הקלות מס לעולה חדש ולתושב חוזר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לשם עידוד העלייה מעניקה מדינת ישראל הקלות מס לעולים חדשים, ובתנאים מסוימים מוענקות הקלות מס גם לתושבים חוזרים.

מס הכנסה

נקודות זיכוי

על פי סעיף 35 לפקודת מס הכנסה, עולה חדש זכאי לנקודות זיכוי נוספות למשך 42 חודשים (3.5 שנים) מיום עלייתו:

  • 3 נקודות זיכוי לחודש – עבור 18 החודשים הראשונים לעלייה.
  • 2 נקודות זיכוי לחודש – עבור 12 החודשים שלאחריהם.
  • נקודת זיכוי אחת לחודש – עבור 12 החודשים שלאחריהם.

הזכאות מתחילה עם קבלת תעודת עולה ונמשכת גם כאשר אין הכנסה. אך ניתן לנצל זכאות בחודשי אבטלה להפחתת המסים באותה השנה בלבד.

ניתן להקפיא זכאות במקרה של גיוס לצה"ל, לימודים במוסד אקדמאי מוכר או עזיבת הארץ לתקופה של בין חצי שנה לשלוש שנים.

מי שעזב את ישראל כקטין וחזר אליה כעבור תקופה של חמש שנים לפחות זכאי לנקודות זיכוי אלה כאילו הוא עולה חדש.[1]

חוק מילצ'ן

ב-1 בינואר 2003 נכנס לתוקף תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה,[2] שבמסגרתו תוקן סעיף 2 לפקודת מס הכנסה ונקבע בו שגם הכנסתו של תושב ישראל שהופקה או נצמחה מחוץ לישראל חייבת במס הכנסה בישראל. תוצאה של תיקון זה הייתה שמי שעלה לישראל או שב אליה וחזר להיות תושב בה מצא עצמו חייב במס הכנסה בישראל על הכנסות שהפיק בחו"ל (למשל מנכסים שהשאיר שם) ובחובת דיווח לרשות המסים בישראל (בנוסף לחובות אלה כלפי המדינה שבה הופקה ההכנסה, אך תוך מניעת כפל מס). כדי למנוע פגיעה זו נכללו בתיקון הקלות מס שונות, לזמן מוגבל, לעולה חדש ולתושב חוזר.[3]

בשנת 2008, בעת כהונתם של אהוד אולמרט כראש הממשלה ורוני בר-און כשר האוצר אושר תיקון מס' 168 לפקודת מס הכנסה,[4] הפוטר עולה חדש ותושב חוזר ותיק (יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים לפחות) ממס הכנסה בישראל על הכנסותיהם בחו"ל במשך 10 שנים מבואם לישראל,[5] ואף פוטר אותם מחובת דיווח על הכנסות אלה.[6] לשר האוצר ניתנה סמכות להאריך את הפטור ממס בעשר שנים נוספות, אך סמכות זו לא מומשה. עוד נקבע בתיקון זה שסכום המס על פנסיה שמקורה מחוץ לישראל שמקבל עולה חדש או תושב חוזר ותיק בשל עבודתו במדינת חוץ, לא יעלה על סכום המס שהיה משלם על אותה פנסיה במדינה שבה היא משולמת, אילו היה נשאר תושב אותה מדינה.[7] דברי ההסבר להצעת החוק ציינו: "מטרותיו העיקריות של החוק המוצע הן קליטת עליה, החזרת הון אנושי איכותי למדינת ישראל ועידוד משקיעים בעלי יכולת כלכלית גבוהה להיות לתושבי ישראל".[8]

בהצעת "חוק ההסדרים" לשנים 2013 ו-2014[9] נכללה הצעה לצמצם הקלות אלה, ובפרט לבטל את הפטור מחובת הדיווח, אך חלק זה בהצעה לא אושר.

בדו"ח מבקר המדינה מ-2013 נקבע שאמנם החוק מעודד תושבים חוזרים אך פותח פתח להלבנת הון. למרות רצון של משרד האוצר לשנות פטור זה, החוק לא שונה.[10]

אחד הנהנים הנודעים מתיקון זה הוא איש העסקים ארנון מילצ'ן, ועקב כך מכונה התיקון באמצעי התקשורת בשם "חוק מילצ'ן". בסיכום חקירת תיק 1000, שפרסמה משטרת ישראל בפברואר 2018, נכלל גם הסעיף הבא:

על פי החשד, ראש הממשלה פעל לקדם את הארכת פטור ממס לתושב חוזר, מעל 10 שנים, הטבה שיש לה ערך כלכלי רב עבור מילצ'ן. על פי החשד, ראש הממשלה פנה בעניין לגורמי משרד האוצר, אולם אנשי האוצר בלמו את קידום הנושא בהסבר כי ההטבה כאמור איננה עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי ושמירה על הקופה הציבורית.[11]

בעת הדיון בשנת 2008 בתיקון 168 תמכה רשות המסים בתיקון, אך בדיון שנערך בשנת 2018 בוועדה לביקורת המדינה בהקלת מס זו אמר מנהל רשות המסים, משה אשר:

החוק הפך את ישראל למקלט מס מהטובים שיש בעולם, לא מצאנו דבר כזה בכל העולם. אין לנו מידע כמה החוק הזה עולה לנו בגלל חובת הדיווח. אנחנו חולקים מידע עם מדינות אחרות, במסגרת המאבק בהון השחור. החוק הזה לא מאפשר לנו להחליף מידע. ב-OECD דורשים מאיתנו לתקן את זה. החוק הזה מעודד אנשים עשירים לרדת מישראל לעשר שנים, ואז להשאיר את הכסף שלהם בחו"ל ולא בארץ. זה מעורר מוטיבציה הפוכה. בעיניי לא ראוי שיש קבוצה מיוחסת שמקבלת פטור בלי גבולות לתקופה מאד ארוכה ולא צריכה לדווח על כלום.[12]

מכס ומס קנייה

עולה חדש, קטין חוזר, אזרח עולה ומי שהפך לתושב קבע בישראל זכאים לפטור מתשלום מסים, או תשלום מסים מופחתים, בעת יבוא לשימושם של חפצים אישיים, חפצי-בית, כלי עבודה ומכונית.[13]

ביטוח לאומי וביטוח בריאות

עולה חדש זכאי לביטוח בריאות ממלכתי מיד עם קבלתה של תעודת עולה בהגעתם לנמל התעופה בישראל.[14]

תושב חוזר נדרש לקבל הכרה של המוסד לביטוח לאומי בהיותו תושב חוזר, ובמשך תקופת המתנה של חודשיים עד ששת חודשים הראשונים לחזרתו לישראל עליו לשלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בלי שיהיה זכאי לשירותים הרפואיים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.[15] התושב החוזר יכול לפדות תקופת המתנה זו בתשלום בסך 11,460 ש"ח (בשנת 2018).[16]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כללי מס הכנסה (זיכוי לעולים במקרים מיוחדים), התשל"ח-1977, באתר "נבו"
  2. ^ חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002, באתר הכנסת
  3. ^ אבי נוב, הקלות במס לעולים חדשים ותושבים חוזרים – חוזר 2002;
    רמי אריה, אנשי ההי-טק – שבים הביתה - הקלות במס מינואר 2003 לאנשי ההי-טק השבים לישראל, באתר "מסים ועסקים", 1 במרץ 2004
  4. ^ חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 168 והוראת שעה), התשס"ח-2008, באתר הכנסת
  5. ^ סעיף 14 לפקודת מס הכנסה
  6. ^ סעיף 134ב לפקודת מס הכנסה
  7. ^ סעיף 9ג לפקודת מס הכנסה
  8. ^ הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 167 והוראת שעה), התשס"ח-2008, ה"ח הממשלה 396 מ-30 ביוני 2008
  9. ^ הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, ה"ח הממשלה 768 מ-11 ביוני 2013
  10. ^ מקלט המס של ארנון מילצ'ן, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2009;
    איתן אבריאל, היד הנעלמה שדואגת להעניק מדי שנה מתנה גדולה ויקרה לארנון מילצ'ן, באתר TheMarker‏, 25 בפברואר 2017
  11. ^ סיום חקירות "תיק 1000" ו"תיק 2000", באתר משטרת ישראל, 13 בפברואר 2018
  12. ^ אמרי לוי סדן‏, מנהל רשות המסים: חוק מילצ'ן הפך את ישראל למקלט מס מהטובים בעולם, באתר וואלה!‏, 27 בפברואר 2018
  13. ^ מדריך לעולה ותושב חוץ, באתר רשות המסים בישראל
  14. ^ רישום עולים לקופות חולים, באתר משרד העלייה והקליטה
  15. ^ תושבים חוזרים, באתר המוסד לביטוח לאומי;
    הצטרפות תושב חוזר לביטוח בריאות, באתר כל זכות
  16. ^ תושב ישראל השוהה בחו"ל - תשלום מיוחד לפדיון תקופת ההמתנה, באתר המוסד לביטוח לאומי
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0