העימות בין ארצות הברית לאיראן (2019–הווה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן על המערובות הבריטית והישראלית בעימות זה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

משבר המפרץ הפרסי בשנים 2019–2020, המכונה גם העימות האיראני-אמריקני[1] והמשבר במפרץ[2][3] הוא התעצמות המתחים הצבאיים בין איראן לארצות הברית באזור המפרץ הפרסי.

רקע

ארצות הברית החלה בבניית נוכחותה הצבאית באזור, כדי להרתיע את איראן ובעלות בריתה מפני תקיפת כוחות ואינטרסים אמריקנים במפרץ הפרסי ובעיראק. זאת בעקבות החרפה נוספת ביחסי איראן–ארצות הברית בעידן ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שכללה את נסיגת ארצות הברית מהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (JCPOA), הטלת סנקציות חדשות נגד איראן, וסיווג משמרות המהפכה האסלאמית כארגון טרור.[4] בתגובה, סיווגה איראן את פיקוד המרכז האמריקאי כארגון טרור.

השתלשלות האירועים

ממשל טראמפ

מספר אוניות סוחר במפרץ הפרסי נפגעו בשתי תקריות בחודשים מאי ויוני 2019. מדינות המערב האשימו את איראן, ואילו איראן הכחישה את המעורבות. ביוני 2019 הפילה איראן כלי טיס בלתי מאויש אמריקאי RQ-4A שטס מעל המים האיראניים, מה שהגביר את המתיחות.[5] באותו חודש נתפסה מכלית נפט איראנית על ידי בריטניה במצר גיברלטר בטענה שהיא מעבירה נפט לסוריה, בניגוד לסנקציות של האיחוד האירופי.[6] בהמשך תפסה איראן מכלית נפט בריטית במפרץ הפרסי.[7] איראן ובריטניה שחררו מאוחר יותר את המכליות.[8] בינתיים, ארצות הברית הקימה את המבנה לביטחון ימי בין־לאומי (IMSC), שנועד להגדיל את "המעקב והביטחון הכללי בדרכי מים מרכזיות במזרח התיכון", כך לדברי סגן מזכיר ההגנה האמריקני, מייקל מלרוי.[9]

המשבר הסלים בסוף 2019 ובתחילת 2020, כשמיליציות השיעה העיראקיות בארגון אל-חשד א-שעבי בעיראק הרגו קבלן אמריקני בהתקפה על בסיס עיראקי שאירח כוח אדם אמריקני[10] ותקפו את שגרירות ארצות הברית בבגדאד[11] – דבר שהניע את צבא ארצות הברית לפרוס מאות כוחות חדשים במזרח התיכון, ולהודיע שהוא יכוון באופן תקדימי כנגד "שליחיה" של איראן בעיראק. כעבור כמה ימים הרגה ארצות הברית בתקיפה אווירית את קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, ואת אבו מהדי אל-מוהנדס, מפקד מיליציה עיראקית. כתוצאה מכך התחייב המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי לנקום בכוחות האמריקאים. ארצות הברית פרסה כמעט 4,000 חיילים בתגובה למתיחות, וישראל העלתה את רמת הכוננות שלה.[12][13] ב־5 בינואר 2020, איראן הכריזה על ביטול התחייבויותיה בעסקת הגרעין ועל העשרת אורניום ללא הגבלה[14] והפרלמנט העיראקי קיבל החלטה לגירוש כל הכוחות הזרים משטחה.[15]

ארצות הברית ואיראן כמעט נכנסו לסכסוך גלוי ב־8 בינואר 2020, כאשר משמרות המהפכה ירו טילי קרקע-קרקע (אנ') נגד שני בסיסים צבאיים עיראקיים ששיכנו חיילים אמריקאים, כנקמה על הריגתו של סולימאני,[16] עימות נדיר ישיר בין איראן לארצות הברית, שהיה האירוע הכי קרוב לסף של מלחמה בין שתי המדינות מזה עשורים. לאחר שאישר שלא היו נפגעים במתקפה, צמצם ממשל טראמפ את המתחים, בכך ששלל תגובה צבאית ישירה אך הודיע על סנקציות חדשות.[17]

ב-11 בינואר 2020 הודתה איראן שמטוס נוסעים אוקראיני, שהתרסק שלושה ימים קודם לכן, זמן קצר לאחר שהמריא מטהראן, הופל בטיל קרקע-אוויר איראני שנורה בטעות מחמת המתיחות שגרם העימות.[18]

ממשל ביידן

ב-15 בפברואר 2021. במהלך מתקפה על הכוחות האמריקאים בארביל נורו רקטות רבות לעבר כורדיסטן העיראקית. התקיפה החלה באזור 21:30 (שעון מקומי), אז נורו כ-14 רקטות מאזור דרום ארביל לעבר הבסיס של כוח המשימה המשותף המשולב - מבצע נחישות טבועה שנמצא בסמוך לנמל התעופה הבינלאומי של ארביל (אנ'), רקטות אחרות שנורו נפלו באזורי מגורים ובסמוך למתקנים אזרחיים. כ-2 בני אדם נהרגו בתקיפה וכ-13 נוספים נפצעו. בעקבות התקיפה הודיעה נאט"ו כי היא תגדיל את כוחותיה בעיראק מ-500 ל-4,000 אנשים.

שבוע לאחר מכן, ב־25 בפברואר, התקיפו אווירית הכוחות האמריקאים מספר אתרים ששימשו מיליציות פרו-איראניות במזרח סוריה[19][20] וזאת בתגובה למתקפת הטילים בארביל. למעשה, תקיפה זו הייתה המבצע הצבאי הראשון הפומבי שבוצע תחת ממשלו של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן שנכנס לתפקידו כחודש לפני האירוע[21][22]. קצת יותר משבוע לאחר התקיפה דווח בוול סטריט ג'ורנל כי הייתה אמורה להתבצע תקיפה ביעד נוסף, אך זו בוטלה בהוראת הנשיא ביידן לאחר שאישה ומספר ילדים נראו בחצר של אחד האתרים[23].

ביוני 2021 פורסם כי ארצות הברית וישראל קיימו סדרת שיחות ביטחוניות על שיתוף פעולה נגד הפעלת ויצירת מזל"טים, טילי שיוט והטילים מדויקים אותם מעבירה איראן למיליציות שיעיות ולארגוני טרור באזור סוריה ועיראק[24].

עוד באותו החודש הודיעה מחלקת ההגנה האמריקאית כי הצבא האמריקאי תקף אווירית מתקנים מבצעיים ומתקני אחסון נשק מיליציה פרו-איראנית בגבול איראק-סוריה. זאת, בתגובה לתקיפות שבוצעו על ידי כלי טיס בלתי מאוישים של מילציה פרו-איראנית נגד כוחות אמריקנים ומתקנים של ארה"ב בעיראק. על פי דיווחים בכלי תקשורת ערביים מהאזור, כי 5 פעילי מילציות נהרגו בתקיפה[25].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Marwan Bishara, Arrogance, fanaticism and the prospect of a US-Iranian war, Al Jazeera 30 April 2019
  2. ^ "Iran, tankers and the Gulf crisis explained" (באנגלית). 19 באוגוסט 2019. בדיקה אחרונה ב-9 בינואר 2020. 
  3. ^ "The attack on Saudi oil facilities raises the risks of war, The attack on Saudi oil facilities raises the risks of war". The Economist. ISSN 0013-0613. בדיקה אחרונה ב-9 בינואר 2020. 
  4. ^ ארה"ב הכריזה: משמרות המהפכה של איראן - ארגון טרור, באתר ynet, 8 באפריל 2019
  5. ^ AP‏, איראן: יירטנו מל"ט ריגול אמריקני שחדר לשטחנו האווירי, באתר וואלה!‏, 20 ביוני 2019
  6. ^ דין שמואל אלמס, ‏גיברלטר: מכלית נפט איראנית נתפסה בדרכה לסוריה, באתר ישראל היום, 4 ביולי 2019
  7. ^ דניאל סלאמה, איראן השתלטה על מכלית נפט בריטית; לונדון: "לא מקובל", באתר ynet, 20 ביולי 2019
  8. ^ גיברלטר שחררה את מכלית הנפט האיראנית, באתר ynet, 15 באוגוסט 2019
  9. ^ Review, Week in (16 באוגוסט 2019). "Putin's Gulf security plan depends on Trump". Al-Monitor. אורכב מ-המקור ב-18 September 2019. בדיקה אחרונה ב-17 באוגוסט 2019. 
  10. ^ רויטרס‏, ירי רקטות לבסיס צבאי בעיראק: קבלן אמריקני נהרג, באתר וואלה!‏, 28 בדצמבר 2019
  11. ^ אחרי התקיפות: מפגינים פרצו לשגרירות ארה"ב בבגדאד, באתר וואלה!‏, 31 בדצמבר 2019
  12. ^ "Israel defends U.S. killing of Iranian commander, puts military on alert". Reuters (באנגלית). 3 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2020. 
  13. ^ Sisk, Richard (3 בינואר 2020). "Thousands More US Troops Deploying to Middle East in Response to Iranian Threats". Military.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2020. 
  14. ^ Iran abandons nuclear deal over Soleimani killing
  15. ^ Iraqi Parliament Passes Resolution to End Foreign Troop Presence
  16. ^ דניאל סלאמה וסוכנויות הידיעות, "הנקמה החלה": מתקפת טילים מאיראן על בסיסים אמריקניים בעיראק, באתר ynet, 8 בינואר 2020
  17. ^ רויטרס וטל שלו‏, לאחר המתקפות בעיראק: ארה"ב הטילה סנקציות על בכירים איראנים, באתר וואלה!‏, 10 בינואר 2020
  18. ^ באיראן מודים: המטוס האוקראיני הופל בגלל "טעות אנוש", באתר מעריב השבוע, 11 בינואר 2020
  19. ^ "U.S. bombs facilities in Syria used by Iran-backed militia". NBC News. בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2021. 
  20. ^ "U.S. Launches Military Airstrikes Against Iranian-Backed Militants In Syria". NPR. בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2021. 
  21. ^ "U.S. targets Iranian-backed militias in Syria with airstrikes". CBS News. 26 בפברואר 2021. בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2021. 
  22. ^ "Joe Biden orders airstrike against Iranian-backed militia in Syria". ABC News. 26 בפברואר 2021. בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2021. 
  23. ^ בהוראת ביידן: ארה"ב ביטלה ברגע האחרון תקיפה בסוריה, באתר בחדרי חרדים, 4 במרץ 2021
  24. ^ ישראל וארה"ב קיימו שיחות על שיתוף פעולה נגד מל"טים איראניים, באתר וואלה!‏, 23 ביוני 2021
  25. ^ מעריב אונליין, ‏ארצות הברית תקפה יעדים של מיליציות פרו-איראניות; דיווח על חמישה הרוגים, באתר מעריב השבוע, 28 ביוני 2021
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0