השוק הבדואי

השוק הבדואי, תחילת שנות ה-70

השוק הבדואי הוא שוק שפעל בבאר שבע מאז שנת 1905, בשנת 2017 הודיעה עיריית באר שבע על סגירתו.

היסטוריה

עד לשנת 1900, תקופת ייסוד באר שבע, סחרו בדואי הנגב בעיקר עם עזה והיו פוקדים את עזה, ח'אן יונס, רפיח ואל עריש בימי השוק של כל אחת מהן. הטורקים, שרצו להשתלט על הבדואים באזור, הן על מנת להשליט סדר במדבר והן על מנת שיוכלו לגבות מסים מאוכלוסיו, יסדו את באר שבע במקום החולש על מספר דרכי מסחר חשובות, וגבולות מטות הבדואים בסביבה הובאו בחשבון בקביעת מיקומה. העיר מוקמה בין גבולות קרקעות העזאזמה מדרום, קרקעות התיאה ממזרח וקרקעות התראבין ממערב. הטורקים הבהירו לשבטים בסביבה כי הם מתנגדים לכל חריגה מן הגבולות הבין שבטיים, שהם קבעו. פעולה זו של הטורקים הביאה לראשונה לצמצום ממדי מעגל הנדידה של שבטי האזור, וכך נקבעה באר שבע כנקודת מפגש בין שבטית. שלטונם של הטורקים באזור נמשך עד סוף אוקטובר 1917, ובין פעולותיהם למען הבדואים בתקופה זו בולט ייסדו של השוק השבועי, שנועד לשמש חלופה לשוקי עזה, ח'אן יונס ורפיח. יש לראות בפעולה זו, שהקנתה לבדואים אפשרות להצטייד בבאר שבע במצרכים שנזקקו להם לצורך נדודיהם, פעולה חשובה - משום שחסכה לבדואים את המסע לימי השוק בעזה ובסביבתה. כבר בשלב מוקדם זה הופרד "שוק הבהמות" מ"שוק הירקות". השוק פעל בימי רביעי בשבוע, בשטח שממזרח לצומת דרך חברון-דרך אילת.

תקופת המנדט (1948-1917)

האנגלים היו מודעים לכך שעל העיר לספק מספר צרכים בסיסים, הן לאוכלוסי העיר והן לאוכלוסי האזור - שבטי הבדואים. גישה זו הביאה לנקיטת מספר צעדים, שנועדו להקנות שירותים שונים, שמהם נהנו בדואי האזור. צעדים אלה היוו בסיס לשירותים שמקבלת האוכלוסייה הבדואית באזור באר שבע עד היום. במסגרת מדיניות זו חודשה פעילותו של השוק השבועי. מקומו של השוק בתקופת המנדט היה מצפון לדרך חברון בשטח פתוח. בתקופה זו גדל היקף המסחר ועלתה חשיבותו של השוק הבדואי. בשנים הגשומות הביאו הבדואים למכירה בשוק את עודפי תוצרתם החקלאית, את בהמותיהם וגם טבק וצמר. מכירת מוצרים אלו בשוק אפשרה לבדואים להצטייד במספר מוצרים כגון: סוכר, קפה, תה, אורז ואריגים, שאותם קנו תחילה בשוקי עזה, ח'אן יונס, מג'דל ופלוג'ה. שוק באר שבע גדל בתקופה זו ומספרם של הבדואים שסחרו בו גדל והלך. עם גידולו הפך השוק הבדואי לשוק החשוב ביותר באזור, ובו סחרו גם תושבי הר חברון ותושבי עזה וסביבתה. מלבד מוצרי הצריכה הבסיסיים ניתן היה למצוא בשוק בשנים האלו כמויות רבות של סחורה מוברחת, בעיקר אופיום וחשיש, שהוברחו מסוריה ולבנון דרך עבר הירדן. כבר בתקופת המנדט הגבירו תנופות המסחר ואפשריות התעסוקה במסגרתה את הקשרים בין הבדואים ובין תושבי העיר.

תקופת הממשל הצבאי (1954-1948)

מלחמת העצמאות ובעקבותיה הממשל הצבאי ניתקו את באר שבע מבדואי הסביבה למשך שש שנים. כן הופסקו הקשרים של בדואי הנגב עם תושבי הר חברון ורצועת עזה כתוצאה ממלחמה זו. מצב חדש זה, ובעיקר הפסקת קשרי המסחר, הן עם באר שבע והן עם תושבי הר חברון ורצועת עזה, נתן אותותיו בחיי הבדואים באזור ואף גרם לתנועות גדולות של בדואים לעבר יהודה ושומרון, ובעקבותיו לצמצום ניכר במספרם ברחבי הנגב. על הבדואים נאסרה כניסה לעיר, נאסר עליהם השימוש במקורות המים שבשטחה וכך גם מגע עם האוכלוסייה. בין הסיבות לאיסור זה היו התשתית המעורערת של העיר לאחר המלחמה ומיעוט התושבים בעיר, שנבצר מהם לספק את השירותים לבדואים במתכונת שהורגלו בה קודם לכן. מציאות חדשה זו הביאה, כאמור, למספר תמורות בחיי הבדואים; אחת מהן הייתה המהפכה בשיטת ההצטיידות. מהפכה זו נבעה מהיעדר אפשרויות לרכוש את מוצרי הקיום הבסיסיים בשווקים בתדירות שבה נהגו הבדואים לרוכשם קודם לכן, והביאה לכך שהיה עליהם להצטייד במוצרים אלו בכמויות גדולות בהרבה ולתקופות ארוכות. צרכים חדשים אלו, שנכפו על הבדואים הביאו לצמיחתו של מעמד חדש בחברה הבדואית "בעלי חנויות המכולת", אשר ריכזו באוהלים, ולאחר מכן בפחונים, כמויות גדולות של חיטה, אורז, תה, קפה סוכר וכדומה, ומכרו את המצרכים הללו לבני השבט בתוך "אזור הסייג".

מאמצע שנות ה-50

עם חידוש פעילותו של השוק הבדואי בשנת 1954, לאחר שהותרה שוב כניסתם לעיר בימי חמישי, הופיעו "בעלי חנויות המכולת" בשוק וקנו כמויות גדולות של מוצרים כדי למוכרם ב"חנויותיהם" במאהלי השבט. בתקופה זו פרח בשוק המסחר בבשר גמלים, שבא להתגבר על המחסור בבשר בתקופת הצנע. לקראת סוף שנות ה-50 נפסק מסחר זה, עקב מחלות של הבקר.

משנת 1959 נערך המסחר בשוק הבדואי בימים שני וחמישי. בימים ראשון ורביעי שימש מתחם השוק למסחר בסחורות יד שנייה. בשנות ה-60 העבירה העירייה את השוק לקרבת העיר העתיקה, תוך התנגדות של הסוחרים למעבר. העירייה איחדה את השוק הבדואי עם השוק העירוני, שהועבר אל קרבת העיר העתיקה, כשהוצא מהעיר העתיקה עצמה.

עיריית באר שבע החליטה על סגירת השוק בסוף פברואר 2017.

לקריאה נוספת

• איתן כהן, באר שבע - העיר הרביעית, הוצאת כרמל, 2006, הפרק "באר שבע הישראלית והבדואים : היחס לשוק הבדואי כמראה", עמ' 161–175. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"

קישורים חיצוניים

• אלמוג בן זכרי, 112 שנה לאחר פתיחתו, השוק הבדואי בבאר שבע ייסגר, באתר הארץ, 19 בפברואר 2017
• השוק הבדווי, באתר "תקשוב דרום"
• השוק הבדואי החדש נפתח היום בבאר שבע, מעריב, 13 באפריל 1967

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26666410השוק הבדואי