וולטר ריד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וולטר ריד

וולטר רידאנגלית: Walter Reed;‏ 13 בספטמבר 185122 בנובמבר 1902) היה רופא צבאי אמריקאי, שהוכיח בשנת 1901 את תפקיד היתושים בהפצת מגפת הקדחת הצהובה. אבחנה זאת איפשרה את השלמת העבודות על תעלת פנמה. על שמו נקרא המרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד במדינת מרילנד.

ראשית דרכו

וולטר ריד היה בנו של כומר מתודיסטי. ריד נרשם לבית הספר לרפואה של בית החולים באוניברסיטת ניו יורק במנהטן, שם קיבל תואר דוקטור בשנת 1870, ולאחר שהתמחה בכמה בתי חולים בעיר ניו יורק, עבד במועצת הבריאות של ניו יורק עד 1875. בשנת 1869 סיים את לימודיו באוניברסיטת וירג'יניה וגויס לצבא ארצות הברית. לאחר חמש שנים של אימונים הועלה לדרגת לוטננט ראשון ולאחר פרק הזמן המתאים עלה לדרגת קפטן.

חקר הקדחת הצהובה

בשנת 1901 הוביל ריד, שהיה כבר בדרגת מייג'ור, את הצוות שאישר את התאוריה של הרופא הקובני קרלוס פינליי כי הקדחת הצהובה מועברת על ידי מיני יתושים, תאוריה זו נתנה תנופה לתחומים חדשים של אפידמיולוגיה, ואיפשרה את השלמת העבודות על תעלת פנמה, שהפילה עד אז אלפי חללים בקרב העובדים.

הנצחתו

וולטר ריד נפטר בגיל 51 ב-22 בנובמבר 1902. הוא קבור בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

על שמו נקרא בית החולים וולטר ריד וושינגטון הבירה, שנפתח בשנת 1909, שבע שנים לאחר מותו. הוא התמזג במרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד שהוקם בשטח המרכז הרפואי הימי הלאומי, בת'סדה, במרילנד, שהוקם בשנת 2011.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולטר ריד בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32536530וולטר ריד