ואדי למון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ואדי למון הוא יובלו של ואדי חנין המנקז את אזור באר יעקב והוא אשר נתן לה את שמה הראשון, הואדי הוא חלק מאגן הניקוז של נחל שורק.

עצי אקליפטוס המציינים את מקום הערוץ
וואדי שאלאלה, שלוליות בוואדי למון
צמחייה בוואדי למון

מהלך הנחל

תחילתו של הנחל היא ממזרח לעיר רמלה בגובה של כ-85 מטר מעל פני הים, כיוונו ממזרח למערב והוא מנקז את מערב העיר רמלה (שכונות גני דן וג'ואריש) ואת השטח שבינה ובין באר יעקב. בעבר היה כאן עמק הוא ואדי למון בין רחוב ז'בוטינסקי שברמלה מצפון, קריית דן ממזרח ושכונת ג'ואריש בדרום שבצידו המערבי באר צלבנית עתיקה-ביר למון, בהמשך הוא חוצה את מסילת הרכבת בגובה של 65 מטר וממשיך לאורך כביש באר יעקב-נס ציונה (רחוב חיים מרגולין) מצידו הצפוני של הכביש, הנחל חוצה את מסילת הרכבת באר יעקב-ראשון לציון וכביש 431, באזור זה מתמתנת ירידתו ונוצר אגן סגור למחצה דבר המביא להצפות ויצירת שלוליות ענק לאורך הכביש, בערבית נקרא קטע זה של הנחל ואדי שאללה כלומר נחל השלוליות[1]. אפיק הנחל ממשיך לאורך הרחובות מנור ועצמון בנס ציונה ומצידו הצפוני של רחוב העצמאות, שם הוכנס הנחל לצינור ניקוז תת-קרקעי שמעליה גן ציבורי היוצר ריאה ירוקה קטנה המתמזגת עם גן ראשונים בנס ציונה, בהגיעו לכביש ראשון לציון-נס ציונה נפגש הנחל עם הערוץ המנקז את צידה הדרומי של ראשון לציון והזורם ממזרח לכביש, הערוץ חוצה את רחוב ויצמן ועובר לאורך רחוב עמק שושנים עד אשר הוא נפגש בגובה של 23 מטר מעל פני הים עם ואדי פארש שהיה נקרא גם ואדי נידא המגיע ממזרח, הערוץ המשותף שניקרא ואדי חנין עובר מדרום לבית עובד ומצפון לעיינות עד הגיעו לנחל שורק.

חי וצומח

בתחילתו של ואדי למון בצמוד לקריית דן שלולית חורף ובה צומח בצעוני.

בעמק שבין רמלה ובאר יעקב שרידים רבים של צמחיית גבעות חמרה ובניהם תורמוסים ושיח אשחר.

באזור באר יעקב ניטעו לאורך אפיק הנחל אקליפטוסים וצומחות קבוצות קנה המעידות על מי תהום גבוהים והמסמנים את התוואי המקורי של הנחל המטושטש כיום עקב הבנייה.

הערוץ המנקז את ראשון לציון משמש כבית גידול לצמחייה אוהבת לחות.

בתחומי נס ציונה מקשר אפיק הנחל בין אתרי טבע עירוני שנסקרו במסגרת[2] [3](האתרים יד אליעזר, פרדסי לב המושבה, גן המייסדים, פרדסי כפר אהרון[4]) על פי הסקר מאופיין אזור האפיק בצמחיית גבעות כורכר וחמרה ובניהם צמחים נדירים כגון גלונית פלשתית, חוחן קרדני וקחוון פלשתי. 

בחלקו התחתון נסקרו גם מגוון גדול של מיני בעלי חיים ובהם: צב-יבשה מצוי, שרקרק מצוי, נץ מצוי ושועל מצוי ומינים רבים של פרפרים.

ארכאולוגיה ושרידי אדם

וואדי למון וראשית באר יעקב תצלום אוויר ממלחמת העולם הראשונה
וואדי למון והכפר סרפנד אל חרב, תצלום אוויר מלחמת העולם הראשונה

האקלים הים תיכוני הנוח, השפע היחסי של המשקעים והאדמה הנוחה לעיבוד משכו בני אדם לבקעה וסביבתה מאז ומתמיד, תקופות הפריחה של היישוב האנושי בבקעה היו (כמו במרבית הארץ) התקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה, העותמאנית המאוחרת, המנדט ומדינת ישראל.

באר יעקב

ראשיתה של המושבה באר יעקב הוא בוואדי למון שנתן לה את שמה הראשון, ביר למון שאפשרה את קיום המושבה מצויה כיום ככל הנראה מתחת לרחוב איילה בבאר יעקב, בכיכר ראשונים באר יעקב קיים עדיין בית הבנוי מלבני בוץ ושימש ככל הנראה את ראשוני המושבה.

מעברת חוטר

מעברת חוטר שימשה כביתם הראשון בארץ של אלפי עולים והייתה אחת המעברות הגדולות בארץ, בשנות השמונים של המאה העשרים פונתה המעברה לחלוטין ונבנתה במקומה שכונת חוטר בבאר יעקב.

שרידי סרפנד אל חרב וביר סלים

חלק מהאזור שממזרח לבאר יעקב היה שייך לכפרים סרפנד אל חרב (נכתב גם כצרפנד אל חארב) וביר סלים[דרוש מקור]. באזור הכפר סרפנד אל חרב היה יישוב בתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעותמאנית[5].

בשדות ובפרדסים שמצפון לוואדי באזור כביש באר יעקב-נס ציונה ניתן עדיין לראות שרידי בתים מאבני כורכר שהחמרה משמשת ביניהם כחומר מלכד ששימשו כבתי אריזה ולמגורים לבעלי הפרדס, בחלק מהבתים ניתן לראות את שלבי התפתחות המבנה שתחילתו במבנה פשוט בן קומה אחת מאבני המקום, המשכו בהוספת חדרים מלבני סיליקט ובחלק מהמבנים הוספת קומה נוספת מבטון.

ואדי חנין

הערוץ המשותף של ואדי למון וואדי פרש נקרא ואדי חנין ובו נוסדה נחלת ראובן ראשיתה של נס ציונה, בית ראשונים עומד בצמוד לאפיק הוואדי ונחלת ראובן היא מדרום לו.

דרכים

תוואי הוואדי הנוח למעבר נוצל על ידי מייסנר לצורך הקמת המסילה המזרחית במלחמת העולם הראשונה באזור שממזרח לרמלה, תוואי שרכבת ישראל משתמשת בו עד היום.
בוואדי עברה גם הדרך מבקעת אונו (אזור) לכיוון יבנה שהפכה לכביש 412 ושהרחובות הראשיים הרצל בראשון לציון וויצמן בנס ציונה הם חלק ממנה.

חשיבות אקולוגית

הערוץ עובר בנוף של גבעות חמרה שהוא נוף ייחודי לארץ ישראל שפחות מאחוז אחד ממנו נמצא תחת הגנה של שמורת טבע.

חלק קטן מהערוץ והגבעות שמסביבו והעובר באזור כביש 431 המיועד לשימור כריאה ירוקה בתמ"א 35, בנוסף חלק קטן מהאזור הדרומי של ראשון לציון אותר על ידי העירייה כראוי לשימור.

בשדות שבאזור רמלה ובערוץ המגיע מאזור תחנת ראשונים בראשון לציון מצויות שלוליות חורף שבהם צמחים חובבי לחות ומתרבים דו-חיים. בתחומי נס ציונה מקשר אפיק הנחל בין מספר רב של אתרי טבע עירוני וכך יוצר מסדרון אקולוגי בין מרחב עמק איילון והשפלה למרחב נחל שורק-פלמחים.

בין האתרים הרבים שהנחל עובר בקרבתם מצויה גבעת אירוסים[6] שבכניסה הצפונית לנס ציונה.

מסלולי טיול

אין מסלול מסומן בוואדי אך ניתן ללכת לכל אורכו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואדי למון בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0