיהן בסנאט. הלווייתו התקיימה בכנסייה הקהילתית הראשונה של העיר ב-6 בספטמבר, והייתה ההלוויה הגדולה ביותר שהתקיימה ברוד איילנד. הוא נטמן בבית הקברות סוואן פוינט שבעיר.

אנתוני הוריש חלק מספרייתו, שנודע כ"אוסף האריס לשירה אמריקאית", לאוניברסיטת בראון, האוסף כלל כ-6,000 פריטים, רובם ספרים קטנים, שרבים מהם היו נדירים ביותר. האוסף החל להיווצר בראשית המאה ה-19 על ידי אלברט ג' גרין, המשיך אותו קיילב פיסק האריס, ולאחר מותו הושלם על ידי אנתוני שהיה קרוב משפחתו.[1][6]

שמו של אנתוני חקוק על קנה ארטילריה ממלחמת האזרחים ששייך למועדון סקוונטם שבמזרח פרובידנס, לצד שמותיהם של המושל והסנאטור אמברוז ברנסייד ושל הסנאטור נלסון אולדריץ'. התותח ידוע כקנה היחידי מסוללה A של רגימנט הארטילריה הקלה הראשון של רוד איילנד שלא נפל בידי צבא הקונפדרציה בקרב בול ראן הראשון.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי אנתוני בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Wilson, J. G.; Fiske, J., eds. (1900). "Anthony, Henry Bowen". Wilson, J. G.; Fiske, J., eds. (1900). "Anthony, Henry Bowen" . Appletons' Cyclopædia of American Biography. New York.
  2. Anthony, Henry Bowen, The Dorriad: Or, The Hero of Two Flights, Justin Jones, Boston, 1842.
  3. The Dorriad, and The Great Slocum Dinner, by Sidney S. Rider & Brother, Providence.
  4. Davis, Henry Richard, Half a century with the Providence Journal; being a record of the events and associates connected with the past fifty years of life of Henry R. Davis, secretary of the company, p. 23, The Journal Company, 1904.
  5. Poore, Ben. Perley, Perley's Reminiscences of Sixty Years in the National Metropolis, Vol.2, p.468 (1886).
  6. Gilman, D. C.; Peck, H. T.; Colby, F. M., eds. (1905). "Anthony, Henry Bowen" (1st ed.). New York: Dodd, Mead.See J. C. Stockbridge, Anthony Memorial (1886) for an annotated catalog of the collection, with a biographical sketch of Anthony.


הנרי אנתוני42889982Q438329