וגר זאב עם כבש
תחילת ישעיהו פרק י"א
|
|---|
|
א וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. ב וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. ג וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. ד וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. ה וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. ו וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. ז וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן. ח וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. ט לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. |
|
בפרק י"א לספר ישעיהו מופיעה נבואה שבה מנבא ישעיהו כי באחרית הימים "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", יגיע קץ למלחמות ויכון מצב של "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי". נבואה זו הייתה לאות ולמופת כי ייכון שלום עולמי וכי יתמתנו ניגודי הדעות והשנאה בין עמים ואנשים. ישעיהו מוסיף לנבא, בחציו השני של הפרק, כי לעתיד לבוא יתחדשו נסים, כעין הנסים שהיו ביציאת מצרים. עם קיבוץ הגלויות יהיה נס נוסף של קריעת ים סוף וכן נס פיצול נהר פרת לשבעה נחלים, על מנת שתתאפשר עלייה נוחה של הגולים החוזרים לארץ ישראל.
פרשנות
זיהוי הנביא
להערכת חוקרים אחדים, נבואה זו לא נאמרה על ידי ישעיהו בן אמוץ, שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון, אלא על ידי נביא מאוחר יותר, בימי גלות בבל. חוקר המקרא יאיר זקוביץ מנמק הערכה זו במילים הפותחות נבואה זו, ”וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי”, המלמדות שהעץ, שושלת בית דוד נכרת, אך יש תקווה שמהגזע הכרות תתחדש צמיחה חדשה, וישוב שליט מבית דוד.[1]
נבואה לזמנה או לעתיד לבוא
הפרשנים נחלקו בשאלה האם תיאור זה הוא שבחו של חזקיהו המלך, בן זמנו של ישעיהו, או שזה תיאור של מצב עתידי, כאשר ימשול בישראל מלך המשיח, מצאצאי בית דוד -"חוטר מגזע ישי" או "שורש ישי".[2] רש"י, רבי יוסף קרא, רד"ק, רבי ישעיה מטראני מפרשים שמדובר במלך המשיח. רבי אברהם אבן עזרא פירש: "רובי המפרשים אמרו כי זה המשיח, והטעם שימות מחנה אשור הצר על ירושלם, ועוד יבא עת גאולת ירושלם השלימה. ולפי דעת רבי משה הכהן שעל חזקיהו רמז, כי הוא דָבֵק עם הפרשה". רבי יוסף כספי הצטרף לעמדתם של רבי משה הכהן ואבן עזרא. מלבי"ם[3] עורך ניתוח בלשני לפסוק הפותח, ”וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה”, ומגיע למסקנה לפיה בנבואה יש כפל משמעות: אם יזכו תהיה הגאולה תיכף בימי חזקיהו, ואם לא יזכו תהיה הגאולה באחרית הימים. אליה שמואל הרטום מציג בפירושו את שתי האפשרויות: "הנמשל הוא מלך אידיאלי של יהודה או המלך המשיח באחרית הימים".[4]
שינוי טבע החיות - מציאות או משל
הנבואה מתארת שינוי מהותי בטבעם של בעלי החיים, שבעקבותיו טורפים ונטרפים יחיו בשלום אלה עם אלה.
רבי סעדיה גאון רואה בנבואה תיאור של מציאות עתידית, שבה שינוי טבע החיות הוא אחד מחמשת מאפייני הגאולה.[5] כמותו גם הרמב"ן[6] רואה בכך תיאור מציאותי של העתיד לבוא, מימוש של ההבטחה ”וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ” (ספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוק ו'). גם דון יצחק אברבנאל רואה בנבואה תיאור של מציאות עתידית, ומציין "שברצות ה' דרכ' א'ש גם בעל' ח״ם הטורפ'ם המז'ק'ם לא 'ז'קוהו".[7] בין הפרשנים הנוקטים בדעה זו, יש הרואים את שינוי טבע החיות בארץ ישראל בלבד,[8] ויש הרואים שינוי זה בכל העולם.
הרמב"ם כותב כי לדבריו של ישעיהו יש משמעות סמלית בלבד וגם בימות המשיח לא יתבטל דבר ממנהגו של עולם. לדעתו, לא יהיה שום חידוש במעשה בראשית אלא, הפירוש הוא כי "ישראל שישבו לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים לזאב ולנמר".[9] גם רבי אברהם אבן עזרא מציין שהנבואה היא "דרך משל, מהשלום שיהיה בימיו".
ומכל מקום, נבואה זו נכתבה על מנת לתאר את המצב של השלום והשפע אשר יהיו בעולם בעת הגאולה, כדוגמת הנבואה של "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", וכך החיות לא יצטרכו לאכול זה את זה, למרות שזהו טבעם.
בתרבות ימינו
- כביטוי מושאל: בהשאלה משמש הביטוי "וגר זאב עם כבש" לתיאור שיתוף פעולה בין גורמים שלכאורה לא סביר שיתוף פעולה ביניהם. דוגמה: כותרת בעיתון "הארץ: "מיקרוסופט וקוד פתוח: וגר זאב עם כבש?"[10]
לקריאה נוספת
- ב"צ לוריא, "הנבואה על קיבוץ הגלויות בישעיהו י"א, יא-טז", בית מקרא, כרך כו, חוברת ב (פ"ה), טבת-אדר תשמ"א. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- עמוס פריש, "על ארבעה מקומות של ברכה למלוכה ולמשיחיות", בית מקרא, כרך טז, חוברת ד (מז), אלול תשל"א. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה תשס"ד, הפרק "גן עדן בהר הקודש בירושלים (ישעיה יא א-י)", עמ' 71–101.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: וגר זאב עם כבש |
- ספר ישעיהו, פרק י"א, באתר ויקיטקסט
- ספר ישעיהו פרק י"א, באתר מקראות גדולות הכתר
- ספר ישעיהו פרק י"א, באתר "תורת אמת"
- וגר זאב עם כבש, באתר "מחלקי המים"
- טליה הורוביץ, "וגר זאב עם כבש" - מציאות או משל? עיון בין-תחומי", שאנן י, תשס"ה, עמ' 67–96
- הרב יהודה חיון, בעלי החיים באחרית הימים, באתר "אוצרות אחרית הימים"
- הרב חיים רפופורט, וגר זאב עם כבש - כפשוטו או משל: השגות הראב"ד והרמב"ן על שיטת הרמב"ם, באתר "הערות וביאורים"
- יהודה איזנברג, עיונים בספר ישעיהו, פרק יא, באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ יאיר זקוביץ, משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, עמ' 73
- ^ עמוס פריש, "על ארבעה מקומות של ברכה למלוכה ולמשיחיות", בית מקרא, כרך טז, חוברת ד (מז), אלול תשל"א. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ פירוש מלבי"ם לישעיהו פרק י"א
- ^ ספר ישעיה, מפורש על ידי א. ש. הרטום, הוצאת יבנה
- ^ הנבחר באמונות ובדעות, בתרגום יוסף קאפח, מאמר שמיני - פרק ח, באתר "דעת"
- ^ רמב"ן, דרשת תורת ה' תמימה, מצוטט במאמר:יהודה איזנברג, עיונים בספר ישעיהו, פרק יא, באתר "דעת"
- ^ דון יצחק אברבנאל, פירוש על נביאים אחרונים, ישעיהו פרק יא, באתר היברובוקס
- ^ רד"ק: "טבע החיות לא תתחלף, ויטרפו ויאכלו בשר כמו שהם עושים עתה, אלא הבטיח את ישראל, שהחיות הרעות לא יזיקו בכל ארץ ישראל"
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"ב, הלכה א'.
- ^ הארץ, 5 באוגוסט 2008
