ויליאם ג'ון וודקוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויליאם ג'ון וודקוקאנגלית: William John Woodcock‏ נולד: ?, נפטר ב-9 בדצמבר 1851) היה כומר אנגלי. בשנת 1848 ביקר בארץ ישראל ופרסם ספר המתעד את מסעותיו.

ביוגרפיה

ויליאם ג'ון וודקוק היה בנו של כומר בכנסייה האנגליקנית, למד משפטים והוסמך בשנת 1843 לתפקיד עורך דין (Solicitor) בעיר מלטון מוברי (Melton Mowbray) שבמחוז לסטרשייר (Leicestershire) באנגליה. בנוסף לעבודתו השקיע את זמנו בשיפור בתי הספר הציבוריים ובחינוך הדתי של תושבי העיר. בשנת 1843 הוא אובחן כחולה בריאותיו, ובעקבות התרופפות במצב בריאותו קיבל המלצה מרופאו לעבור להתגורר במקום בעל אקלים חם יותר. בחורף 1846 נסע לאי מדיירה, שם פגש את הבישוף טְרוּ (Trew), שהתרשם מהלהט הנוצרי שלו והמליץ בפניו לפנות לבישוף של ג'מייקה, לקבלת תפקיד בכנסייה באיי בהאמה.

בשנת 1847 בילה מספר שבועות בנסאו, בירת איי בהאמה. בהיותו שם התרשם לרעה מרמתם הרוחנית של תושבי הפרוור גרנט'ס טאון (Grant’s Town), רובם צאצאי עבדים ששוחררו על ידי הבריטים בשנת 1807. הוא החליט לבקש משרה בכנסייה במקום. את חורף 1848-1847 בילה באיטליה, ובאביב של 1848 נסע לטיול של מספר חודשים בארץ ישראל ובדרכו עבר גם בביירות ודמשק. את רשמיו מהטיול פרסם בספרו “Scripture Lands” ("ארצות כתבי הקודש").

ב-12 בנובמבר 1948 הוסמך לתפקיד דיאקון על ידי הבישוף של ג'מייקה וקיבל את תפקיד הכומר של קהילת "כנסיית המשיח" סנט אגנס בניו פרובידנס, קהילה ענייה של צאצאי עבדים שחורים. במסגרת תפקידו שיקם על חשבונו את מבנה הכנסייה ובנה שלושה בתי ספר. מטרתו הייתה להפיץ את הנצרות באמצעות חינוך צעירים שחורים והפיכתם למיסיונרים בקרב הקהילה השחורה. בשנת 1850 הוציא לאור, יחד עם קפטן ריצ'רד ג'ון נלסון (Richard John Nelson), את הספר "Memoranda of the Bahama tornado of 1850" שהוא דין וחשבון על סופת הטורנדו שהתרחשה בבהאמה בשנת 1850. תמלוגי הספר הועברו לבתי הספר שהקים. בעקבות הרעה במצב בריאותו נאלץ לעזוב את תפקידו, וכדי להחלים עבר לאי אליותרה (Eleuthera) באיי בהאמה. שם נפטר ב-9 בדצמבר 1851 ונקבר בכנסייה שהקים בנסאו. מעולם לא נישא. בתי הספר שהקים המשיכו לפעול לאחר מותו במימון קרן שייסד. אחד מהם מנציח כיום את שמו, ונחשב לבית ספר יוקרתי.[1]

הספר Scripture lands

מסעו של וודקוק למזרח הקרוב נעשה במטרה לראות את המקומות המופיעים בתנ"ך. הוא היה נוצרי דתי וראה חשיבות רבה לבקר בארץ הקודש במטרה לבחון את מצבה ואת מצב היהודים החיים בה, לאחר שקרא והכיר את ספריהם של אדוארד רובינסון, ויליאם הנרי ברטלט ותיירים נוספים שביקרו בארץ לפניו. בהקדמה לספרו שנחתמה ב-31 באוגוסט 1848 במלטון מוברי, כתב וודקוק שהספר נכתב על בסיס יומן המסע שניהל, וכי היה לו צורך לפרסם את רשימותיו כדי להעניק עונג לחוג חבריו, בתקווה שספרו ישפיע עליהם להקדיש תשומת לב למצב בארץ ישראל ולמצבו של העם היהודי הנזקק לעזרה. את העם היהודי הוא מכנה בספר "העם העתיק של הא-לוהים". בנוסף הוא קורא בספרו להתפלל לשלום בירושלים. הספר כולל, בנוסף להקדמה, 318 עמודים בהם מתוארים מסעותיו והמקומות שביקר בהם, וכן שני נספחים בהם הוא כותב את דעתו על מצב העם היהודי, ועל ההבדלים בין בתי הכנסת של העדות השונות. הספר כולל גם רשימה ביבליוגרפית וארבעה ציורים. בשער הספר מופיע ציור של שער הרחמים, ואחריו ציור של דוד, בנו של אב בית הדין של ירושלים, רבי שמואל מאג'אר,[2] ציור של אזור גת שמנים וציור של שלוש נשים בנצרת.

מבנה הספר תואם את מסלול מסעו של וודקוק. ראשיתו בביירות, ומשם נסע דרך עמק הבקאע לדמשק, טבריה וירושלים. לעיר זו הקדיש מספר פרקים, בהם תיאר בין השאר את מסגד עומר, מצודת אנטוניה, כנסיית הקבר, בריכת השילוח והקברים בעמק יהושפט. מסעו המשיך ליריחו, נהר הירדן, ים המלח, בית לחם, בריכות שלמה, חברון, השרון, רמלה, יפו, חיפה, עכו וחזרה לביירות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Nicole Avant Keeps John Woodcock's Great Mission Alive באתר St. Agnes Anglican Church
  2. ^ בתעתיק לאנגלית נכתב שמו Majha
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0