העברת מים בין אגנים
העברת מים בין אגנים או הטיית מים חוצת אגנים הם מונחים המשמשים לתיאור תוכניות הובלת מים מעשה ידי אדם המעבירות מים מאגן ניקוז של נהר אחד שבו הם זמינים, לאגן אחר שבו המים זמינים פחות או ניתנים לניצול טוב יותר להתפתחות האדם. מטרתן של תוכניות הנדסת משאבי מים כאלה יכולה להיות להקל על מחסור במים באגן הקולט, לייצר חשמל, או שניהם. לעיתים נדירות, כמו במקרה של נהר התהילה (אנ') שהטה מים מהחידקל לנהר הפרת בעיראק המודרנית, בוצעו העברות בין אגנים למטרות פוליטיות. אף שקיימות דוגמאות עתיקות לאספקת מים, הפיתוחים המודרניים הראשונים בוצעו במאה ה-19 באוסטרליה, הודו וארצות הברית, והזינו מים לערים גדולות כמו דנוור ולוס אנג'לס. מאז המאה ה-20 בוצעו עוד הרבה מיזמים דומים במדינות אחרות, כולל ישראל והרפובליקה העממית של סין, ותרמו למהפכה הירוקה בהודו (אנ') ולפיתוח אנרגיית מים בקנדה.
מכיוון שהולכת מים בין אגנים טבעיים מתוארת הן כחיסור במקור והן כתוספת ביעד, עלולים מיזמים מסוג זה להיות שנויים במחלוקת במקומות מסוימים ולאורך זמן; הם עשויים גם להיראות כשנויים במחלוקת בשל קנה המידה, העלויות וההשפעות הסביבתיות או ההתפתחותיות שלהם.
בטקסס, למשל, דו"ח של מועצת פיתוח המים של טקסס (Texas Water Development Board) משנת 2007 ניתח את העלויות והיתרונות של מיזמים של העברת מים בין אגנים בטקסס, והגיע למסקנה שלאף על פי שחלקם חיוניים, החסמים לפיתוחם כוללים עלות, התנגדויות לבניית מאגרים חדשים והשלכות סביבתיות.[1] למרות העלויות והחששות האחרים הכרוכים בכך, יש למיזמים של העברת מים בין אגנים תפקיד חיוני באופק תכנון המים של המדינה ל-50 השנים העתידיות. מתוך 44 מיזמים מומלצים להובלה והעברה של מי תהום ונגר עילי הכלולים בתוכנית המים של מדינת טקסס 2012, 15 יסתמכו על העברת מים בין אגנים.[1]
בעוד שמדינות מפותחות ניצלו לעיתים קרובות את האתרים הרווחיים ביותר מבחינה כלכלית שכבר יש בהם תועלות רבות, הוצעו תוכניות הטיה/העברה בקנה מידה גדול במדינות מתפתחות כמו ברזיל, מדינות אפריקה, הודו וסין. העברות מודרניות יותר אלו הוצדקו בשל היתרונות הכלכליים והחברתיים הפוטנציאליים שלהן באזורים מאוכלסים יותר, הנובעים מביקוש מוגבר להשקיה, אספקת מים לתעשייה ולתושבי הערים ומתוך הרצון לנצל אנרגיה מתחדשת. מיזמים אלה מוצדקים גם בגלל שינויי האקלים האפשריים והחשש מירידה בזמינות המים בעתיד; לאור זאת, נוטים מיזמים אלה להכין את הכלכלה לאירועי הבצורות הנובעות מכך ולביקוש הגובר למים. מיזמים המעבירים מים בין אגנים מבחינה כלכלית הם לרוב גדולים ויקרים, וכוללים תכנון ותיאום תשתיות ציבוריות או פרטיות גדולות. במקרים מסוימים בהם הזרימה הרצויה אינה מסופקת על ידי כוח הכבידה בלבד, נדרש שימוש נוסף באנרגיה לשאיבת מים אל היעד. מיזמים מסוג זה עלולים להיות מסובכים גם במונחים משפטיים, שכן זכויות המים באגן המוצא נפגעות; זה נכון במיוחד אם אגן המוצא הוא של נהר חוצה מדינות. יתר על כן, להעברות אלו יכולות להיות השפעות סביבתיות משמעותיות על מערכות אקולוגיות באגן המוצא. במקרים מסוימים יכולים אמצעי חיסכון במים (אנ') ביעד להפוך את העברות המים הללו לפחות נחוצות כדי להקל על מחסור במים (אנ'), לעכב את הצורך בבנייה של מתקנים להעברת מים או לצמצם את הגודל והעלות הראשונית שלהם.
דוגמאות
- המוביל הארצי בישראל, מעביר מים מהכנרת (אגן נהר הירדן) לאזור חוף הים התיכון ומעלה מים מעל 372 מטר. מימיו משמשים הן לחקלאות והן לאספקת מים עירונית.
- מוביל המים מאגם נאצר על הנילוס ועד למיזם תושכא במדבר המערבי של מצרים
- פרויקט העברת המים דרום-צפון בסין.
- תעלת צפון קרים (אוקראינה), המובילה מים מנהר הדנייפר לחצי האי קרים.
- מוביל המים של נהר הקולורדו שנבנה בשנים 1933–1941 כדי לספק מים לדרום קליפורניה
- התעלה הכול-אמריקנית שנבנתה בשנות ה-30 של המים ה-20 כדי להביא מים מנהר הקולורדו לעמק אימפריאל בדרום קליפורניה
- מיזם קולורדו-ביג תומפסון, שנבנה בין 1938 ל-1957, מטה מים מאגן נהר הקולורדו העליון מזרחה מתחת לקו פרשת המים של אמריקה אל אגן סאות פלאט.
מיזם מרכז אריזונה (CAP) בארצות הברית אינו העברה בין אגנים כשלעצמו, אם כי הוא חולק מאפיינים רבים עם העברות בין אגנים שכן הוא מעביר כמויות גדולות של מים למרחקים ארוכים והפרשי גובה. ה-CAP מעביר מים מנהר הקולורדו למרכז אריזונה הן לחקלאות והן לאספקת מים עירונית במקום מי התהום המדולדלים. עם זאת, המים נשארים בתוך אגן הניקוז של נהר הקולורדו, אם כי הועברו אל תת-האגן של הנהר חילה.
היבטים אקולוגיים
מכיוון שנהרות הם בית גידול של מערכת מורכבת של מינים והאינטראקציות ביניהם, עלולה העברת מים מאגן אחד למשנהו לגרום להשפעה רצינית על המינים החיים בהם.[2]
לקריאה נוספת
- Fereidoun Ghassemi and Ian White: Inter-Basin Water Transfer, Case Studies from Australia, United States, Canada, China and India, Cambridge University Press, International Hydrology Series, 2007, מסת"ב 978-0-521-86969-0
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Texas Water Report: Going Deeper for the Solution (אורכב 22.02.2014 בארכיון Wayback Machine) Texas Comptroller of Public Accounts. Retrieved 11 February 2014.
- ^ Mussen, T. D.; Cocherell, D.; Poletto, J. B.; Reardon, J. S.; Hockett, Z.; Ercan, A.; Bandeh, H.; Kavvas, M. L.; Cech Jr, J. J.; Fangue, N. A. (2014). Fulton, Christopher J (ed.). "Unscreened Water-Diversion Pipes Pose an Entrainment Risk to the Threatened Green Sturgeon, Acipenser medirostris". PLOS ONE. 9 (1): e86321. Bibcode:2014PLoSO...986321M. doi:10.1371/journal.pone.0086321. PMC 3893286. PMID 24454967.
