וילה קפרה "לה רוטונדה"
 | |
| וילה קפרה | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 1, 2 | |
  | |
וילה קפרה "לה רוטונדה" היא וילה אשר בנה האדריכל האיטלקי אנדראה פלדיו במאה ה-16 ליד העיר ויצ'נצה שבחבל ונטו. שמו הרשמי של המבנה הוא "וילה אלמריקו-קפרה" (Villa Almerico-Capra) והוא ידוע גם כ"וילה רוטונדה" על שם הרוטונדה הנמצאת במרכזו. הווילה נחשבת ליצירת מופת של אדריכלות הרנסאנס והיא הידועה ביותר מבין הווילות הפלדיאניות בוונטו המוכרות כקבוצת אתרים לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
היסטוריה
את הווילה הזמין הכומר פאולו אלמריקו מפלדיו ב-1565 כבית כפרי חדש עבורו, לאחר שפרש משירות האפיפיור בוותיקן. הבנייה החלה שנה לאחר מכן על ידי אנדראה פלדיו. תוכניות הבניין מופיעות גם בסדרת ספריו של פלדיו (I Quattro Libri dell'Architettura) אשר פורסמו במהלך בניית הווילה, ובהם הוא מסביר את המשכיות האדריכלות הקלאסית בתקופת הרנסאנס, ומבסס את הסבריו על כתבי ויטרוביוס.
הווילה נקראת וילה קפרה על שם האחים קפרה, אשר השלימו את מלאכת הבנייה על בסיס תוכניותיו של פלדיו לאחר מותו ב-1580. האחים קפרה השלימו את הווילה עד 1591 בהתאם לתוכניות המקוריות, למעט הכיפה אשר נבנתה נמוך יותר מהמתוכנן.
המבנה
אתר המבנה הוא גבעה ירוקה מחוץ לעיירה ויצ'נצה, מקום הולדתו של אלמריקו. אלמריקו שאף לבנות וילה כפרית בסגנון ארקאדי שהיה אופנתי מאוד באותם ימים עבור אצילים, כבית מגורים מפואר, לאחר פרישתם לגמלאות.
תוכניתו של פלדיו שאבה השראה רבה ממבנה הפנתיאון ברומא, וכן מהפרתנון באתונה - באופן בו הוא מוצב על האקרופוליס. המבנה בנוי באופן סימטרי מושלם מכל כיווניו: בסיס התוכנית הוא ריבוע המחולק באופן מושלם סביב ארבעה צירי סימטריה, שניים בניצב למבנה ושניים לאורך אלכסון הריבוע. באופן כזה מתקבלות ארבע חזיתות זהות לחלוטין.
חלל הבית מסודר באופן שכלתני במיוחד סביב חלל עגול - הרוטונדה, הנמצאת במרכז הבית, ובראשה כיפה. בקומות התחתונות חדרי אירוח רשמיים ובקומה השנייה (הפיאנו נובילה - "קומת האצולה") חדרי השינה הפרטיים. בחלקה העליון של הכיפה נמצא אוקולוס, אשר בדומה לפנתיאון ברומא מחדיר אור טבעי לתוך הבית. דמיון נוסף לפנתיאון הוא האופן בו מחוברות הכניסות המפוארות, דמויות מקדש יווני, אל הריבוע המרכזי. בכל חזית ישנה אכסדרת כניסה אליה עולים במדרגות רחבות ועוברים תחת שישה עמודים איונים וגמלון ססגוני. כל חזית פונה לנוף מעט שונה הנראה דרך האכסדרה גם מתוך הבית. העמודים, וכל עיצוב מרפסות הכניסה, כמו "ממסגרים" את הנוף המרהיב הנראה מהגבעה ויוצרים את התמונה הפסטורלית, הנראית מן הבית.
על אף הסימטריה המושלמת, סביבת הבית נראית טבעית וא-סימטרית, ובכך מדגישה את יצירת האדם אל מול הטבע - ולהפך. גם בהיבט זה דומה הווילה להצבת הפרתנון על ההר הטבעי באתונה.
השפעה
כיאה לאבן דרך בתולדות האדריכלות, נחשבת וילה קפרה למבנה שהשפיע על אלפי אדריכלים, במשך דורות רבים, עד היום. על אף שהמבנה פשוט יחסית, הוא בעל איכות אסתטית הנובעת מפרופורציות מדויקות, סדר מופתי והתייחסות מעוררת השראה אל הנוף. מבנה זה הוא מהבולטים ביותר שהצמיח סגנון האדריכלות הפלדיאנית, אשר על פיו נבנו אחוזות, וילות ואף מבני ציבור רבים, מהמאה ה-16 ועד למאה ה-19. גם באדריכלות המודרנית שהתנגדה לסימטריה, ניכרת השפעת מבנה זה על אופן היחס שבין אדריכלות וטבע, במבנים כמו וילה סבואה של לה קורבוזיה, ובית חיים ויצמן של אריך מנדלסון - שתי וילות מודרניסטיות שנבנו במרכז גבעה ירוקה.
אחוזת מסרי
בראש הר גריזים, סמוך לשכם, ניצבת אחוזת אל-מסרי שבה העתק מדויק של הוילה האיטלקית.
קישורים חיצוניים
נעמה ריבה, את מוכרת לי מאיפשהו: הווילה מהמאה ה-16 שלא הפסיקו לשכפל, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2017
