בית הספר אליאנס (ירושלים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף התורה והמלאכה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנגריה של בית הספר, בסביבות שנת 1912
קיר הנצחה מצויר לבית הספר אליאנס, ברחוב יפו, ירושלים (צולם ב-2009)
שער בית הספר אליאנס, אשר שומר ברחוב יפו, ירושלים (צולם ב-2011)
אגף "בית הספר לבנים" ומעליו תבליט עם סמל הארגון

בית הספר "אליאנס" בירושלים היה בית ספר אשר נפתח בעיר בשנת 1880 ונסגר בשנות ה-40 של המאה ה-20[דרושה הבהרה]. בית הספר היה חלק מרשת בתי הספר "אליאנס, כל ישראל חברים" (כי"ח) שהראשון שבהם נוסד במרוקו. שפות ההוראה ברשת כי"ח היו עברית וצרפתית. אליאנס היה אחד מבתי הספר המודרניים הראשונים בירושלים.

רקע

ב-1855 נפתח בית הספר המודרני הראשון בירושלים, בית הספר למל ששירת בעיקר את אנשי הקהילה הספרדית. ב-1867 ניסה יוסף קריגר, המזכיר לפחה ירושלים, להקים בית ספר בתמיכת כי"ח, אך הקהילה האשכנזית דחתה את הרעיון.

ניסים בכר, יליד ירושלים אשר היה בעל ניסיון בהקמת בתי ספר בסוריה ובבולגריה, נשלח על ידי הוועד המרכזי של כי"ח להקים בית ספר שילמדו בו מקצועות כלליים ושפות אחדות ובהם עברית וצרפתית בשנת 1880. נקנה בניין על דרך יפו ובו נפתח "בית הספר לתורה ומלאכה". התלמידים באו מכלל האוכלוסייה הירושלמית ולא היו רק יהודים אלא גם נוצרים ומוסלמים. הם זכו לתמיכה כספית מכי"ח וממשפחת דה-רוטשילד. שפת ההוראה הייתה בעיקר צרפתית, אך שיעורים נלמדו גם בעברית ובערבית. בבית הספר נלמדו מלאכות כגון נגרות, נפחות, צורפות, מכונאות, יצירת כלי נחושת, אריגה וצביעה. בנוסף, הוקמו מחלקות לפיסול ולעיצוב.

בשנת 1899 נפתח אגף חדש לבית הספר והוקם בו "בית הספר לבנים". בהמשך הוקמו במקום גם בית ספר לבנות וגן ילדים. רשת "כל ישראל חברים" הפעילה במבנה בית הספר לבנים את בית הספר התיכון רנה קסין משנות ה-50 עד שנות ה-70 עד שעבר לשכונת מעלות דפנה. לאחר מכן פעלו במבנה בית הספר המסורתי ומוסדות אחרים.[1] הבניין ננטש בתחילת שנות ה-90 והוזנח ליותר מ-15 שנה והפך למקום מחסה להומלסים ונרקומנים.

בין השנים 1902-1908 עמד בראש המוסד אברהם בנבישתי (בן וניסטי).[2]

לאחר שהחניון המרכזי של שוק מחנה יהודה ברחוב כי"ח נסגר לצורך עבודות בנייה של פרויקט מגורים ומלונאות יוקרתי, נפתח ב-2010 המגרש שמסביב למבנה (המכונה גם חניון כי"ח דרום) כחניון חלופי לכ-200 רכבים למבקרים בשוק מחנה יהודה הסמוך ומרכז העיר. לעיתים אף התקיימו במגרש פעילות מסחרית זמנית כגון שוק כפרות שהתקיים בו מדי שנה.

בשנת 2016 החלו לפעול במבנה, באופן זמני (לכחמש שנים), קבוצות של אמנות ותרבות בניהול עמותת רוח חדשה.[3] לצד "חממה" הפועלת כמאיץ ליזמות "סטארט-אפים". לצורך הפעילות פונה המבנה מהפסולת הרבה שהצטברה בו וכן בוצעו בו עבודות שיפוץ קלות כגון איטום חלונות פרוצים והסדרת מערכת החשמל וחלוקת החלל במחיצות לפעילויות השונות אך נמנעו מלבצע בו שיפוצים מסיביים שיפגעו בשימור המבנה. הפעילות בו מתבצעת בשתיים משלוש קומות המבנה ששטחם הכולל כ-2,100 מ"ר ובחצר הפנימית ששטחה כ-200 מ"ר.

על פי התוכניות העתידיות המבנה ישופץ בעתיד וישמש כמלון בוטיק יוקרתי בן 70 חדרים בעוד שברחבה הסמוכה לו המשמשת זמנית כחניון יוקמו ברחוב כי"ח צמד מגדלים לדיור ומשרדים עם מתחם מסחרי שיפעל סביב הכניסה הראשית למלון שממנו ייפרצו מספר מעברים למתחם שוק מחנה יהודה ולפרויקטים הנוספים במתחמים הסמוכים (כי"ח צפון ועץ חיים). בנוסף יוקם חניון ציבורי תת-קרקעי כחלופה לחניון הזמני שפעל במתחם. על פי ההסכמים בין היזם לסוחרי השוק, הבנייה לא תחל לפני השלמת הפרויקט הסמוך "J TOWER" (במתחם כי"ח צפון) והפעלת החניון התת-קרקעי שבו.

מאיץ היזמות שפועל בבית אליאנס, יפונה ב-2018 למבנה אחר לשימור בעיר שיאפשר את הרחבת פעילותו, "בית כתאן" ברחוב יפו 167 הסמוך לכניסה לעיר ולקומפלקס מגדלי המשרדים והמגורים המתוכנן במתחם בליליוס-משרד החוץ הצפוני, ובמתחם בית רשות השידור הסמוך שיהפוך בעצמו למלון יוקרה כשבינו לבית כתאן יוקם גם מתחם מסחרי קטן כאשר בין כל המבנים במתחם תפותח חצר פנימית הכוללת שבילים מרוצפים וצמחייה.

סגירה

בית ספר המקצועי הוסיף לפעול עד שנות העשרים של המאה ה-20. לאחר הסגירה הושכר מבנה בית הספר לבית היתומים ויינגרטן ששכן בו עד שנות ה-50. בשנת 1970 רכשה חברת "כלל" את הקרקע של המבנה הראשי, והקימה במקום המבנה בית משרדים בן 20 קומות הנושא את שמה. הריסת הבניין ההיסטורי לווה בביקורות של גופי שימור. כיום, התזכורות לבית הספר הן שער הכניסה לחצר, אשר הועתק ממקומו והוא ניצב כיום ברחוב יפו, בכניסה לבית המשרדים, ושער הכניסה לבית הספר מרחוב אגריפס, המשמש כמעבר בין רחוב אגריפס לחניית שוק מחנה יהודה.

לקריאה נוספת

  • נירית שלו-כליפא, נחלאות בלב עיר, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשס"ג. עמ' 170–175
  • דוד קרויאנקר, שימור שער אליאנס: תהליך תכנון וביצוע העתקת השער, ירושלים : עיריית ירושלים, 1978
  • דוד קרויאנקר, ירושלים : בעיות השימור של שכונות ובנינים בירושלים שמחוץ לחומות, 1967-1978, ירושלים: מכון ירושלים למחקר, האוניברסיטה העברית - הקרן לירושלים, 1979

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלו-כליפא, נחלאות (ראה ב"לקריאה נוספת"), עמ' 174-172
  2. ^ אברהם בן וניסטי ז"ל, דואר היום, 18 בינואר 1932, עמ' 4.
  3. ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, במקום בניין נטוש, הנדל"ן הירושלמי משמש את אמני העיר הצעירים, באתר הארץ, 9 באפריל 2016
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0