וורן רודמן
| לידה | בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||
| מדינה |
| ||||
| מפלגה |
| ||||
| |||||
| |||||
וורן ברוס רודמן (באנגלית: Warren Bruce Rudman; 18 במאי 1930 – 19 בנובמבר 2012) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כסנאטור מטעם מדינת ניו המפשייר בשנים 1980–1993. כחבר המפלגה הרפובליקנית, נודע כמתון וכמרכזי בדעותיו, עד כדי כך שבשנת 1994 פנה אליו הנשיא ביל קלינטון והציע לו להחליף את מזכיר האוצר הפורש לויד בנטסן בממשלו – הצעה שרודמן דחה.
לאחר שתי כהונות בסנאט, החליט רודמן שלא להתמודד מחדש בבחירות של 1992. בעת מותו היה יו"ר משותף בקבוצת הייעוץ Albright Stonebridge Group, שותף לשעבר במשרד עורכי הדין הבינלאומי Paul, Weiss, Rifkind, Wharton & Garrison, וחבר בוועדה המייעצת של Promontory Financial Group. בעבר שימש גם כדירקטור בחברות Raytheon, Collins & Aikman, Allied Waste, Boston Scientific ובקרנות ממשפחת Dreyfus.
ביוגרפיה
ראשית חייו והשכלה
רודמן נולד בבוסטון שבמסצ'וסטס ב־18 במאי 1930, לתרזה (לבית לוונסון) ולאדוארד ג. רודמן. משפחתו הייתה ממוצא יהודי גרמני, פולני ורוסי. הוא גדל בעיר נאשואה שבניו המפשייר, וחי במדינה זו כמעט כל חייו. הוא למד בפנימיית Valley Forge Military Academy שבפנסילבניה, קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת סירקיוז, ושירת בצבא ארצות הברית במלחמת קוריאה. בשנת 1960 סיים לימודי משפטים באוניברסיטת בוסטון קולג', וב־1970 מונה לתובע הכללי של מדינת ניו המפשייר, תפקיד בו כיהן עד 1976.
קריירה בסנאט
רודמן נבחר לסנאט ב־1980 לאחר שניצח את הסנאטור המכהן ג'ון דארקין, תוך שהוא רוכב על גל הניצחון הסוחף של רונלד רייגן. לאחר פרישתו של דארקין בדצמבר אותה שנה, מינה אותו מושל המדינה יו גאלן (אנ') למלא את מקומו. בסנאט שירת בוועדת ההקצבות ובוועדת האתיקה, והיה שותף מרכזי בחקיקת חוק גראם־רודמן־הולינגס, שנועד להגביל את הגירעון התקציבי הפדרלי.
רודמן נחשב לרפובליקני מתון: שמרן בענייני תקציב וביטחון – תמך בהורדת מיסים, צמצום הוצאות פנים והגדלת תקציבי צבא – אך ליברלי בנושאי חברה, תמך בזכות האישה להפלה, והתנגד לתיקון לחוקה שיאפשר תפילה בבתי הספר. יחד עם ג'ון ה. סונונו מילא תפקיד חשוב במינויו של ידידו, דייוויד סוטר, לבית המשפט העליון של ארצות הברית. לימים כתבו ב"וול סטריט ג'ורנל" כי רודמן "התפאר בכך ששכנע את הבית הלבן למנות שופט ליברלי במסווה של שמרן". רודמן עצמו הודה בזיכרונותיו כי "חשד מלכתחילה שסוטר לא יבטל תקדימים ליברליים". סונונו אמר עליו: "למרות הכול הוא חבר טוב, אבל תמיד ידעתי שהוא יותר ליברלי ממה שאוהב שאחרים יחשבו עליו".
השנים שלאחר הסנאט
לאחר פרישתו המשיך רודמן לעסוק בעריכת דין ולהיות פעיל בפוליטיקה הלאומית. בשנת 2000 שימש יו"ר הקמפיין של הסנאטור ג'ון מקיין לנשיאות. ב־8 בינואר 2001 העניק לו הנשיא ביל קלינטון את מדליית האזרחים הנשיאותית.
רודמן נשקל פעמיים כמועמד לסגן נשיא מטעם מפלגות שאינן המפלגה הרפובליקנית: ב־1996 הציע לו רוס פרו להתמודד לצידו מטעם מפלגת הרפורמה, אך הוא סירב (כמו גם הסנאטור הדמוקרטי לשעבר דייוויד בורן). ב־2004 הוזכר כמועמד אפשרי לסגן של ג'ון קרי, אך קרי בחר בג'ון אדוארדס.
בשנת 1999 נחשף דו"ח של המרכז הלאומי למודיעין סמים שקבע כי קרלוס האנק גונסאלס, פוליטיקאי ואיש עסקים מקסיקני, ובניו מעורבים בפשע מאורגן ובהלבנת הון. האנק שכר את שירותיו של רודמן כדי לנקות את שמו. רודמן, מטעם משרד Paul, Weiss, Rifkind, Wharton & Garrison, ייצג את בנו של האנק, קרלוס האנק רון, ולחץ על משרד המשפטים לפרסם הודעת הבהרה. בעקבות פניותיו כתבה התובעת הכללית ג'אנט רינו במרץ 2000 כי הדו"ח "חורג מתחום הסמכות של המרכז הלאומי למודיעין סמים". אף על פי כן, רון נקנס ב־40 מיליון דולר לאחר שהודה כי הפר את חוקי הבנקאות ברכישת בנק טקסני.
בשנים 2004–2006 עמד רודמן בראש צוות שחקר את נוהלי החשבונאות של חברת Fannie Mae. לפני פיגועי 11 בספטמבר, היה חבר בוועדה לאומית שחקרה את האיום של טרור בינלאומי, יחד עם הסנאטור לשעבר גארי הארט. לאחר הפיגועים זכו השניים לשבחים על תובנותיהם המוקדמות. הוא היה יו"ר משותף בארגון Partnership for a Secure America, ארגון ללא מטרות רווח ששאף להחזיר את שיתוף הפעולה הבין־מפלגתי בנושאי ביטחון לאומי ומדיניות חוץ. רודמן היה אחד הפוליטיקאים היהודים הבודדים שנבחרו לכהונה בניו המפשייר, ובשנותיו האחרונות התגורר בעיירה הוליס, פרבר של נאשואה. הוא כתב ספר זיכרונות בשם "Combat" ("קרב").
רודמן כיהן כיו"ר משותף בחברת הייעוץ הבינלאומית Albright Stonebridge Group, יחד עם מזכירת המדינה לשעבר מדליין אולברייט והיועץ לביטחון לאומי לשעבר סנדי ברגר.
הוא נפטר ממחלת הלימפומה בוושינגטון ב־19 בנובמבר 2012, כחודש בלבד לאחר מותו של יריבו לשעבר, הסנאטור ג'ון דארקין. בנאום הספד, תיאר הנשיא ברק אובמה את רודמן כ"אחד התומכים המוקדמים באחריות תקציבית".
קישורים חיצוניים
- וורן רודמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- וורן רודמן באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
וורן רודמן42128437Q60547
- אמריקאים ילידי מסצ'וסטס
- אמריקאים ממוצא גרמני-יהודי
- אמריקאים ממוצא פולני-יהודי
- אמריקאים ממוצא רוסי-יהודי
- קצינים וחוגרים יהודים בכוחות המזוינים של ארצות הברית
- אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת קוריאה
- בוגרי אוניברסיטת סירקיוז
- בוגרי בית הספר למשפטים של בוסטון קולג'
- התובעים הכלליים של ניו המפשייר
- עורכי דין אמריקאים במאה ה-20
- עורכי דין אמריקאים במאה ה-21
- חברי הסנאט של ארצות הברית מניו המפשייר
- סנאטורים חברי המפלגה הרפובליקנית
- יהודים חברי הסנאט של ארצות הברית
- אמריקאים שנולדו ב-1930
- אמריקאים שנפטרו ב-2012