הרפורמה בענף החלב

רפת ישנה, סככת "רפד עמוק" בעלת תנאי אוורור לקויים וגגות ללא ניקוז (קיבוץ מרחביה, 1969)

רפת מודרנית (קיבוץ רביבים, 2005)

הרפורמה בענף החלב היא תוכנית של ממשלת ישראל שבוצעה ברפתות החלב בישראל בשנים 1999–2008. זוהי הרפורמה הראשונה בשורה של חמש רפורמות שנערכו במשק החלב בישראל, שהאחרונה בהם הייתה ב-2022. מטרותיה העיקריות של התוכנית היו:

• טיפול בבעיות איכות סביבה הנובעות מפעילות הרפתות (כדוגמת זיהום הקרקע ומי תהום).
• הגדלת יחידות הייצור (מספר פרות ברפת) והקטנת מספר הרפתות.

היעדים הסופיים של התוכנית היו החלת תקנים מודרניים של איכות הסביבה על רפתות החלב וייעול תהליך ייצור החלב באופן שיאפשר את הורדת "מחיר המטרה" ליצרן. תוצרי לוואי נוספים של התוכנית היו שיפור באיכות החלב והעלאת רמת רווחת בעלי החיים ברפתות.

הפרויקט החל בתחילת שנת 1999, ביוזמה משותפת של ארבעה גופים: מועצת החלב, משרד החקלאות, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. במסגרת הרפורמה עבר הענף תהליך התייעלות וצמצום של כשליש ממספר הרפתות בישראל. ההשקעה הכוללת בביצוע הרפורמה מצד הרפתנים, מועצת החלב ומשרדי הממשלה הסתכמה בכשני מיליארד ש"ח. על אכיפתו של הפרויקט היה אחראי המשרד להגנת הסביבה.

ביצוע הרפורמה נועד להסתיים בתחילת שנת 2007 ונקבע כי הרפתות שלא יעמדו בדרישות איכות הסביבה בהתאם לתנאי הרפורמה יהיו חשופות לקנסות, תביעות משפטיות ואף לצווי סגירה. אלא שבעקבות מלחמת לבנון השנייה ניתנה ארכה של שנה (עד תחילת שנת 2008) להשלמת הרפורמה ברפתות בצפון ישראל.

רקע

הסיבה העיקרית לביצוע הרפורמה בשוק החלב בישראל הייתה כלכלית.^{[דרוש מקור]} בסוף שנות ה-90 נפתח שוק החלב בישראל לייבוא במסגרת הסכמי ארגון הסחר העולמי, מצב שאפשר למשרד האוצר לדרוש מהרפתנים להוריד את עלויות הייצור ולהתאים את עצמם למציאות החדשה.^{[דרוש מקור]} ביוזמה משותפת של מועצת החלב, משרד החקלאות ומשרד האוצר, הושקה רפורמה שמטרתה המוצהרת הייתה ייעול הענף וצמצום מספר הרפתות בענף החלב.^{[דרוש מקור]} המשרד להגנת הסביבה היה שותף לרפורמה על ידי הגדרת שינויים אותם נדרשו רפתני ישראל ליישם במבנים הקיימים, במטרה למנוע זיהום סביבתי על ידי הרפתות. אכיפת הרפורמה נעשתה באמצעות קנסות לרפתנים שלא עמדו בלוחות הזמנים לביצוע השינויים. במסגרת הרפורמה יזמה מועצת החלב פעולות לשיפור תנאי המחיה של הבקר.

המענקים

ההשקעה הכספית הממוצעת שנדרשה מהרפתנים נעה, לפי הערכות, בין 400,000 ש"ח ברפת משפחתית לחמישה מיליון ש"ח ברפת שיתופית. המדינה העניקה סיוע לאותן רפתות, וגודל הסבסוד הממשלתי עמד על כ-50% מההשקעה בתשתיות הרפת. במסגרת רפורמה זו, שנעשתה בשיתוף פעולה בין מגדלי הבקר לממשלה, השקיעו הצדדים יחד סכום של כ-2 מיליארד שקל.

בשל דרישת הרפורמה מהרפתנים לסגור את הרפת או לשלם סכום גבוה של כמה מאות אלפי שקלים נותרו לאחר הרפורמה רק הרפתות השיתופיות בקיבוצים או רפתות במושבים בהם נמצאו "בנים ממשיכים" שיירשו את הרפת ויהיו מוכנים לשלם את עלויות הרפורמה.^{[דרוש מקור]} רפתנים וותיקים בעלי רפתות בגודל ממוצע במושבים וללא בנים ממשיכים נאלצו על פי רוב לסגור את רפתם.

ביקורת על תוצאות כלל הרפורמות במשק החלב לאחר 25 שנה

דו"ח מבקר המדינה בנושא ענף החלב בישראל, משנת 2023, בדק את תוצאות הרפורמות בענף. בשנים 1998 - 2022 נחתמו חמישה הסכמים ורפורמות בענף החלב בין המדינה לבין ארגונים מייצגים של יצרני החלב. במסגרת זאת צומצמו במשך השנים מספר הרפתות, ומספר הפרות החולבות בכל רפת גדל. כ-60% מתנובת החלב הארצית באים מכ-180 משקים שיתופיים - קיבוצים ומושבים שיתופיים. המבקר מצא כי בטווח הארוך הרפורמות בענף החלב השיגו רק חלק ממטרותיהן. מחירי החלב לא ירדו אלא נמצאים בקו עלייה באופן תמידי. כמו כן נגרם מחסור גדול בחלב בעקבות סגירת הרפתות הקטנות. ישראל נאלצה להתחיל לייבא חלב מחו"ל אבל גם המהלך הזה נכשל. הרפורמות הביאו בסופו של דבר לסגירת מאות רפתות משפחתיות קטנות והעברת מכסות הייצור שלהן בעיקר לקיבוצים ^{[דרוש מקור]} שכיום מקבלים כ-60% ממכסות החלב לעומת כ-40% למושבים. המטרה הייתה ריכוז ייצור החלב ברפתות גדולות מאוד, אך מבקר המדינה הציע לבדוק אם אופן חלוקת המכסות עדיין מוצדק (עמ' 1400 בדו"ח המבקר). המטרה של הרפורמות הייתה לבצע התייעלות כלכלית ולהביא לתוצאה הרצויה - שמירה על ערכי איכות הסביבה, הורדת מחירי החלב ואספקה יציבה של חלב לאורך כל השנה, אבל למרות ההתייעלות שלכאורה נוצרה, לאורך התקופה שנבדקה זה לא קרה ומחירי החלב לא ירדו (ראו עמ' 1426 בדו"ח מבקר המדינה). בין השנים 2024-2018 עלו מחירי החלב ב-30%. כמו כן, קיימת בשנים רבות בעיה של מחסור בחלב ניגר בתקופת חגי תשרי ובכלל.

מבחינת הצלחת הרפורמה בתחום הגנת הסביבה, נמצא כי בשנת 2011 עמדו 88% מהרפתות בדרישות הסביבתיות שנקבעו. למרות זאת, גורמים מקצועיים במשרד החקלאות מעריכים כי כ-20% מהרפתות בישראל נמצאות במצב חמור מאוד מבחינת רווחת בעלי חיים (עמ' 1468 בדו"ח המבקר).

רפת ירוקה

לרפורמה בענף החלב נקשר המושג "רפת ירוקה". מונח אידאולוגי זה מיוחס לכל רפת המכניסה את נושא איכות הסביבה למדיניות שלה, ובכלל זה עוסקת בנושאים הבאים כחלק משגרת היום-יום בה:

• רווחת עדרי הבקר
• פינוי שפכים
• מיחזור מים
• טיפול בחומרי הדברה ובתרופות
• שמירה על סביבה מטופחת.

ראו גם

• בקר לחלב

קישורים חיצוניים

• רפורמה בענף החלב, אתר המשרד להגנת הסביבה, 27 ביוני 2006
• שירה וילקוף‏, איך עושה פרה ירוקה?, באתר וואלה‏, 2 ביוני 2006
• העולם שלאחר הרפורמה - שיחה עם ד"ר אילן צדיקוב, ירחון "משק הבקר והחלב", 12 בפברואר 2010
• הרפורמה בענף החלב, אתר מועצת החלב, שנתון 2008
• ייעול השימוש באנרגיה במכון החליבה בקיבוץ עין חרוד איחוד, מוסד שמואל נאמן, 2011, עמ' 14–19
• יוסי מלול, איכות הסביבה בענף החלב בישראל, העידן שלאחר הרפורמה – שיחה עם ד"ר אילן צדיקוב, באתר מועצת החלב, 2010

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הרפורמה בענף החלב41932306Q12407003