השתלת איברים בבעלי חיים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
השתלת איברים בבעלי חיים כוללת מספר התמחויות ווטרינריות. השתלת גפיים (פרותזה) בבעלי חיים הוא תחום מדעי מפותח היטב, ההופך ליותר ויותר שכיח. השתלת איברים פנימיים נדירה ומורכבת יותר. הניתוח הראשון להשתלת קוצב לב בגופו של כלב בוצע בשנת 1968. כ-300 קוצבי לב מושתלים בכלבים מדי שנה. ניתוחי השתלת כליות מוצלחים בחתולים מבוצעים כבר מאז אמצע שנות ה-80. ניתוחים דומים על כלבים היו פחות מוצלחים עקב קשיים בדיכוי מערכת החיסון. אופן הטיפול בבעלי החיים אשר "תורמים" את האיברים נותר מקור לדאגה.
השתלת כליות
ניתוחי השתלת כליות, בעלי מידת הצלחה כלשהי, בוצעו עד כה רק על כלבים וחתולים, כאשר רובם של אלו בוצעו על חתולים – שכן הם מועדים במיוחד למחלות כליות. בית הספר לרפואה וטרינרית באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס יזמה את תוכנית השתלת הכליות ב-1987. חתולים יכולים לשרוד השתלה מחתולים שאינם מקורבים אליהם, אך חייבים להישאר נתמכים בתרופות המדכאות את המערכת החיסונית לכל יתר חייהם. לאחר השתלת הכליה החלופית בבעל החיים המקבל, הכליות המקוריות לרוב מושארות במקומן.
ישנם כיום עשרה מרכזים בעולם אשר מציעים שירותי השתלת כליות לחתולים, רובם בארצות הברית. אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס הפסיקה את התוכנית מאז. השתלת כליות היא טיפול השנוי במחלוקת עקב, בין היתר, שיקולים אתיים, וכל שיקולים הנוגעים לאורך חיים ואיכות חיים. הממלכה המאוחדת אישרה טיפול זה ב-2003, אך הופסק ב-2013 לאחר סקירה מחודשת שלו. הטענה הרווחת היא שהטיפול גורם לסבל מיותר בקרב בעלי החיים "התורמים".
השתלה מלאה של מפרק הירך
כדי שכלב יהיה מועמד טוב להשתלה מלאה של מפרק הירך, הוא חייב להיות לפחות בגיל של 9 עד 12 חודשים, שכן בגיל זה, הוא סיים להתפתח ושוקל לפחות 30 פאונד (כ-14 קילוגרם). שתל הירך עבור כלבים דומה למקביל שלו המיועד לבני אדם, אם כי הוא הרבה יותר קטן. על-מנת לקבוע את גודל השתל המתאים, נעשה שימוש בצילומי רנטגן.
גזע הירך לרוב נעשה מכרום קובלט או פלדת אל-חלד, בעוד שהמפרק עצמו עשוי מפוליאתילן בעל משקל מולקולרי גבוה במיוחד. זכוכית אקרילית היא החומר המשמש לקיבוע שתלים המקובעים בהדבקה, בעוד שחרוזי טיטניום בקוטר של 250 מיקרומטר משמשים לרוב לכיסוי משטח הגזע של שתלים המקובעים בלחיצה.
שתל המפרק מצופה להחזיק בין 10 ל-15 שנים, ולרוב הם מחזיקים מעמד יותר זמן מאשר תוחלת החיים של הכלב. בפחות מ-5% מהמקרים, קורות תקלות בשתלים דרך התרופפות שקע השקל או דרך סדק או שבר בעצם הירך. סיבוכים כאלו דורשים טיפול באמצעות ניתוח תיקון.
השתלת קוצבי לב
קוצב הלב הראשון הושתל בגופו של כלב בשנת 1968. כ-300 קוצבי לב מושתלים בכלבי מדי שנה, אם כי ישנם כ-4,000 כלבים אשר זקוקים לקוצב לב. לא קיים ייצור של קובצי לב במיוחד עבור כלבים, אך קוצבי לב עבור בני אדם לרוב שורדים זמן רב יותר מאשר בני האדם אשר נושאים אותם, מה שמותיר קוצב לב שמיש בעל חיי סוללה מעט קצרים יותר מאשר אלו של קוצב לב חדש, מה שמאפשר להשתיל קובצי לב אלו בכלבים. אחד הקשיים בהשתלת קובצי לב "משומשים" הוא הסרתם מבני האדם שהלכו לעולמם – זה נפוץ שסביב כבלי קוצב הלב מצטברות רקמות שריר לב המקיפות אותם, ואלו נעשים קשים להסרה לאחר המוות. במידה והכבלים נחתכים לטובת הסרת הקוצב, התרומה נעשית בלתי-אפשרית. קוצב לב שלא נעשה בו שימוש בבן אדם, אך הגיע תאריך פקיעת תוקפו, אינו ראוי לשימוש בבן אדם, אך ניתן לשימוש בכלב.
עירוי דם
על-מנת שיהיה ניתן לבצע עירוי דם, על התורם והמקבל להיות בעלי סוגי דם תואמים. אצל כלבים, ישנם 11 סוגי דם, אך הם נולדים ללא נוגדנים בגופם. מסיבה זו, לא תהיה תגובה לאחר עירוי דם ראשוני, אך עירויים נוספים ייגרמו לתגובות חריפות במידה ואין התאמה בסוג הדם DEA1.1. מכיוון שלכלבים ישנה לרוב מערכת חיסונית תוקפנית מאוד, ישנו צורך לעשות מבדקי התאמה צולבים לפני כל עירוי דם בכלבים. רק אחד בכ-15 כלבים יהיה שלילי עבור כל האנטיגנים, וכתוצאה יכול לשמש כתורם אוניברסלי. לחתולים ישנו דם מסוגי A, B, ו-AB, כל אחד בעל פקטורים ספציפיים, אך לא קיים סוג דם אשר יכול לשמש כתורם אוניברסלי, ולכן יש צורך לבצע מבדקי תאימות צולבים קפדניים. תאי דם אדומים של התורם מעורבבים עם נוזל הסרום של המקבל על מנת לבצע בדיקת התאמה צולבות גדולות. בדיקות קטנות יותר כוללות השוואה של תאי הדם האדומים של התורם עם הסרום של המקבל. תורמי דם צריכים לעמוד בדרישות מאוד ספציפיות על-מנת להיות מתאימים. הם חייבים לעמוד במשקל של לפחות 50 פאונד (22 ק"ג) עבור כלבים, ו-10 פאונד (4.5 ק"ג) עבור חתולים, להיות בעלי רכיבי דם גבוהים מספיק, ולא להיות נגועים במחלות מידבקות. תרומה אחת יכולה להספיק לשני בעלי חיים.
נוהל הטיפול בחיות ה"תורמות" משתנה. באפריל 2014 הואשם משרד וטרינרי בפורט וורת' שבטקסס בהחזקת כלבים שהורדמו לצורכי שאיבת דם מהם.
שסתומי לב
ניתוח לב פתוח בכלבים דורש את השתתפותו של צוות המונה בין שישה לשמונה אנשים על-מנת לעקוב בקפידה אחר מצב המטופל לפני ובמהלך ההליך הפולשני. הניתוח כולו נמשך כחמש שעות, אשר במהלכו הכלב מחובר למחמצן דם והלב נעקף. שסתום הלב הבעייתי מוסר, והשסתום החלופי, שלרוב מגיע מקרום לב בקר, נתפר בקפידה במקומו. לאחר מכן, ליבו של הכלב מאותחל מחדש, ומנוטר במשך לפחות שעתיים לאחר גמר הניתוח. עקב העלות הגבוהה הכרוכה בהליך, הוא איננו נפוץ.
גפיים תותבות
בעוד שכלבים וחתולים קטנים יותר לרוב יכולים לשרוד בנוחות יחסית עם שלוש רגליים בלבד, לכלבים גדולים יותר, סוסים, וחיות חווה נחוצה תותבת על-מנת לתמוך במשקלם. הניתוח נעשה כמו כן על ציפורים המשמשות לצורכי רבייה. כל תותבת נעשית על-פי הזמנה על-מנת להתאים לצרכים הספציפיים של בעל חיים מסוים.
שתלים אורתופדיים
במהלך תוכנית הכירורגיה האורתופדית לסוסים של אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס פותח שתל אשר היה בשימוש מוצלח זמן רב עד כה בבני אדם. מסמרים תוך-לשדיים משמשים לטיפול בסוסים בעלי שברים ארוכים בעצמות הרגליים. המסמרים מוכנסים לחלל העצם, וניתנים לקיבוע למקטע השבר הקרוב והמרוחק באמצעות ברגים טראנסקורטיביים אשר חודרים הן דרך קליפת העצם והן דרך החורים שבמסמר. המסמר ממוקם במרכז הציר של העצם, על-מנת להעניק לעצם תמיכה מלאה – בשונה מפלטות עצם חיצוניות, אשר מספקות רק תמיכה מבחוץ. בניסיון לעזור לסוסים בעלי גידים כפופים, נעשה מחקר באמצעות שתלי סיבי פחמן, אשר מורכבים מכ-40,000 סיבים בסך הכול, כאשר קוטרו של כל סיב הוא 8 מיקרומטרים. סיבים אלו מזרזים צמיחת רקמות, ומניבים מבנה פחמן-רקמה בעל קוטר של כ-8 מילימטר.
השתלות איברים בבעלי חיים בישראל
בשנת 2016 בוצעו לראשונה בישראל שתי השתלות כליה בחתולים.
השתלות אלו בוצעו ביוזמת יזם ההייטק פבל פליט, בית החולים הוטרינרי בבית-דגן, ומנתח בכיר מאוניברסיטת ג'ורג'יה שבארצות הברית.
