ג'אנט רינו

ג'אנט רינו
Janet Reno
	ג'אנט רינו
לידה	21 ביולי 1938; מיאמי, פלורידה, ארצות הברית
פטירה	7 בנובמבר 2016 (בגיל 78)
מדינה	ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	11 במרץ 1993 – 20 בינואר 2001; (7 שנים ו־45 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית	ביל קלינטון
	→ ויליאם בר ג'ון אשקרופט ←

ג'אנט רינו (באנגלית: Janet Reno;‏ 21 ביולי 1938 – 7 בנובמבר 2016) הייתה משפטנית אמריקאית שכיהנה בתפקיד התובעת הכללית של ארצות הברית תחת נשיאותו של ביל קלינטון, בשנים 1993–2001. היא האישה הראשונה אשר כיהנה בתפקיד.

ביוגרפיה

רינו נולדה במיאמי שבפלורידה להורים שעסקו בעיתונות. אמה, ג'יין וולס, הייתה עיתונאית חוקרת עבור "מיאמי ניוז", ואביה, הנרי אולף רנו, היה מהגר מדנמרק שהיה כתב עבור "מיאמי הרלאד" למשך 43 שנה. היא למדה כימיה באוניברסיטת קורנל ולאחר מכן קיבלה תואר במשפטים מאוניברסיטת הרווארד, שם הייתה ב-1960 אחת מ-16 נשים בלבד מתוך מחזור של 500 סטודנטים.

ב-1971 מונתה למנהלת הסגל של ועדת המשפט של בית המחוקקים של פלורידה. ב-1973 עברה לעבוד במשרד הפרקליטות של מחוז דייד (הכולל את מיאמי) ולאחר מכן, ב-1976 עזבה והייתה לשותפה במשרד עורכי דין פרטי.

כעבור שנתיים שבה לשירות הציבורי כאשר נבחרה למשרת התובעת הכללית של המחוז, תפקיד שאותו מילאה חמש כהונות רצופות על פני כ-14 שנים. היא הייתה האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד תובע כללי של מחוז במדינת פלורידה.

ב-1993 לאחר שמועמדתו הראשונה של קלינטון לתפקיד התובע הכללי, זואי ביירד, נאלצה לוותר על המינוי כשנחשף שהעסיקה מהגרים לא חוקיים במשק ביתה, שלח הנשיא לסנאט את רינו כמועמדת לתפקיד. מינויה אושר ב-11 במרץ. רינו נשארה בתפקיד לכל אורך כהונתו הכפולה של קלינטון, בעוד רוב חברי הקבינט של ארצות הברית הוחלפו. ההחלטות שקיבלה היו לא פעם שנויות במחלוקת, כאשר הביקורת באה על פי רוב מצדה הימני-שמרני של המפה הפוליטית.

המשבר הגדול ביותר תחת אחריותה היה פרשת התבצרותם של דייוויד כורש ומאמיניו בווייקו, טקסס. רינו אישרה את המלצת ה-FBI לפרוץ למתחם ב-19 באפריל 1993 לאחר 51 ימי מצור, בין השאר על סמך עדויות כי מתרחשת בו התעללות בילדים. סופה הטראגי של אותה פריצה היה שרפה שקטלה 75 נפשות, כולל מספר ילדים. הסיבה המדויקת לפריצת השרפה ומידת האחריות, אם בכלל, של הסוכנים הפדרליים לטרגדיה שנויים במחלוקת עד היום, אך רבים האשימו את רינו וציינו את חוסר ניסיונה (שכן הפרשה אירעה ממש עם כניסתה לתפקיד) כגורם לאסון.

בין ההחלטות האחרות של רינו שעוררו דיון ציבורי נוקב בארצות הברית ניתן למנות את השבתו של הילד אליאן גונזלס לאביו בקובה ואת התביעות שהגישה נגד פעילים המתנגדים להפלות כאשר לתפיסתה מנעו מנשים גישה להפלות.

ב-1995 חשפה רינו לציבור כי היא חולה במחלת פרקינסון.

ב-2002 ניסתה ללא הצלחה לזכות במועמדות מטעם המפלגה הדמוקרטית לתפקיד מושל פלורידה. לאחר מכן פרשה מהפוליטיקה.

רינו נפטרה ב-7 בנובמבר 2016 מסיבוכים של מחלת הפרקינסון.