ג'ון פסטור

ג'ון פסטור

לידה	פרובידנס, רוד איילנד, ארצות הברית
פטירה	קרנסטון, רוד איילנד, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
סנאטור מטעם רוד איילנד 19 בדצמבר 1950 – 28 בדצמבר 1976 (26 שנים) → אדוארד לייהי ג'ון צ'ייפי ←
מושל רוד איילנד ה־61 6 באוקטובר 1945 – 19 בדצמבר 1950 (5 שנים) → ג' הווארד מק'גראת' ג'ון מקירנן ←
סגן מושל רוד איילנד ה־54 ינואר 1945 – 6 באוקטובר 1945 (כ־279 ימים) תחת מושל רוד איילנד ג' הווארד מק'גראת'
חבר בית הנבחרים של רוד איילנד 1934–1937 (כ־3 שנים)

ג'ון אורלנדו פסטור (באנגלית: John Orlando Pastore‏; 17 במרץ 1907 – 15 ביולי 2000) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הדמוקרטית, אשר כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם רוד איילנד בשנים 1950–1976 וכמושל רוד איילנד ה־61 בשנים 1945–1950. הוא היה האמריקאי ממוצא איטלקי הראשון שנבחר לסנאט.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

פסטור נולד ב-17 במרץ 1907 בשכונת פדרל היל שבפרובידנס, רוד איילנד. הוא היה השני מבין חמישה ילדים להוריו מיקלה וארמיניה (לבית אספריניו) פסטורה, שהיו מהגרים איטלקים. אביו, חייט שעבר מפוטנצה לארצות הברית ב־1899, נפטר כשהיה ג'ון בן תשע; אמו עבדה כתופרת לפרנסת המשפחה. בהמשך נישאה לגיסו, סלווטורה, שגם ניהל חנות חייטות. בילדותו עבד פסטור במסירת מעילים וחליפות, כשליח במשרד עורכי דין, וכמפעיל מכבש רגל במפעל תכשיטים.

ב־1925 השלים פסטור את לימודיו בתיכון בהצטיינות, ולאחר מכן עבד שנה כרכז תביעות בחברת החשמל Narragansett Electric בשכר של 15 דולר לשבוע. ב־1927 נרשם למסלול ערב למשפטים של אוניברסיטת נורת'איסטרן שנלמד ב־YMCA בפרובידנס. ב־1931 קיבל תואר ראשון במשפטים, ובשנה שלאחר מכן התקבל ללשכת עורכי הדין. הוא פתח משרד קטן במרתף בית משפחתו, אך עקב השפל הגדול כמעט לא היו לו לקוחות.

קריירה פוליטית מוקדמת

ב־1934 נבחר פסטור לבית הנבחרים של רוד איילנד מטעם המפלגה הדמוקרטית. הוא נבחר מחדש ב־1936, ועמד בראש ועדת התאגידים. בשנים 1937–1938 שימש כעוזר התובע הכללי, אך הודח לאחר שהרפובליקנים זכו ברוב. ב־1939–1940 היה חבר בוועדת הרפורמה העירונית של פרובידנס.

כששבו הדמוקרטים לשלטון ב־1940, מונה פסטור לעוזר התובע הכללי לעניינים פליליים וכיהן בתפקיד עד 1944. ביולי 1941 נישא לאלנה קייטו; השניים נשארו נשואים עד מותו, ונולדו להם בן ושתי בנות.

מושל רוד איילנד

בשנת 1944 נבחר פסטור לסגן מושל רוד איילנד. ב־6 באוקטובר 1945 הפך למושל בפועל לאחר התפטרות המושל ג' הווארד מק'גראת', שהתמנה לפרקליט המדינה של ארצות הברית. בשנתו הראשונה הנהיג מס מכירות של אחוז אחד.

ב־1946 נבחר לכהונה מלאה, כשהביס את הרפובליקני ג'ון ג'. מרפי 54%–46%. היה זה הנבחר הראשון ממוצא איטלקי שנבחר למשרת מושל בארצות הברית (צ'ארלס פולטי מניו יורק כיהן זמן קצר אך לא נבחר). הוא נבחר מחדש ב־1948. בתקופתו הנהיג את חוק הבחירות המקדימות הראשון של המדינה, חוקק מס חברות, יזם תוכנית למאבק בזיהום מים, ומענק בסך 20 מיליון דולר לוותיקי מלחמת העולם השנייה. בתור יו"ר ועידת מושלי ניו אינגלנד, קרא למס אחיד לביטוח אבטלה בכל המדינה.

הסנאט של ארצות הברית

ב־1950 נבחר פסטור לסנאט של ארצות הברית בבחירות מיוחדות להשלמת כהונת ג' הווארד מק'גראת'. הוא נבחר שוב ב־1952, 1958, 1964 ו־1970.

ב־1964 נשא את נאום המפתח בוועידת המפלגה הדמוקרטית באטלנטיק סיטי, שבחרה את לינדון ג'ונסון כמועמדה לנשיאות.

בבחירות 1970 ניצח בפער של 68%–32% את הכומר הקתולי ג'ון מקלפלין, שתמך באותה עת במלחמת וייטנאם ולאחר מכן הפך למנחה תוכנית הטלוויזיה "The McLaughlin Group".

פסטור הצביע בעד כל חוקי זכויות האזרח המרכזיים של שנות ה־50 וה־60, בעד התיקון ה־24 לחוקה, בעד מדיקר, ובעד מינוי ת'ורגוד מרשל לבית המשפט העליון.

פסטור עמד בראש ועדת המשנה לענייני תקשורת. הוא זכור במיוחד מהדיון בשנת 1969 על תקציב PBS. הנשיא ניקסון ביקש לחתוך את המענק מ־20 ל־10 מיליון דולר בשל מלחמת וייטנאם. פרד רוג'רס, מנחה "השכונה של מר רוג'רס", הופיע בפני הוועדה והסביר את חשיבות החינוך הרגשי בטלוויזיה ציבורית. פסטור, שנודע כישיר ולעיתים חסר סבלנות, התרגש והצהיר: "אני חושב שזה נפלא... נראה שהרווחת את 20 מיליון הדולר." בשנה שלאחר מכן אף עלה תקציב PBS ל־22 מיליון דולר.

בשנת 1969 הושם פסטור ללעג בתוכנית "The Smothers Brothers Comedy Hour" (התוכנית בוטלה לפני ששודר הפרק). נאמר בתוכנית כי "הכול אצלו זה זוהמה ואלימות בטלוויזיה".

ב־1971 היה אחד מ־25 סנאטורים שתמכו בחוק ה־Health Security Act – הצעה לכיסוי בריאות ממלכתי לכל תושבי ארצות הברית באמצעות ביטוח ממשלתי.

בערוב ימיו

ב־1976 פרש מן הסנאט. לאחר מכן שימש כחבר בדירקטוריון של Columbus National Bank. הוא ואשתו אלנה היו הורים לשלושה ילדים ולשבעה נכדים. הוא חי בקרנסטון שברוד איילנד, עד מותו מאי-ספיקת כליות ב־15 ביולי 2000.

נאומו בוועידת 1964 כונה "הנאום שנשמע ברחבי העולם". טד קנדי ספד לו: "אחי ג'ק העריך אותו מאוד... לג'ון היה לב ענק."

בניין Pastore Hall באוניברסיטת רוד איילנד, שנחנך ב־1953, נקרא על שמו, ושימש בתחילה את החוג לכימיה של האוניברסיטה.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, Raimo, John, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1376

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון פסטור בוויקישיתוף

• ג'ון פסטור באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ג'ון פסטור באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ג'ון פסטור באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ג'ון פסטור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'ון פסטור42736875Q881113